הרכבה (בוטניקה) – הבדלי גרסאות
כנה לקנה |
כנה לקנה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרכבה''' היא פעולה בה מרכיבים [[ענף (בוטניקה)|ענף]] אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון - נקרא רוכב. {{עוגן|כנה}}הענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע. |
'''הרכבה''' היא פעולה בה מרכיבים [[ענף (בוטניקה)|ענף]] אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון - נקרא רוכב. {{עוגן|כנה}}הענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע. |
||
שימוש נפוץ של הרכבה הוא כדי לתת לצמח תכונות שתלניות טובות יותר, ו[[פרי|פירות]] בעלי תכונות רצויות. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חמרי מזון ו[[מים]] מן האדמה, ועמידותו לתנאי [[קרקע]] שונים -כשל תכונות הקנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהקנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. יוצאים מכלל זה מינים של פירות [[הדרים|הדר]], שתכונת הפרי מושפעת גם |
שימוש נפוץ של הרכבה הוא כדי לתת לצמח תכונות שתלניות טובות יותר, ו[[פרי|פירות]] בעלי תכונות רצויות. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חמרי מזון ו[[מים]] מן האדמה, ועמידותו לתנאי [[קרקע]] שונים -כשל תכונות הקנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהקנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. יוצאים מכלל זה מינים של פירות [[הדרים|הדר]], שתכונת הפרי מושפעת גם מהקנה. |
||
ההרכבה דורשת התאמה מסוימת בין המינים המורכבים. במקרה שההתאמה אינה מושלמת, העץ לא יתאחה כראוי, והוא עשוי להישבר עם עליית משקל העץ. תכונת התאמה זו, הנקראת שארות, היא אחד הגורמים העיקריים בבחירת הכנה. |
ההרכבה דורשת התאמה מסוימת בין המינים המורכבים. במקרה שההתאמה אינה מושלמת, העץ לא יתאחה כראוי, והוא עשוי להישבר עם עליית משקל העץ. תכונת התאמה זו, הנקראת שארות, היא אחד הגורמים העיקריים בבחירת הכנה. |
||
גרסה מ־00:06, 24 בפברואר 2015
הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון - נקרא רוכב. הענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע.
שימוש נפוץ של הרכבה הוא כדי לתת לצמח תכונות שתלניות טובות יותר, ופירות בעלי תכונות רצויות. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה, ועמידותו לתנאי קרקע שונים -כשל תכונות הקנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהקנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. יוצאים מכלל זה מינים של פירות הדר, שתכונת הפרי מושפעת גם מהקנה.
ההרכבה דורשת התאמה מסוימת בין המינים המורכבים. במקרה שההתאמה אינה מושלמת, העץ לא יתאחה כראוי, והוא עשוי להישבר עם עליית משקל העץ. תכונת התאמה זו, הנקראת שארות, היא אחד הגורמים העיקריים בבחירת הכנה.
הכנה היא בדרך כלל מין מיוחד מאותה המשפחה, שהוא בעל תכונות המתאימות להרכבה. במשפחות צמחים מסוימות, ישנם עשרות כנות שונות המתאימות למיני פרי שונים, ולתכונות קרקע ואקלים שונות. לעתים מרכיבים על כנות מזריעים - שתילים שצמחו מזרעי העץ ולא מענפים.
השימוש העיקרי היום בהרכבות הוא לשתי מטרות:
- ייצור שתילים רצויים במשתלות.
- החלפות זן, מחליפים זנים שנתיישנו בשוק, בזנים חדשים ומבוקשים.
בדרך כלל ההרכבה מתבצעת במשתלה, לעתים עוד לפני השרשת הייחור, אך אפשר להרכיב גם על עץ בוגר במטע, בדרך כלל כשמתעורר צורך להחליף זן במטע, או לרענון עצים מבוגרים שתנובתם ירדה. ההרכבה על עצים בוגרים נעשית בעיקר בחורף, כשהעץ בתרדמה, אך בשנים האחרונות פותחו שיטות להרכבה בקיץ. למעשה אין הגבלה היום כמעט על מועדי ההרכבה, והכל תלוי בסוג העץ. הדרים נוהגים להרכיב באביב, נשירים נוהגים להרכיב עם ההתעוררות סמוך לט'ו בשבט, מנגו אבוקדו ועצים סוב טרופיים מרכיבים בקיץ.
ישנן מספר שיטות הרכבה, הנפוצות ביותר הן:
- הרכבת סדק - סודקים את הכנה, נועצים בסדק רוכב אחד או שנים, שבסיסיהם חתוכים בצורת טריז. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בהרכבה על עצים בוגרים.
- הרכבת ראש - החליפה למעשה את הרכבת הסדק. לא סודקים את הכנה, אלא נועצים כמה רוכבים בחתכים מיוחדים. את הרוכבים מצפים היום בסרט פלסטי רך ומתכלה, פאראפילם. לאחר שפורצות עיני הרוכב, הן מבקיעות לעצמן דרך הפארפילם. ההידוק והקשירה נעשים היום בעזרת סרטי פלסטיק מיוחדים.
- הרכבת אומגה - בוחרים כנה ורוכב בעלי אותו עובי, חותכים אותם בצורת האות Ω על ידי מכונה מיוחדת, כשחיתוך הרוכב בולט, וחיתוך הכנה שקוע. מכניסים את בליטת הרוכב בשקע שבכנה (ישנן מכונות שחותכות ומכניסות בו זמנית), וקושרים. הרכבה זו משמשת בעיקר להרכבת ייחורים לפני השרשה, במשתלה. יתרונה העיקרי הוא בכך שהכנה והרוכב מחוברים חזק, ואין חשש שהם יפרדו לפני האיחוי.
- הרכבת עין - מקלפים חלק מקליפת הכנה, מכניסים תחת הקליפה עין מהצמח הרוכב, סוגרים את הקליפה וקושרים. יש גם חידושים בהרכבת העין: במשתלות ובאופן נסיוני גם בעצים בוגרים, מדביקים היום את העין הרוכבת בעזרת שרפים דביקים, ללא צורך בקשירה. השרפים הדביקים חוסכים עבודה רבה.
- הרכבת אלכסון - חוטבים את הכנה והרוכב באלכסון, מצמידים וקושרים.
סוג אחר של הרכבה הוא הרכבת תמך. הרכבת תמך משמשת בעיקר במיקרים שגזע העץ נחלש, עקב מחלה או כרסום. במקרה כזה, נוטעים שתיל נוסף סמוך לגזע העץ הבוגר ומכניסים את קצהו העליון תחת קליפת העץ הבוגר. לאחר זמן, יעשה השתיל הצעיר לגזעו העיקרי של העץ.
לאחר ההרכבה יש לקשור את הכנה לרוכב, ולכסות את המקומות החשופים בעץ, בחומר הנקרא כופר. הכופר נמס בחום, והוא מיושם כשהוא חם אך לא רותח. בסוגים מסוימים של כופר, ישנם חומרים המזרזים את האיחוי וההשרשה ומעכבים את צימוח הענפים, כדי שיהיה לעץ זמן וכוח להתאחות.
הרכבה ביהדות
על פי התורה, אסור להרכיב מינים שונים זה מזה אחד על השני. איסור זה נקרא כלאיים. עם זאת, מותר להרכיב שני זנים מאותו מין, וההרכבה מנויה ביחד עם הנטיעה וההברכה כדרכים להכנת עץ חדש, במסכת שביעית.
