יצחק בן שלמה הישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{רב
Snfdfk (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
הוא היה מהראשונים ב[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] שבהגותם ניסו לפשר בין תורת [[אריסטו]] וה[[נאופלאטוניזם]] לבין אמונת האחדות הישראלית.
הוא היה מהראשונים ב[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] שבהגותם ניסו לפשר בין תורת [[אריסטו]] וה[[נאופלאטוניזם]] לבין אמונת האחדות הישראלית.


הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' [[סעדיה גאון]] ששאל ממנו שאלות.
הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' [[סעדיה גאון]] ששאל ממנו שאלות{{הבהרה|מי שאל את מי? ודרוש מקור}}.


באגרת שכתב [[הרמב"ם]], בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד{{הערה|1=[[אליעזר שביד]], הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58}}.
באגרת שכתב [[הרמב"ם]], בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד{{הערה|1=[[אליעזר שביד]], הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58}}.

גרסה מ־17:55, 23 בפברואר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תבנית:רב רבי יצחק בן שלמה הישראלי רופא, פילוסוף ופרשן מקרא יהודי בתקופת הגאונים. נפטר בסביבות שנת 950. יליד מצרים. שימש כרופא בחצרות הח'ליפים במצרים ובתוניסיה. שמו התפרסם לתהילה, ורבים, יהודים וערבים למדו ממנו את חכמת הרפואה. חיבר שמונה ספרים בערבית בנושא רפואה, שתורגמו בימי הביניים לעברית, ספרדית ולטינית ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה. התפרסם גם בזכות חיבוריו בפילוסופיה. חיבר את "ספר ההגדרות[1]" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש לספר היצירה[2]. חיבר בערבית גם ספרים בתורת ההגיון, בפיזיקה ועוד.

הוא היה מהראשונים בפילוסופיה היהודית שבהגותם ניסו לפשר בין תורת אריסטו והנאופלאטוניזם לבין אמונת האחדות הישראלית.

הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' סעדיה גאון ששאל ממנו שאלות[דרושה הבהרה].

באגרת שכתב הרמב"ם, בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד[3].

החוקר אליקים כרמולי[4], הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף אברהם אבן עזרא בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא הוא, יצחק בן שלמה הישראלי. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.

רעיונותיו הפילוסופיים

  • הישראלי הגדיר את הפילוסופיה כהתקרבות לאלוהים. הוא הדגיש את אמונתו בבריאת העולם יש מאין. לדידו סיבת העולם היא חכמתו וטובו של הבורא שרצו להתגלות בעולם. העצמות העליונה היא השכל וממנה השתלשלות של שכל- טבע- נפש, עד העולם הגשמי.
  • הוא החזיק בתורת היסודות של אריסטו וסבר שהנפש היא סובסטאנציה שאינה תלויה בגוף.
  • תכלית האדם הוא הכרת האמת. ומעשים טובים שבעבורם יבוא על שכרו. הגמול הוא התחברות הנפש האלוהית עם הנפש העליונה עד "האור האלוהי".
  • החזיון הנבואי בחלום הוא הופעת השכל לצורות דמות ממוצעת בין גשמיות לרוחניות כדי שיוכל הדמיון לקבלם. בדברי הנביאים באה האמונה בטהרתה למשכילים, ובעיטוף חושני להמונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התגלה לראשונה לפני כ-50 שנה בלנינגרד
  2. ^ זהות המחבר שנויה במחלוקת בין החוקרים
  3. ^ אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58
  4. ^ ציון 46