זלמן רייזן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20: שורה 20:
רייזן ישב מרבית שנותיו ב[[וילנה|ווילנה]], שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "'''[[ייוו"א]]'''" ([[ראשי תיבות|ר"ת]] ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאוד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת [[גטו וילנה]]. רבים ממסמכיו הועברו ל[[ניו יורק]], שם הוקם מחדש.
רייזן ישב מרבית שנותיו ב[[וילנה|ווילנה]], שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "'''[[ייוו"א]]'''" ([[ראשי תיבות|ר"ת]] ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאוד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת [[גטו וילנה]]. רבים ממסמכיו הועברו ל[[ניו יורק]], שם הוקם מחדש.


כמתרגם הרבה רייזן לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו: "[[רובינזון קרוזו]]" של [[דניאל דפו|דפו]], משיריו וסיפוריו של [[מיכאיל לרמונטוב|לרמונטוב]], [[מארק טוויין]], [[דוסטויבסקי]], [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], [[גי דה מופסן]], [[היינריך היינה]], "[[בן חור: סיפור של המשיח|בן חור]]" של [[לואיס וולס]], ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת, תרגומים ואנתולוגיות, אך עד היום לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.
כמתרגם הרבה רייזן לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו: "[[רובינזון קרוזו]]" של [[דניאל דפו|דפו]], משיריו וסיפוריו של [[מיכאיל לרמונטוב|לרמונטוב]], [[מארק טוויין]], [[דוסטויבסקי]], [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], [[גי דה מופסן]], [[היינריך היינה]], "[[בן חור: סיפור של המשיח|בן חור]]" של [[לואיס וולאס]], ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת, תרגומים ואנתולוגיות, אך עד היום לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.


על נסיבות הירצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת [[1939]] לאחר פלישת ברית המועצות לליטא, ויש המאחרים אותה לשנת [[1941]], לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים.
על נסיבות הירצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת [[1939]] לאחר פלישת ברית המועצות לליטא, ויש המאחרים אותה לשנת [[1941]], לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים.

גרסה מ־18:06, 3 בפברואר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זלמן רייזן
רייזען
מימין לשמאל: משה קולבק, יוסף אופטושו, מקס אריק וזלמן רייזן
מימין לשמאל: משה קולבק, יוסף אופטושו, מקס אריק וזלמן רייזן
מימין לשמאל: משה קולבק, יוסף אופטושו, מקס אריק וזלמן רייזן
לידה 1887
דזיארז'ינסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1941 (בגיל 54 בערך)
ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות,היסטוריה
תרומות עיקריות
חקר היידיש,ממקימי מכון ייִוואָ.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוסהוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.

תולדות חייו ופועלו

זלמן רייזן היה בנו של הסופר והמשורר העברי-יידי קלמן רויזין (יק"ר) ואחיהם הצעיר של הסופרים והמשוררים אברהם רייזן ושרה רייזן. מפעלו החשוב ביותר הוא הלקסיקון המלא לסופרי היידיש, "הלכסיקון לספרות יידיש, עיתונותהּ ובלשנותהּ". הלקסיקון, אשר נדפס בארבעה כרכים בין השנים 19261930, משמש עד היום כמקור חשוב, עשיר ואמין לתולדות ספרות היידיש שלפני השואה.

רייזן ישב מרבית שנותיו בווילנה, שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "ייוו"א" (ר"ת ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאוד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת גטו וילנה. רבים ממסמכיו הועברו לניו יורק, שם הוקם מחדש.

כמתרגם הרבה רייזן לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו: "רובינזון קרוזו" של דפו, משיריו וסיפוריו של לרמונטוב, מארק טוויין, דוסטויבסקי, הנס כריסטיאן אנדרסן, גי דה מופסן, היינריך היינה, "בן חור" של לואיס וולאס, ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת, תרגומים ואנתולוגיות, אך עד היום לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.

על נסיבות הירצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת 1939 לאחר פלישת ברית המועצות לליטא, ויש המאחרים אותה לשנת 1941, לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים.

מיצירתו

היסטוריה של הספרות

  • פון מענדעלסאן ביז מענדעלע: האנטבוך פאר דער געשיכטע פון דער יידישער השכלה ליטעראטור מיט רעפרדוקציעס און בילדער [יידיש: 'ממנדלסון עד מנדלי: מדריך להיסטוריה של ספרות ההשכלה היהודית עם רפרודוקציות ותמונות'], ורשה: קולטור-ליגע, 1923.
  • לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע [יידיש: 'הלקסיקון לספרות, עיתונות ופילולוגיית יידיש'], 4 כרכים, וילנה: 1926–1929.
  • פסעוודאנימען אין דער יידישער ליטעראטור [יידיש: 'שמות עט בספרות יידיש'], וילנה: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1939.

ביוגרפיות

  • י"ל פרץ: 1851–1915 (ביוגרפיה), [ורשה: חמו"ל, 1915].
  • מענדעלע מוכר ספרים: זיין לעבן און זיינע ווערק, וילנה: קינדערוועלט, [תרפ"-].

ספרי לשון ודקדוק

  • די מוטער-שפראך: א מעטאדע צו לערנען לעזען און שרייבען יודיש מיט גראממאטיקאלישע כללים: בייגעלעגט אלע העברעאישע ווערטער, וואס געהען אריין אין דער יודישער שפראך, ורשה: פראגרעסס, (1914). ‬
  • גראמאטיק פון דער יידישער שפראך [יידיש: 'דקדוק השפה היידית'], וילנה: תר"פ.
  • יודישע ארטאגראפיע: קאליגראפישע מעטאדע [יידיש: 'אורתוגרפיה יידית: מתודה קליגרפית'] (צוזאמענגעשטעלט דורך א גרופע לעהרער, אונטער דער לייטונג פון ז' רייזען, מיט א קליינער כרעסטאמטיע פון מ' בירנבוים), ורשה: קולטור, תרע"ו.

תרגומים

  • דער גן עדן. האנס כריסטיאן אנדערסען הנס כריסטיאן אנדרסן. ווארשא, תרע"ט.
  • געקליבענע נאוועלן (נובלות נבחרות). גי דה מופסן. ווילנע, 1923.
  • די הארצרייזע (מסע הלב). היינריך היינה. ווארשא, תרע"א.
  • ירושלים און רוים : היסטארישער ראמאן אויס דער צייט פון בית-שני (רומא וירושלים : רומן היסטורי מתקופת בית שני [= בן חור]). לו וואלאס. ווילנע, 1931.
  • לואיזיאן. יוהנס וילהלם ינסן. ווארשע, תרע"ד 1914.
  • פאר פרייהייט און רעכט : היסטארישע כראניק צור צייט פון דער שפאנישער אינקוויזיציע אין האלאנד (למען החירות והצדק : כרוניקה היסטורית על תקופת האינקוויזיציה בהולנד). ניקולי אלכסנדרוביץ רובאקין. ווילנע, תרע"-.
  • דער פליענדיקער קופערט (התיבה המעופפת). הנס כריסטיאן אנדרסן. ווילנע, 1931.
  • פערברעכען און שטראף. (החטא ועונשו) פיודור דוסטויבסקי. ווארשא, תרע"ג 1913.
  • דער פרינץ און דער בעטלער (בן המלך והעני) מארק טוויין. ווארשא, תרפ"ט.
  • קאנטראבאנדיסטען (לילדים). מיכאיל לרמונטוב. ווארשא, תרע"-.
  • א קיניג פון יהודה : היסטארישער ראמאן אויס דער צייט פון חורבן בית ראשון (מלך מיהודה : רומן היסטורי מתקופת בית ראשון). ארנסט טרומפה. ווילנע, תרפ"ו.
  • ראבינזאן קרוזא (רובינזון קרוזו). דניאל דפו. ווארשע, תר"ע. יצא גם ב- 1928.

ראו גם

קישורים חיצוניים