סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:53, 27 בינואר 2015

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

הנסיך הגדול (או הדוכס הגדול) סרגיי אלכסנדרוביץ' נולד בשנת 1857, והיה בנו החמישי של הצאר אלכסנדר השני.

סרגיי נישא לאליזבטה פדורובנה, בתו של דוכס הסה ונכדתה של ויקטוריה מלכת בריטניה.

אחותה של אליזבת, אלכסנדרה הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, הצאר ניקולאי השני.

בשנת 1888, ביקר בארץ ישראל, לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שבירושלים ששירתו את הצליינים הבאים לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את חצר סרגיי, בניין שנמצא במגרש הרוסים, כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים.

בשנת 1891 מינה אותו אחיו הגדול, הצאר אלכסנדר השלישי לתפקיד המושל הראשי של העיר מוסקבה. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 יהודי מוסקבה, בצו אותו פרסם בחג הפסח באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ובסיום התהליך גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר - הוכרחו להירשם כזונות כתנאי להישארותן.

בשנת 1894 מת אחיו הצאר אלכסנדר השלישי, והשלטון עבר לבנו, ניקולאי השני. בשנת 1896, בעת חגיגות ההכתרה של בן-אחיו (שסרגיי אלכסנדרוביץ' היא אחראי להן), התרחש אסון חודינקה. פקידי הממשל המקומי הועברו מתפקידם, אך סרגיי אלכסנדרוביץ' אף קודם לתפקיד המפקד הצבאי של אזור מוסקבה.

הוא היה בלתי אהוד גם על האוכלוסייה הלא-יהודית בשל התנהגותו הקשוחה, והפך מטרה לשנאתם של אויבי המשטר. נחשב לאשם העיקרי לאירועי הדמים בחורף 1904/05 במוסקבה, במהלך הקרבות ביו כוחות צבא לבין כוחות המהפכנים. כתוצאה מכך, המהפכנים החליטו להתנקש בחייו. הוא נרצח ב-17 בפברואר 1905, בעוזבו את הקרמלין במרכבתו בעיצומה של מהפכת 1905, בהתפוצצות מטען נפץ שהשליך עליו המתנקש איוואן קלאייב. הרצח תוכנן על ידי בוריס סבינקוב. שרידי גופתו נאספו ונטמנו בקבר שנבנה בתוך רצפת מנזר הפלא שבתוך תחומי הקרמלין. המנזר נהרס בשנת 1930 בפקודת סטלין. בשנת 1995 נחשפו שרידי הגופה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום והובאו לקבורה במנזר נובוספאסק במוסקבה.

רעייתו של הנסיך נרצחה בידי הבולשביקים בשנת 1918, ביחד עם המשרתת שלה. בשנת 1921 גופותיהן הועברו לכנסיית מריה מגדלנה שבירושלים^[1].

חצר סרגיי, שהקים, הועברה ב-2011 לבעלות ממשלת רוסיה.

הערות שוליים

^ תום שגב, תום שגב | הרשימות הסודיות של מזכיר הקבינט, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2008

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

[1] תום שגב, תום שגב | הרשימות הסודיות של מזכיר הקבינט, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2008

[1]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 אחותה של אליזבת, [[אליס, נסיכת הסה|אלכסנדרה]] הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, ה[[צאר]] [[ניקולאי השני]].
-בשנת [[1888]], ביקר ב[[ארץ ישראל]], לרגל חנוכת [[כנסיית מריה מגדלנה]] שב[[הר הזיתים]]. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שב[[ירושלים]] ששירתו את הצליינים שבוא לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את [[חצר סרגיי]], בניין שנמצא ב[[מגרש הרוסים]], כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים.
+בשנת [[1888]], ביקר ב[[ארץ ישראל]], לרגל חנוכת [[כנסיית מריה מגדלנה]] שב[[הר הזיתים]]. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שב[[ירושלים]] ששירתו את הצליינים הבאים לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את [[חצר סרגיי]], בניין שנמצא ב[[מגרש הרוסים]], כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים.
 בשנת [[1891]] מינה אותו אחיו הגדול, הצאר [[אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]] לתפקיד המושל הראשי של העיר [[מוסקבה]]. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 [[יהודים|יהודי]] מוסקבה, בצו אותו פרסם בחג ה[[פסח]] באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ובסיום התהליך גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר - הוכרחו להירשם כ[[זנות|זונות]] כתנאי להישארותן.