ולוניה – הבדלי גרסאות
| שורה 49: | שורה 49: | ||
* [[לוקסמבורג (פרובינציה)|לוקסמבורג]] |
* [[לוקסמבורג (פרובינציה)|לוקסמבורג]] |
||
ה[[עיר|ערים]] וה[[עיירה|עיירות]] הגדולות והחשובות בוולוניה הן: [[נאמור (עיר)|נאמור]], [[לייז']], [[מונס]], [[ארלון]], [[ואבר]], [[וֶרְוְויֶיה]], [[שרלרואה]], [[טורנה|טוּרנֶה]], [[באסטון (עיר)|באסטון]], [[דינאן (בלגיה)|דינאן]] והעיר דוברת הגרמנית [[אויפן]]. |
ה[[עיר|ערים]] וה[[עיירה|עיירות]] הגדולות והחשובות בוולוניה הן: [[נאמור (עיר)|נאמור]], [[לייז' (עיר)|לייז']], [[מונס]], [[ארלון]], [[ואבר]], [[וֶרְוְויֶיה]], [[שרלרואה]], [[טורנה|טוּרנֶה]], [[באסטון (עיר)|באסטון]], [[דינאן (בלגיה)|דינאן]] והעיר דוברת הגרמנית [[אויפן]]. |
||
[[צרפתית]] היא השפה הרשמית, אך בתשע עיירות במזרח ולוניה ליד גבול [[גרמניה]]-[[בלגיה]] השפה הרשמית המדוברת היא [[גרמנית]]. תשע עיירות אלו היו בשליטת גרמניה עד שנת [[1918]], ואז הועברו לידי בלגיה. כמו כן ישנם עוד מספר יישובים או קבוצות מתיישבים החיות ביישובים דוברי צרפתית אשר מדברים גרמנית או [[הולנדית]]. ישנם מספר מצומצם של דוברי [[ולונית]] על ניביה השונים. |
[[צרפתית]] היא השפה הרשמית, אך בתשע עיירות במזרח ולוניה ליד גבול [[גרמניה]]-[[בלגיה]] השפה הרשמית המדוברת היא [[גרמנית]]. תשע עיירות אלו היו בשליטת גרמניה עד שנת [[1918]], ואז הועברו לידי בלגיה. כמו כן ישנם עוד מספר יישובים או קבוצות מתיישבים החיות ביישובים דוברי צרפתית אשר מדברים גרמנית או [[הולנדית]]. ישנם מספר מצומצם של דוברי [[ולונית]] על ניביה השונים. |
||
גרסה מ־15:09, 14 בפברואר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ נפה, מחוז, שנת מטרופולין, שנת צפיפות, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| מדינה |
 בלגיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | ז'אן קלוד ואן-קאונברגה | ||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של ולוניה  | ||
| פרובינציות במחוז | 5 | ||
| בירת המחוז | נאמור | ||
| שפה רשמית | גרמנית וצרפתית | ||
| תאריך ייסוד |
8 באוגוסט 1980 | ||
| על שם |
Wallonia | ||
| שטח | 16,844 קמ"ר | ||
| גובה | 163 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
סיניה דה בוטרנז' | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 3,546,329 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 210 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 50°30′0″N 4°45′0″E / 50.50000°N 4.75000°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| www.wallonie.be | |||
  | |||
.svg)
_location.svg)
ולוניה (בצרפתית: Wallonie, בהולנדית: Wallonië, בגרמנית: Wallonien, בוולונית: Walonreye), היא אזור של דוברי צרפתית בדרום בלגיה המהווה אחד משלושת המחוזות בבלגיה. בירת המחוז היא נאמור, והשפות הרשמיות במחוז זה הן גרמנית וצרפתית.
דמוגרפיה ושפות
אזור ולוניה מהווה את חלקה הדרומי של בלגיה. האזור תופס 55.18 אחוזים משטח בלגיה (16,844 קמ"ר). האזור מחולק לחמש פרובינציות, והן:
הערים והעיירות הגדולות והחשובות בוולוניה הן: נאמור, לייז', מונס, ארלון, ואבר, וֶרְוְויֶיה, שרלרואה, טוּרנֶה, באסטון, דינאן והעיר דוברת הגרמנית אויפן.
צרפתית היא השפה הרשמית, אך בתשע עיירות במזרח ולוניה ליד גבול גרמניה-בלגיה השפה הרשמית המדוברת היא גרמנית. תשע עיירות אלו היו בשליטת גרמניה עד שנת 1918, ואז הועברו לידי בלגיה. כמו כן ישנם עוד מספר יישובים או קבוצות מתיישבים החיות ביישובים דוברי צרפתית אשר מדברים גרמנית או הולנדית. ישנם מספר מצומצם של דוברי ולונית על ניביה השונים. בסקר שפורסם ביוני 2006, רק 19% מן הוולונים הצהירו כי הם יודעי הולנדית, בעוד 59% מן הפלמים טענו כי הם יודעי צרפתית.
ניב הצרפתית המדובר בוולוניה הוא הניב הבלגי-צרפתי. ניב זה נבדל מהצרפתית ה"סטנדרטית" המדוברת בצרפת בהגייתן של מספר מילים. השפה הצרפתית הנוהגת במנהל ובתקשורת דומה מאוד בין בלגיה לצרפת.
ניבי הוולונית והפיקארד היו השפות העיקריות של הוולונים עד ראשית המאה ה-20, בעוד שצרפתית הייתה השפה של המעמד הגבוה. תוך התפתחות ההשכלה בשימוש השפה הצרפתית, היו ניבים אלו בדעיכה מתמשכת. בימים אלה נעשה מאמץ להחיות ניבים ולוניים: בבתי ספר מסוימים מוצעים קורסים בשפה הולונית, המדוברת גם בכמה תוכניות רדיו, אך מאמץ זה די מוגבל.
ישנם כ - 70,000 אנשים בהקהילה הדוברת גרמנית הבלגית, המוצגת כמיעוט ה"שמור" ביותר באירופה. למרות זאת, ישנה שאיפה בקהילה הדוברת גרמנית בבלגיה להשגת אוטונומיה רחבה יותר מהאזור הולוני. הנשיא הנוכחי של הרשות המבצעת של הקהילה הדוברת גרמנית שואף להשיג אוטונומיה אזורית, כך שיתקבל ניתוק מוחלט מולוניה.
כלכלה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אטימולוגיה
השם ולוניה, כמו השם ויילס, הוא מילה בגרמנית עתיקה שמשמעה "זר". בשני מחוזות אלה דיברו התושבים שפה זרה (משמע לא-גרמאנית). גם מחוז ולאכיה ברומניה, וקנטון ואלה בשווייץ, קרויים בשמם מסיבה דומה.
