טג'יקית – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
טגי'יקית נכתבת כיום ב[[אלפבית קירילי]] מותאם. החל ב-[[1928]] ועד סוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] היא נכתבה ב[[אלפבית לטיני]], ועד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ב[[אלפבית ערבי]] המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת [[1998]]), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),{{כ}} Ӯ {{כ}}(ɵ),{{כ}} Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות. |
טגי'יקית נכתבת כיום ב[[אלפבית קירילי]] מותאם. החל ב-[[1928]] ועד סוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] היא נכתבה ב[[אלפבית לטיני]], ועד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ב[[אלפבית ערבי]] המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת [[1998]]), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),{{כ}} Ӯ {{כ}}(ɵ),{{כ}} Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות. |
||
== |
==הגײת השפה וכתיבתה== |
||
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;" |
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;" |
||
|+פונמות בטאג'יקית |
|+פונמות בטאג'יקית |
||
גרסה מ־15:00, 16 במרץ 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
_and_Nastaliq_(%D8%AA%D8%A7%D8%AC%DB%8C%DA%A9%DB%8C).svg) | |
| מדינות | טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | 4,457,500 |
| כתב | אלפבית קירילי, אלפבית ערבי, אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 טג'יקיסטן |
| ארגון | אין |
| מוסד | אין |
| קוד שפה |
tg  |
| קוד ISO 639-1 |
tg |
| קוד ISO 639-2 |
tgk |
| קוד ISO 639-3 |
tgk |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהװה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדינײם, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.
טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.
טגי'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק), Ӯ (ɵ), Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
הגײת השפה וכתיבתה
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שיני) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||||
| סותם | | ʔ | | q | g | k | d | t | b | p | ||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||
| חוכך | | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||
