יאשיהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:54, 24 בפברואר 2015

תבנית:מנהיג1 יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מלך מ-641 או 639 עד ל-609 לפנה"ס, היה בנו של אמון. הוא נמשח למלך בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. בשל היחלשות האימפריה האשורית, התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. כמו כן, הוא הנהיג רפורמה דתית מרחיקת לכת. נהרג בקרב עם מצרים שהתרחש במגידו.

המצב הבינלאומי: היחלשות אשור

נראה כי באותה תקופה החל להיחלש כוחה של האימפריה האשורית, שבראשה עמד המלך אשורבניפל, ובייחוד יכולת השליטה שלו בפרובינציות הרחוקות, ובכללן יהודה. מצרים החלה להתחזק, וכבשה אזורים בפלשת‏‏.^[1] ייתכן גם כי הסקיתים פלשו מצפון לאזורי סוריה ופלשת ‏‏^[2]. עם מות אשורבניפל בשנת 627 לפנה"ס החל באשור ככל הנראה מאבק ירושה, ובאותה עת מרדה בה בבל, בהנהגתו של נבופלאסר.

על רקע זעזועים אלו, התגברה ביהודה תנועה לשחרור מעולהּ של אשור, לאחר עשרות שנות שיעבוד. השחרור הושג ככל הנראה בהדרגה וללא שפיכות דמים. הוא התבטא בשני תחומים: בתחום המדיני - בהתפשטות יהודה על שטחי ממלכת ישראל לשעבר, בשומרון ובגליל; בתחום הדתי - ברפורמה פולחנית שערך יאשיהו.

הרחבת גבולות הממלכה

מספרי התנ"ך השונים אנו למדים על הרחבת גבולות הממלכה בתקופת יאשיהו, לכל אזורי השומרון והגליל.

ספר מלכים מספר על הריסת אתר הפולחן בבית-אל ‏‏^[3], שנמצא באזורי ממלכת ישראל סמוך לגבול עם יהודה. נראה שעוד קודם לרפורמה חיזק יאשיהו את מעמדו באזור זה.
לפי ספר דברי הימים, הרפורמה נעשתה לא רק ביהודה כי אם גם בערי מנשה, אפרים ושמעון עד נפתלי.
אשתו של יאשיהו הייתה "זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה" שבגליל ‏‏^[4].
יאשיהו יצא להילחם עם פרעה נכֹה, מלך מצרים, במגידו. אם מניחים שיאשיהו לא היה מסתכן להרחיק מאזורי השפעתו, הרי ששטחי הממלכה הגיעו עד מגידו או בסמוך לה.
לפי ספר עזרא, חלק מהבאים בראשית שיבת ציון היו יוצאי הערים מכמס, בית-אל והעי, וכן אזור שפלת לוד ‏‏^[5]. מכך ניתן להסיק שטרם החורבן, ואולי בימי יאשיהו, ישבו בני יהודה ובנימין באזורים אלה.

ממצאים ארכאולוגיים מהווים אף הם ראיות להתרחבות הממלכה. למשל, נמצאו מבני ביצורים במגידו ובשפלת יהודה, שייתכן והם קשורים לתקופה זו.

בניגוד לדעה המקובלת כי ממלכת יאשיהו כללה, החל משלב מסוים, גם את כל שטחיה לשעבר של ממלכת ישראל, וממלכה זו זכתה בעצמאות מדינית, ישנם חוקרים הטוענים שמהלכיו הטריטוריאליים של יאשיהו היו מוגבלים ביותר, ואף מעלים ספקות האם יהודה הייתה לממלכה עצמאית בתקופתו ‏^[6]. לפי ספר מלכים, טווח הרפורמה הדתית היה "מגבע עד לבאר-שבע" ‏‏^[7]. גבע זוהתה על ידי בנימין מזר כ-20 ק"מ צפונית לירושלים, באזור בית-אל. גם בממצאים הארכאולוגיים אין פריטים יהודאיים מהמאה ה-7 לפנה"ס צפונית לבית-אל. לגבי העצמאות המדינית, ישנה סברה שעם היחלשות אשור הפכה יהודה להיות כפופה למצרים.

הרפורמה הדתית

המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה דתית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל פולחן ה' בירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן ברחבי הארץ. הרפורמה נערכה בשנה ה-18 למלכותו (622 לפנה"ס) על פי תיאורו של ספר מלכים^[8], או בשנה ה-12 למלכותו (628 לפנה"ס) על פי ספר דברי הימים.^[9]

לפי המסופר, הרפורמה כללה את הריסת כל המזבחות והבמות לאלילים הזרים; שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשו לעבודת אלילים מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה נהוגה בגיא בן הינום, ועוד. הרפורמה כללה גם צעד סמלי של שריפת עצמות אדם על גבי המזבח שעשה ירבעם בן נבט בבית-אל, ועל גבי הבמות שבישראל, והרס אותם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות שבנה שלמה המלך לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון ביהודה, והעלה את הכהנים שהקטירו בהן לירושלים, כנראה כדי למנוע מהם לחזור ולהקריב בבמות.

חשיפתו של ספר התורה

לפי המסופר במקרא, מצא הכהן הגדול חלקיהו בן שלום בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית", והעבירוׂ לשפן הסופר, שקראוׂ לפני יאשיהו, אשר קרע את בגדיו ואמר: ”לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.” הוא שלח שליחים לחולדה הנביאה, שבישרה לו שה' יביא על ירושלים את הקללות הכתובות בספר, אך מאחר שהוא עצמו נכנע לפני ה', הגזירות לא יתממשו בימי חייו. יאשיהו לא התייאש וכינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה הברית מחדש לפני ה', בה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן ביער יאשיהו את עבודת האלילים מהמקדש ומהממלכה, וחגג את חג הפסח כפי שלא נחוג "מימי השֹפטים".‏‏^[10]

מקובל הן בספרות הרבנית והן במחקר המודרני כי הספר שנמצא הינו ספר דברים - "משנה תורה".

מות יאשיהו בקרב מגידו

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בסביבות שנת 609 לפנה"ס יצא צבא מצרי בפיקוד פרעה נְכֹה השני, לסייע לאשורים במצור על חרן שהייתה בשליטת הבבלים. המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו לסוריה. צבא בבל חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. בקרב כרכמיש הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.

בשנת 609 לפנה"ס בעוד נכה צעד בדרך הים צפונה לחרן, ניסה יאשיהו לעצור את הצבא המצרי במגידו. ישנן סברות שונות למניעיו; ייתכן שחשש מהתחזקות מחדש של אשור, או של מצרים, או שהיה בן-ברית של הבבלים. ייתכן גם שקיווה שניצחון בקרב ירחיב את שליטתו לאזורים בצפון הארץ שייתכן ועדיין נשלטו ישירות על ידי אשור.

הגמרא במסכת תענית (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו ככברה "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי אז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, יהואחז.

קינת ירמיהו על יאשיהו

על פי המקרא, בספר דברי הימים (ב), חיבר ירמיהו קינות על מות יאשיהו (משוער לשנת 609 לפנה"ס). ”וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת” (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק כ"ה).

יוסף בן מתתיהו, בן המאה הראשונה לספירה, אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: ”ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום” (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כרך עשירי, ה,1.^[11])

חז"ל זיהו את קינות אלו עם מגילת איכה, (ראו על כך בהרחבה בערך מגילת איכה#הנמקות למסורות). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינם מוכחות. חוקר המקרא שמעון ברנפלד (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות,^[12] לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן והן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו ירמיהו, כ"ב, י',^[13] או לירמיהו, ל', י"ח–כ"א, או שמא הקינות הללו פשוט אבדו.^[14] אם כי לגבי אפשרות זו יש לציין כאמור לעיל, כי לפחות בדורו של יוסף בן מתתיהו, בן המאה הראשונה לספירה היא הייתה עדיין קיימת.

לקריאה נוספת

עדין שטיינזלץ, ‏דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, פרק י"ב - "יאשיהו המלך"
"עם, אומה, מולדת" מאת פרופ' הנרי וסרמן, עם ה' וגוים אחרים, עמ' 34-68, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

קישורים חיצוניים

הרפורמה של יאשיהו במאגר המידע של מקראנט

הערות שוליים

^ ‏הרודוטוס‏ (ב, 157).
^ ‏הרודוטוס (א, 105)‏
^ ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ט"ו‏
^ ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו‏
^ ‏"אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה" (ספר עזרא, פרק ב', פסוקים כ"ז–כ"ח); ‏"בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (שם,לג)
^ ‏על פי הספר ראשית ישראל, שכתבו פרופ' ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן‏
^ ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'
^ ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ד'–י"ט‏
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להקליד את כל התבנית מחדש.ספר ‏דברי הימים ב, פרק ל"ד, פסוק ג'
^ ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ג' - ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'; והמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ח' ואילך‏
^ הנוסח במקור (ביוונית):
”Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει” ([1])
^ שמעון ברנפלד, מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש, כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו
^ אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
^ [2], [3]

מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה

רחבעם	אביה	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציהו	עוזיהו/עזריהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	726	698	641	639	609	608	597	597–596

[1] ‏הרודוטוס‏ (ב, 157).

[2] ‏הרודוטוס (א, 105)‏

[3] ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ט"ו‏

[4] ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו‏

[5] ‏"אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה" (ספר עזרא, פרק ב', פסוקים כ"ז–כ"ח); ‏"בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (שם,לג)

[6] ‏על פי הספר ראשית ישראל, שכתבו פרופ' ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן‏

[7] ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'

[8] ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ד'–י"ט‏

[9] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להקליד את כל התבנית מחדש.ספר ‏דברי הימים ב, פרק ל"ד, פסוק ג'

[10] ‏ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ג' - ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'; והמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ח' ואילך‏

[11] הנוסח במקור (ביוונית):
”Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει” ([1])

[12] שמעון ברנפלד, מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש, כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו

[13] אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

[14] [2], [3]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה דתית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל פולחן [[יהוה|ה']] בירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן ברחבי הארץ. הרפורמה נערכה בשנה ה-18 למלכותו ([[622 לפנה"ס]]) על פי תיאורו של [[ספר מלכים]]{{הערה|1=‏{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ד|יט}}‏}}, או בשנה ה-12 למלכותו ([[628 לפנה"ס]]) על פי ספר דברי הימים.{{הערה|1={{תנ"ך|‏דברי הימים ב|לד|ג}}}}
-לפי המסופר, הרפורמה כללה את הריסת כל ה[[מזבח|מזבחות]] וה[[במות]] לאלילים הזרים; שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשו לעבודת אלילים מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה נהוגה ב[[גיא בן הינום]], ועוד. הרפורמה כללה גם צעד סמלי של שריפת עצמות אדם על גבי המזבח שעשה [[ירבעם בן נבט]] בבית-אל, ועל גבי הבמות שב[[ממלכת ישראל|ישראל]], והרס אותם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות שנבנו לה' ב[[ממלכת יהודה|יהודה]], והעלה את ה[[כהנים]] שהקטירו בהן לירושלים, כנראה כדי למנוע מהם לחזור ולהקריב בבמות.
+לפי המסופר, הרפורמה כללה את הריסת כל ה[[מזבח|מזבחות]] וה[[במות]] לאלילים הזרים; שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשו לעבודת אלילים מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה נהוגה ב[[גיא בן הינום]], ועוד. הרפורמה כללה גם צעד סמלי של שריפת עצמות אדם על גבי המזבח שעשה [[ירבעם בן נבט]] בבית-אל, ועל גבי הבמות שב[[ממלכת ישראל|ישראל]], והרס אותם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות שבנה [[שלמה המלך]] לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון ב[[ממלכת יהודה|יהודה]], והעלה את ה[[כהנים]] שהקטירו בהן לירושלים, כנראה כדי למנוע מהם לחזור ולהקריב בבמות.
 ===חשיפתו של ספר התורה===

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:יאשיהו בן אמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאשיהו