טיטוס פלביוס קלמנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:04, 13 בפברואר 2015

טיטוס פלביוס קלמנס (לטינית: Titus Flavius Clemens;‏ ? - 95 לספירה), פוליטיקאי רומאי מן השושלת הפלאבית.

תולדות חייו

קלמנס נולד בסביבות שנת 60 לספירה. שנים ספורות לאחר לידתו, תפס דודו אספסיאנוס את השלטון באימפריה הרומאית כקיסר ובכך קלמנס הפך להיות בן למשפחה הקיסרית של רומא.

קלמנס התחתן עם קרובת משפחתו דומיטילה ונולדו להם שני בנים, לחינוכם דאג הרטוריקן מרקוס פביוס קווינטיליאנוס והם אומצו על ידי דודנו של קלמנס הקיסר דומיטיאנוס כיורשיו, דבר שחיזק את מעמדו הפוליטי בחצר הקיסר.

קלמנס מונה לתפקיד הקונסול בשנת 95 לספירה, אולם לא הספיק לסיים את כהונתו מכיוון שהוצא להורג על ידי דומיטיאנוס באותה שנה. סיבת הוצאתו להורג לא ברורה, סווטוניוס מוסר שדומיטיאנוס חשד בו שהוא זומם להתנקש בו כדי לזרז את עליית בניו לכס הקיסרות, בעוד דיו קסיוס מוסר שקלמנס אימץ מנהגים יהודים ובשל כך הוצא להורג.

במסורת היהודית

לפי המסורת הנמצאת בכתבי חז"ל קלמנס היה חבר סנאט שאימץ מנהגים יהודים ואף התגייר בסוף ימיו. כשדומיטיאנוס גזר שמד על כל היהודים, הוא התאבד כדי למנוע את ביצוע הפקודה^[1].

ד"א (=דבר אחר) ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה. מעשה שהיו רבותינו ברומי, ר"א הוא אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע, הוא יהושע בן חנניה, ורבן גמליאל, הוא רבן גמליאל דיבנה, וגזרו סנקליטין (=מועצה) של מלך לומר: "מכאן ועד ל' (30) יום לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך, [שר] ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים). בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר. והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלהיהם של יהודים עומד להם". בסוף כ"ה (25) ימים גילה לאשתו את הדבר. אמרה לו: "והרי שלמו (עשרים וחמשה ימים. מלאה התקופה שקצבתה ואינך עושה כלום ?)". אמר לה:"עוד חמשה ימים". והייתה אשתו צַ‏דֶּ‏‏קֶ‏ת ממנו. אמרה לו: "אין לך טבעת, מוץ אותה! (שהיה לו טבעת רעל בטבעתו, שאם תעלה עליו חמת המלך, יתאבד) ומוֹ‏ת וסנקליטין בטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת (חברי המועצה יתאבלו עליך 30 יום ולא יתכנסו לישיבותיהם. והיה להם מנהג שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה ומץ את טבעתו ומת.
שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים (לנחמה). אמרו רבותינו זה לזה: "חבל לספינה שהלכה לה, ולא נתנה המכס!", כלומר הצדיק הזה (הלך) לא מל. (ואם לא מל, אינו נחשב לצדיק). אמרה להן אשתו: "יודעת אני מה אתם אומרים. חייכם, לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה. מיד נכנסה לתוך הקיטון (חדר השינה) והוציאה להן קופסה, שהייתה ברית מילה בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה. וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: (תהלים מז) "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ, מאוד נעלה". (את זה למדנו מאברהם אבינו) .

— דברים רבא, ואתחנן, סימן כ"ד

הערות שוליים

^ The Jewish diaspora: Rome, באתר LIVIUS

[1] The Jewish diaspora: Rome, באתר LIVIUS

[1]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לפי המסורת הנמצאת בכתבי [[חז"ל]] קלמנס היה חבר [[הסנאט הרומי|סנאט]] שאימץ מנהגים יהודים ואף [[גיור|התגייר]] בסוף ימיו. כשדומיטיאנוס גזר שמד על כל היהודים, הוא התאבד כדי למנוע את ביצוע הפקודה{{הערה|[http://www.livius.org/di-dn/diaspora/rome.html The Jewish diaspora: Rome], באתר LIVIUS}}.
-{{ציטוט|תוכן= ד"א (=דבר אחר)  ושבת עד ה' אלהיך  אין לך דבר גדול מן התשובה. מעשה שהיו רבותינו ברומי,  ר"א הוא [[אליעזר בן הורקנוס]],  ורבי יהושע, הוא [[יהושע בן חנניה]],  ורבן גמליאל, הוא [[רבן גמליאל דיבנה]],  וגזרו סנקליטין (=מועצה) של מלך לומר:  "מכאן ועד ל' (30) יום לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך, [שר] ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים).  בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר. והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלהיהם של יהודים עומד להם". בסוף כ"ה (25) ימים גילה לאשתו את הדבר.  אמרה לו: "והרי שלמו (עשרים וחמשה ימים. מלאה התקופה שקצבתה ואינך עושה כלום ?)". אמר לה:"עוד חמשה ימים". והייתה אשתו צַ‏דֶּ‏‏קֶ‏ת ממנו. אמרה לו: "אין לך טבעת, מוץ אותה! (שהיה לו טבעת רעל בטבעתו, שאם תעלה עליו חמת המלך, יתאבד) ומוֹ‏ת וסנקליטין בטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת (חברי המועצה יתאבלו עליך 30 יום ולא יתכנסו לישיבותיהם. והיה להם מנהג שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה ומץ את טבעתו ומת.
+{{ציטוט|תוכן= ד"א (=דבר אחר)  ושבת עד ה' אלהיך  אין לך דבר גדול מן התשובה. מעשה שהיו רבותינו ברומי,  ר"א הוא [[אליעזר בן הורקנוס]],  ורבי יהושע, הוא [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]],  ורבן גמליאל, הוא [[רבן גמליאל דיבנה]],  וגזרו סנקליטין (=מועצה) של מלך לומר:  "מכאן ועד ל' (30) יום לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך, [שר] ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים).  בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר. והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלהיהם של יהודים עומד להם". בסוף כ"ה (25) ימים גילה לאשתו את הדבר.  אמרה לו: "והרי שלמו (עשרים וחמשה ימים. מלאה התקופה שקצבתה ואינך עושה כלום ?)". אמר לה:"עוד חמשה ימים". והייתה אשתו צַ‏דֶּ‏‏קֶ‏ת ממנו. אמרה לו: "אין לך טבעת, מוץ אותה! (שהיה לו טבעת רעל בטבעתו, שאם תעלה עליו חמת המלך, יתאבד) ומוֹ‏ת וסנקליטין בטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת (חברי המועצה יתאבלו עליך 30 יום ולא יתכנסו לישיבותיהם. והיה להם מנהג שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה ומץ את טבעתו ומת.
 שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים (לנחמה).  אמרו רבותינו זה לזה: "חבל לספינה שהלכה לה, ולא נתנה המכס!", כלומר הצדיק הזה (הלך) לא מל. (ואם לא מל, אינו נחשב לצדיק). אמרה להן אשתו: "יודעת אני מה אתם אומרים. חייכם, לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה. מיד נכנסה לתוך הקיטון (חדר השינה) והוציאה להן קופסה,  שהייתה [[ברית מילה]] בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה. וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: (תהלים מז) "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ, מאוד נעלה". (את זה למדנו מאברהם אבינו) .|מקור=דברים רבא, ואתחנן, סימן כ"ד|מרכאות=כן}}