וולטר מ' מילר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.depauw.edu/sfs/backissues/8/samuelson8art.htm David N. Samuelson, '''The Lost Canticles of Walter M. Miller, Jr.'''], Science Fiction Studies, מרץ 1976
* [http://www.depauw.edu/sfs/backissues/8/samuelson8art.htm David N. Samuelson, '''The Lost Canticles of Walter M. Miller, Jr.'''], Science Fiction Studies, מרץ 1976
* [http://www.kirjasto.sci.fi/wmiller.htm Walter M. Miller, Jr., 1923 - 1996]

{{קצרמר|אישים|ספרות}}
{{קצרמר|אישים|ספרות}}
{{מיון רגיל:מילר, וולטר מ.}}
{{מיון רגיל:מילר, וולטר מ.}}

גרסה מ־11:19, 1 בפברואר 2015

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

וולטר מייקל מילר הבןאנגלית: Walter M. Miller, Jr;‏ 23 בינואר 1923 - 9 בינואר 1996) היה סופר מדע בדיוני אמריקני, הידוע במיוחד בספרו "המנון לליבוביץ'" - הספר היחיד (למעט קובצי סיפורים קצרים) שפרסם בימי חייו.

חייו ויצירתו

מילר נולד וגדל בפלורידה, ולמד באוניברסיטת טנסי ובאוניברסיטת טקסס. בתחילה התפרנס מעבודה כמהנדס. בימי מלחמת העולם השנייה שירת בזרוע האווירית של צבא ארצות הברית כטכנאי רדיו וכתותחן זנב אחורי. הוא שרד 53 גיחות מעל איטליה, והשתתף בהפצצת המנזר במונטה קסינו, חוויה שאותה תיאר כטראומה שהשפיעה על חייו ויצירתו.

בין 1951 ל-1957 פרסם מילר כשלושה תריסרים של סיפורי מדע בדיוני קצרים, וזכה בפרס הוגו בשנת 1955, עבור הסיפור "The Darfsteller", המתאר שחקן אנושי בעולם בו שחקני התיאטרון הם כולם רובוטים, המשמש כאיש תחזוקה בתיאטרון בו הופיע בעבר. בשנת 1959 הוציא לאור את ספרו "המנון לליבוביץ'", שהורכב, למעשה, ממספר סיפורים קצרים שפרסם החל משנת 1956, המתארים כולם את אותו העולם שלאחר מלחמה גרעינית.

"המנון ללייבוביץ" הוא אחד מספרי המדע הבדיוני הנקראים ביותר, והמוערכים ביותר על ידי קוראי הסוגה. הוא מתאר עולם שחרב במלחמה גרעינית, והתדרדר לברבריות בנוסח ימי הביניים ואשר הכוח השומר את התרבות האנושית בו הוא הכנסייה הקתולית. הגזע האנושי עובר בספר את המסלול מברבריות למודרניות, מגלה מחדש את התגליות הגדולות, יוצר מחדש עולם מודרני, ולבסוף מחריבו שוב. בסיומו של הספר נמלטת קבוצת נזירות ועמה ילדים בחללית, אל הכוכבים, על מנת להימלט מגורלם של אלו שנגזר עליהם להמשיך את גלגל האיוולת האנושית שוב ושוב. הספר, המתרחש בדרום מערב ארצות הברית, הוא תיאור חי ומעורר מחשבה של עולם פוסט-אפוקליפטי לאחר מתקפה גרעינית, וכן הרהור רב-עוצמה על ההיסטוריה ועל האיוולת האנושית, כמו גם על תפקידה של האמונה הקתולית בהיסטוריה, אמונה אותה אימץ מילר עצמו בשנת 1947. הספר יצא לאור בשנת 1981 בספריית מעריב, ובשנת 2003 בהוצאת "אודיסיאה", בשתי הפעמים בתרגומו של עמוס רגב.

על אף הצלחתו של "המנון ללייבוביץ", לא פרסם מילר ספר נוסף בימי חייו. לאחר מותו יצא ספר הקרוי "ליבוביץ' הקדוש ונשות הסוס הפראיות", המבוסס על כתבים שהשאיר אחריו, והושלם בידי הסופר טרי ביזון.

למילר היו ארבעה ילדים. בזקנתו הפך למתבודד ונמנע ממגע אנושי עם כל אדם, לרבות משפחתו הקרובה. בשנת 1996 התאבד בירייה.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.