סרפד – הבדלי גרסאות

סרפד
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סרפדאים
משפחה:	סרפדיים
סוג:	סרפד
שם מדעי
	Urtica; ‏ליניאוס, 1753

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:38, 2 במרץ 2015

סִרפָּ‏‏ד (שם מדעי: Urtica), סוג המכיל בין 30 ל-45 צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסרפדיים, שתפוצתם קוסמופוליטית, אך כוללת בעיקר אזורים בעלי אקלים ממוזג. בארץ גדלים ארבעה מינים, מהם שלושה מינים חד-שנתיים ומין אחד רב-שנתי – סרפד החולה. מרבית המינים בסוג זה הם צמחים רב-שנתיים ועשבוניים, אולם חלקם חד-שנתיים ומיעוטם דמוי-שיח. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות רעלנים, ביניהם חומצה פורמית, סרוטונין והיסטמין; עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחרונה (Fu et al, 2006) מצאו כי שערותיו של המין Urtica thunbergiana מכילות דווקא חומצה טרטרית וחומצה אוקסלית.

פעולת הצריבה של הסרפד מתאפשרת מכיוון שהשערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק.

לסרפד יש תכונות רפואיות, שהיו ידועות כבר בימי קדם. השתמשו בו לריפוי מחלות דם, מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות, ומחלות ראומטיות.

גובהם של הסרפדים נע בין 10 ל-250 סנטימטרים.

בישראל גדלים ארבעה מינים מהסוג סרפד:

מין סרפד הכדורים (Urtica pilulifera)
מין סרפד צורב (Urtica urens)
מין סרפד קרומי (Urtica membranacea)
מין סרפד חולה (Urtica kioviensis)

הסרפד ביהדות

הסרפד נזכר במקרא פעם אחת בנבואת הנחמה של ישעיהו כצמח חסר ערך המנוגד לעצים רב-שנתיים וירוקי עד: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נה יג). בשל התקבולת ל'נעצוצים' ולפי הקשר הפסוק, רבים הם הפרשנים המסכימים שמדובר בצמח קוצני, אך אין לסרפד מסורת זיהוי אחידה. חלק מהחוקרים המודרניים צידדו בזיהוי של תרגום הוולגטה עם הצמח Urtica, ומכאן התקבל שמו העברי המודרני^[1].

הערות שוליים

^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 205

[1] זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 205

[1]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 |שם מדעי=Urtica
 }}
-'''סִרפָּ‏‏ד''' (שם מדעי: ''Urtica''), [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] המכיל בין 30 ל-45 [[צומח|צמחים]] [[בעלי פרחים]] ממשפחת ה[[סרפדיים]], שתפוצתם [[קוסמופוליטיות (ביולוגיה)|קוסמופוליטית]], אך כוללת בעיקר אזורים בעלי [[אקלים ממוזג]]. מרבית המינים בסוג זה הם [[צמח רב-שנתי|צמחים רב-שנתיים]] ו[[עשב]]וניים, אולם חלקם [[צמח חד-שנתי|חד-שנתיים]] ומיעוטם דמוי-[[שיח]]. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות [[רעלן|רעלנים]], ביניהם [[חומצה פורמית]], [[סרוטונין]] ו[[היסטמין]]; עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחרונה (Fu et al, 2006) מצאו כי שערותיו של המין ''Urtica thunbergiana'' מכילות דווקא [[חומצה טרטרית]] ו[[חומצה אוקסלית]].
+'''סִרפָּ‏‏ד''' (שם מדעי: ''Urtica''), [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] המכיל בין 30 ל-45 [[צומח|צמחים]] [[בעלי פרחים]] ממשפחת ה[[סרפדיים]], שתפוצתם [[קוסמופוליטיות (ביולוגיה)|קוסמופוליטית]], אך כוללת בעיקר אזורים בעלי [[אקלים ממוזג]]. בארץ גדלים ארבעה מינים, מהם שלושה מינים חד-שנתיים ומין אחד רב-שנתי – סרפד החולה. מרבית המינים בסוג זה הם [[צמח רב-שנתי|צמחים רב-שנתיים]] ו[[עשב]]וניים, אולם חלקם [[צמח חד-שנתי|חד-שנתיים]] ומיעוטם דמוי-[[שיח]]. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות [[רעלן|רעלנים]], ביניהם [[חומצה פורמית]], [[סרוטונין]] ו[[היסטמין]]; עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחרונה (Fu et al, 2006) מצאו כי שערותיו של המין ''Urtica thunbergiana'' מכילות דווקא [[חומצה טרטרית]] ו[[חומצה אוקסלית]].
 פעולת הצריבה של הסרפד מתאפשרת מכיוון שהשערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק.
+לסרפד יש תכונות רפואיות, שהיו ידועות כבר בימי קדם. השתמשו בו לריפוי מחלות דם, מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות, ומחלות ראומטיות.
 גובהם של הסרפדים נע בין 10 ל-250 סנטימטרים.