קרע במסובבי הכתף

קרע במסובבי הכתף

קרע במסובבי הכתף, הנקרא גם: קרע שרוול מסובב (Rotator cuff tear) הינו קרע של אחד או יותר מארבעת השרירים המסובבים בכתף או או בגידים עצמם. קרע שרוול מסובב הוא אחת הפגיעות הנפוצות ביותר בתפקוד הכתף. גידי השרוול המסובב, לא השרירים, הם המעורבים לרוב בפגיעה. השרוול הוא האחראי לייצוב מפרק הכתף וסיבוב הזרוע כלפי חוץ (סיבוב חיצוני). טראומת כתף דוגמת קרע של הגיד מהווה סכנה ממשית לתפקודים הללו, זאת כיוון שלכתף חשיבות מכרעת בתפקוד הפיזי של הגוף והיא משחקת תפקיד במספר רב של פעילויות גופניות דוגמת הרמה או אחיזה. העמסה או שימוש יתר בשרירים הללו עשוי להוביל לקרע של השרוול.

תופעות

מספר רב של פגיעות שרוול מסובב הן אסימפטומטיות, כלומר: לא מלוות בסימפטומים. ידוע כי שכיחותן של פגיעות מסוג זה עולה עם הגיל ולמעשה, אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפגיעה שכזו היא ניוון טבעי של השריר כתוצאה מהזדקנות. סיבות נוספות להופעת קרע עשויות לנבוע מפציעת ספורט או טראומה. הן קרעים חלקיים והן קרעים מלאים, נמצאו גם בנתיחות שלאחר המוות ובבדיקות MRI בקרב אנשים ללא היסטוריה ידועה של פגיעות כתף או סימפטומים מדווחים.

סימפטומים

תסמיני קרע שרוול מסובב עלולים להתרחש באופן מיידי לאחר טראומה (אקוטי) או להתפתח בהדרגה לאורך זמן (כרוני). פציעה אקוטית פחות נפוצה מאשר התפתחות כרונית של הפגיעה, העשויה לנבוע כתוצאה מהרמת הזרוע בהתנגדות כפי שקורה בהרמת משקולות, למשל. בנוסף, גם נפילה המלווה בהנחת משקל רב על הכתף עשויה לגרום לסימפטומים חמורים.

התסמינים לפגיעה שכזו באים לידי ביטוי בכאבים עזים המוקרנים מהזרוע אל סביבתה וכן טווח תנועה מוגבל. קרעי שרוול כרוניים מתרחשים לעתים קרובות בקרב העוסקים בפעילות תקורה, כגון התנדנדות או שחייה, אך הם עשויים להתפתח גם כתוצאה מדלקת בגיד הכתף.

תסמינים נוספים של קרע כרוני הינם החרפה של הכאב שלא בעת מאמץ, חולשה או ניוון של השרירים, כאב מורגש בזמן מנוחה, תחושת 'פצפוצים' (crepitus) המתלווה להנעת הכתף, חוסר יכולת להזיז או להרים את הזרוע במידה מספקת, בייחוד בתנועת כיפוף.

לעתים קרובות ידווח הסובל מהפגיעה על כאבים בקדמת הכתף, כלומר: מעל הזרוע, כאב המחמיר בזמן הישענות על המרפק ודחיפה שלו כלפי מעלה (כמו בשכיבה על כיסא שיזוף, למשל). לעתים יופיע כאב בשעת הלילה כתוצאה משכיבה מאוזנת אך גם באופן פתאומי כתוצאה מתנועת הרמה המצריכה התכופפות של הגו. לעתים עשויה חולשה של השריר להיות מוסווית בכאב נלווה ולכן תתגלה רק באמצעות בדיקה. טיפול בלתי נאות בבעיה לאורך זמן עשוי לגרום לאובדן תנועה במקרים קיצוניים.

פרוגנוזה

בעוד שהסובלים מקרע שרוול מסובב עשויים שלא לסבול מתופעות סימפטומטיות, מחקרים מראים ש-40% מתוכם יסבלו בתוך חמש שנים מהחמרה ניכרת של הקרע. 80% מתוך החולים האסימפטומטיים יפתחו סימפטומים במסגרת אותה תקופת זמן. אין ראיות מוצקות לכך שניתוח לטיפול בקרע שרוול מסובב מועיל יותר מטיפול לא ניתוחי. לא נמצאו הבדלים גורסים באחוזי הלוקים שנהנו מטווח תנועה מלא כתוצאה מניתוח לעומת אלו שטופלו באמצעים שאינם ניתוחיים.

מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בקשר בין גיל ושכיחות התופעה. מתוך אחד המחקרים עלה כי שכיחות התופעה עולה באופן ניכר עם הגיל; כ-13% בקבוצת הביקורת הראשונה (גילאים 50-59), 20% בקבוצה השנייה (גילאים 60-69), 31% בקבוצה השלישית (גילאים 70-79) ו-51% בקבוצת הביקורת המבוגרת ביותר (גילאים 80-89). שיעור גבוה כל כך של הופעת קרע שרוול מסובב במתאם לגיל הלוקים בתופעה מעיד על כך שהדבר עשוי להיחשב חלק מתהליך "נורמלי" של הזדקנות ולא תוצאה של תהליך פתולוגי לכאורה.

טיפול

כל אדם הסובל מקרע שרוול מסובב יזדקק לאחד משני סוגי טיפולים: טיפול שמרני (אינו כולל ניתוח) וטיפול ניתוחי. ייתכן שעם התפתחות הבעיה, יעבור מטופל מקבוצה אחת לאחרת, בהתבסס על הטיפול הקליני וממצאי הבדיקות השוטפות. אין הוכחה ברורה לתוצאות חיוביות בהכרח במידה ונעשה טיפול ניתוחי עם איבחון הבעיה או זמן ממושך לאחריה. ייתכן מצב בו הן מטופלים הסובלים מקרע שרוול מסובב מורכב והן אלו הסובלים מפגיעה חלקית בלבד, יפיקו תוצאות חיוביות מטיפול שאינו ניתוחי. לאור התוצאות הללו, רופאים נוטים להמליץ על בתחילה טיפול לא ניתוחי. טיפול ניתוחי יישקל עם איבחון הבעיה כמעט אך ורק במקרים של קרע שרוול מסובב מורכב המקשים על התפקוד או לחלופין, במטופלים צעירים בהם עשוי הקרע להתבטא בפגיעה בצמיחה והתפתחות השריר בהמשך.

טיפול שאינו ניתוחי

טיפול שאינו ניתוחי הינו הקו הראשון לטיפול בקרעים בשרוול המסובב. טיפולים אלה כוללים פיזיותרפיה, טיפול תרופתי, טיפול באמצעות אולטרסאונד ועוד. לרוב הצלחתם של טיפולים מסוג זה איננה מיידית ועשויה לארוך זמן ממושך יחסית.

טיפול ניתוחי-פולשני

הניתוח בשרוול סובב כתף כולל הסרה של רקמה פגומה וחיבורה של הרקמה הבריאה חזרה לעצם. רקמות בהן תימצא דלקת מוסרים גם כן כדי למנוע הישנות של המצב. הניתוח מבוצע לרוב בשיטה ארתורוסקופית באמצעות 4-5 חתכים קטנים באזור הכתף. לרוב יכלול הטיפול תפירה של הגיד לעצם משך ההחלמה. הטיפול עשוי לארוך מספר חודשים במסגרתם יידרש המטופל לעבור פיזיותרפיה.

טיפול ניתוח זעיר-פולשני

במסגרת טיפול זה מוחדר בלון הנספג באזור שמעל הקרע בגיד, שמטרתו להקטין את החיכוך בין העצמות ובכך להביא לשיפור תפקוד השרירים הלא פגועים. כפועל יוצא, להפחית את הכאבים הנגרמים כתוצאה מהקרע. הבלון מוחדר דרך חתך של כ-5 מ"מ באמצעות ארתרוסקופיה כאשר הוא מגולגל לחלל התת-אקרומילי. הוא מנופח באמצעות נוזל (סליין) עד ליצירת הפרדה בין ראש ההומרוס לאקרומין. הטיפול נחשב קצר ואורכו 20 דקות בלבד.

קישורים חיצוניים

• קרעים בגידי הכתף - טיפול בניתוח זעיר פולשני באמצעות בלון, אתר המרכז הרפואי תל אביב - סוראסקי

ראו גם

• אקרומיופלסטיה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.