לאדינו

שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לאדינו
Lingua djudeo-espanyola

מדינות	ישראל, טורקיה, יוון, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, בולגריה, מרוקו הספרדית, ברזיל, צרפת, מקסיקו, ארצות הברית, קנדה.
אזורים	אגן הים התיכון, צפון אמריקה, דרום אמריקה
דוברים	100,000 בישראל (1985); 8,000 בטורקיה; 1,000 ביוון; מספר הולך ומצטמצם במקומות אחרים
שפת אם	רוב הדוברים
כתב	בעבר כתב רש"י ואותיות דפוס עבריות, כיום[דרושה הבהרה] אלפבית לטיני (בגרסה מקומית)
משפחה	הודו-אירופית איטאלית רומאנית רומאנית מערבית איברו-רומאנית איברית מערבית ספרדית לאדינו
לאום	אין
מוסד	הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
קוד שפה	lad
קוד ISO 639-2	lad
קוד ISO 639-3	lad
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור.

היסטוריה

מקורה של הלאדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד. הם שילבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש היהודים מספרד ב-1492, והתפזרותם ברחבי האימפריה העות'מאנית, הפכה הלאדינו לשפה יהודית נפרדת, דיברו בה היהודים באסיה הקטנה, בארצות חבל הבלקן, בדרום רומניה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. בקהילות המגורשים במערב אירופה (הולנד, אנגליה, המבורג, צרפת, בלגיה וכו') לא דיברו לאדינו כי אם ספרדית-בארוקית ופורטוגזית (שנכתבו באותיות לועזיות) בתקופה הראשונה ולאחר מכן עברו לשפת המדינה (הולנדית, אנגלית, צרפתית), אך קיימים שם שימושים ליטורגיים מעטים בלאדינו כדוגמת תרגום ההפטרה לתשעה באב.

ללאדינו שני ניבים עיקריים:

• הניב העות'מאני (טורקי-בלקני) המתפצל לשני תת-ניבים:
  • הניב הדרום־מזרחי - דובר בטורקיה וברודוס ושימר את הניבים של הקסטיליאנית.
  • הניב הצפון־מערבי - דובר ביוון, במקדוניה, בבוסניה, ובסרביה, ושימר את הניבים של ספרד הצפונית ושל הפורטוגזית

שני התת-ניבים הושפעו באוצר המילים מטורקית, וכן ספגו השפעות אזוריות מלשונות סלאביות ומיוונית

• הניב הצפון אפריקאי, חכיתייה - דובר על ידי היהודים בצפון אפריקה, בעיקר על ידי הקהילות היהודיות במרוקו הספרדית, ניב זה ספג השפעות מערבית, וכן הושפע במשך השנים, בעיקר מאמצע המאה ה-19, מן ההתפתחויות בספרדית המודרנית.

בתוניסיה דוברה הלאדינו על ידי הקהילה של מהגרים יהודים איטלקים (ספרדים) מליבורנו וצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל שאוחדו לקהילה אחת בשם הקהילה הליבורנזית, ניב זה שילב ספרדית עתיקה, פורטוגלית, ערבית, עברית, ואיטלקית (היה נתון להשפעה צרפתית מאוחר יותר). הניב נכחד בגלל דומיננטיות של השפה הערבית.

למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן. כן עמדו בין הקהילות קשרי תרבות ודת, וספרים שנכתבו בלדינו עות'מאנית שימשו את דוברי החכיתייה בצפון אפריקה.

בשואה נמחו קהילות יהודיות דוברות לאדינו בעיקר באזור הבלקנים ובראשן קהילת העיר סלוניקי, שנקראה ירושלים דבלקן, והלאדינו כמעט נכחדה מאזורים אלו. דוברי לאדינו מטורקיה ומבולגריה שעלו ארצה, הושפעו בשנותיה הראשונות של המדינה מתרבות "כור ההיתוך" ועברו לדבר עברית; ילדים מבתים דוברי לאדינו נטו להתבייש בהוריהם "הגלותיים" ולא למדו לדבר כראוי בשפה.

דוברי החכיתייה, שחיו תקופה ארוכה במגע קרוב עם דוברי ספרדית, זנחו בהדרגה את מאפייניה הייחודיים של החכיתייה ואימצו את מאפייני הספרדית המודרנית.

אפיוני השפה

בלאדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות בשל הנוכחות של השפה בחיי קהילת הדוברים בשימוש הליטורגי. השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודים כמו טורקית, ערבית, צרפתית, איטלקית יוונית, ועוד. אוצר המילים בלאדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית. השפה אף ספגה צורנים משפות שונות כמו מוספית 'בעל המקצוע' "ג'י" מטורקית למשל. כאשר צורן ממוצא איברי מקביל היה בנמצא קיבל הצורן הטורקי משמעות שלילית בדרך כלל, כך לדוגמה הלקסמה העברית "צדקה" מקבלת מוספית איברית "sedakero" או אחת טורקית "sedakaji" והמשמעות היא נדבן וקבצן בהתאמה. צורן ההקטנה (דימינוטיב) בלאדינו הוא לרוב "iko-", צורן המוכר לדוברי העברית מהשמות מושיקו וגם קופיקו.

מערכת הכינויים דומה לזו של הקסטליאנית במספר הבדלים. לא קיים כינוי הגוף "usted" שהתפתח בספרדית מאוחר יותר, ולשם הבעת כבוד משתמשים הדוברים ב-"sinyor". כמו כן, נשתמרו בשפה הכינוי הרומז האיברי הארכאי "dito" ואילו הכינויים הרומזים ה"רחוקים" "eso/a", "aquel/la" נעלמו מן השפה. מערכת הפועל בלאדינו עברה מספר יישורי מערכת ביחס לקסטליאנית, כך למשל בפעלים עם דיפתונגים ניתן לראות דיפתונג בכל נטיית הגוף (למשל: puedo - pueder), או היעדרו בכל נטיית הגוף kero - keresh. נטיית האימפרפקט מסומנן על ידי הסופית "va-" בכל שלוש קבוצות הפועל (ר' מערכת הפועל הספרדית. יש נטייה להשתמש בצורות פועל שאינן מורכבות (פרפקט) בזמני העבר ואילו בצורות מורכבות בעתיד ("ir a infinitivo"). בצורת האימפרפקט הסובג'ונקטיב, הצורן בשימוש הוא "ase-" (על נטיותו) בלבד.

בלאדינו נמנעים לעשות שימוש במילים מספרדית שיש להם הקשר נוצרי.
דוגמאות :

• אלוהים - Dios בספרדית (ברבים), El Dio בלאדינו (ביחיד).
• יום ראשון - Domingo בספרדית, Alhat בלאדינו (כנראה מערבית).

בלאדינו השתמרה צורת הגייה של אותיות "ז'" ו-"ש", אשר בספרדית מודרנית מבוטאות כ-"ח". כמו במילים mujer (אישה) או hijo (בן).

הגײת השפה וכתיבתה

פונמות בלאדינו

	וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי		שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי	ŋ		ɲ				n				m
סותם	g	k					d	t			b	p
מחוכך					ʤ	ʧ
חוכך		x			ʒ	ʃ	z	s	ð		v	f
מקורב (צדי)	w		j
							l
מקיש							ɾ
רוטט							r

שער העיתון "איל אביניר" מ-1897

הלאדינו נכתבה בכתב רש"י בכתבים דתיים וגם חילוניים, ולעתים באותיות דפוס עבריות. בהשפעת תהליכי מודרניזציה שהחלו אצל דוברי השפה באמצע המאה ה-19 החל שימוש באלפבית המקומי, בעיקר אלפבית לטיני אך גם אלפבית קירילי. הכתב הלטיני הוא הכתב הרווח היום, אך מותאם בדרך כלל לשפה השלטת במדינה (לדוגמה, את הצליל "ש" יכתבו בצרפת ch בארצות דוברות אנגלית sh ובטורקיה ş).

פעמים רבות נכתבה הלאדינו בכתב עברי קורסיבי הקרוי "סוֹלֵיטְרֵיאוֹ", כתב "חצי קולמוס", - כתב יד שהשתמשו בו היהודים הספרדים עד לפני דור אחד.

ספרות בלאדינו

ספרות הלאדינו התפתחה כבר בספרד, במיוחד תורגמה ללאדינו ספרות תורנית. אחרי גירוש ספרד, המשיכו בתרגומים אלה ביתר שאת. בנוסף לתרגומי התנ"ך, תורגמו גם ספרי הלכה כגון "שולחן ערוך" (שגם מקורו העברי מכיל מספר לעזים בלאדינו) וספרי הגות ומוסר כגון "שבט מוסר". היצירה המרכזית והבולטת שנכתבה בלאדינו היא "מעם לועז"- מדרשים ופירושים של ר' יעקב כולי.

הספרות החילונית התאפיינה ברומנסות, בלדות עממיות שנמסרו בעל־פה. בסוף המאה ה-19 הרבו לתרגם ללאדינו מספרות העולם, בייחוד מצרפתית. כמו כן נכתבו ספרים בענייני היסטוריה ומדע, ביניהם "תולדות ישראל" ב-13 כרכים. בתקופה זו פעלה גם קבוצת מחזאים שהרבו לתאר את ההווי היהודי ודמויות יהודיות מן העבר.

הלאדינו כיום

הלאדינו אינה משמשת היום כבעבר כשפה ראשית עבור היהודים הספרדיים, והדוברים בה מתמעטים והולכים. השימוש בלאדינו כיום בא לידי ביטוי בספרות, בשירה, במחקר, בתיאטרון ובמוזיקה.

הכנסת חוקקה את "חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", שמטרתו שימור וטיפוח מורשת הלאדינו, בראש הרשות עומד יצחק נבון. כמו כן יש ניסיון לשמר את השפה ותרבותה במרכזים מיוחדים כגון "המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי" באוניברסיטת בר-אילן וכן ב"מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו" באוניברסיטת בן-גוריון, ובחוגים ללימוד השפה באוניברסיטאות, בארץ ובמדינות אחרות בעולם. בין החוקרים המובילים של שפה זו ניתן למנות את יצחק לוי, אבנר פרץ, מתילדה כהן-סראנו, דוד בוניס, אלדינה קינטנה, תמר אלכסנדר שמואל רפאל ויהודה הצבי.

המחזה של יצחק נבון "בוסתן ספרדי" המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, בשירים סיפורים והומור, הביא את תרבות הלאדינו להכרה של הקהל הרחב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בהפקה המקורית בשנת 1969 וגם בהצגה המחודשת.

בזכות האינטרנט יש התעוררות של שימוש בלאדינו בפורומים בארץ ובעולם. Ladino Komunita היא קהילה וירטואלית, הכוללת דוברי לאדינו מרחבי העולם, והקשר בין חבריה מנוהל בלאדינו בלבד.

בארץ פועלים מספר משוררים דו-לשוניים, בעברית ולאדינו: מרגלית מתתיהו, אבנר פרץ (שהוא גם מתרגם פורה מלאדינו) ומיכל הלד. מתילדה כהן-סראנו היא מן האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו כיום, בתחומי תיעוד השירה והסיפור העממי (וכן בכתיבת רומנסות ספניוליות מחדש כסיפורים, וסיפורים כשירים). כן פועלים מספר זמרים, בתוכם בולט מקומם המרכזי של בני משפחת לוי: האב, זמר הבריטון והמתעד יצחק לוי, אשר ביקש שכל ההקלטות שעשה לשם תיעוד ורישום המסורות המוזיקליות, יועלו באש לאחר מותו; האם, הזמרת כוכבה לוי, והבת יסמין לוי. ראובן וימר עיבד (והוסיף משלו) 70 משלי לאדינו (במקור לדינו) לנוסח פיוטי, במשקל ובחריזה.

כן יוצא לאור בארץ כתב-העת אקי ירושלים Aki Yerushalayim (כאן ירושלים).

ה"פסטילאדינו"

יצחק נבון מעניק ליעל בדש את הפרס הראשון על זכייתה באירוע העשור ל"פסטילאדינו"

מאז שנת 2003 מתקיים מדי שנה בחג הסוכות בראשון לציון פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. בתחרות קונצרט גמר חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בו משתתפים כעשרה שירים. הפסטיבל התחרותי מתקיים ביוזמת אלי מתתיהו ומוני ארמוזה, ומושך מתחרים מרחבי העולם.

ב-2011 התקיים אירוע העשור ל"פסטילאדינו" בו התחרו כל השירים שזכו בפסטיבל בעשור הקודם. במקום הראשון זכתה יעל בדש, השיר שביצעה -"La Lingua de Kaza" - נבחר לשיר השירים של ה"פסטילאדינו" לעשור זה.

"בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת סימפונית", אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. "השירים הנבחרים לתחרות הם ברמה מוזיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוזיקליים ספרדיים."

לדברי יצחק נבון, הנותן את חסותו לפסטיבל, "העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת".

כנס לאדינו

במהלך עשר השנים האחרונות מתקיים מדי שנה כנס של דוברי לאדינו הנקרא "Dias De Leche I miel" שפירושו "ימים של חלב ודבש". הכנס מתקיים (בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} בים המלח) במהלך שלושה ימים ומאורגן על ידי "העמותה לקידום מורשת תרבות הלאדינו חיפה והצפון" ומקבל את חסותו ובהשתתפותו של הנשיא החמישי למדינת ישראל יצחק נבון. דבר קיום הכנס התפרסם בעולם כולו ומגיעים אליו דוברי לאדינו ממדינות רבות בעולם, וגם משתתפים שאינם דוברים את השפה.

ראו גם

• קאלמי ברוך - מחוקרי שפת הלאדינו ותרבותה

קישורים חיצוניים

מרכזים לחקר הלאדינו ותרבותה

• הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
• המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי - אוניברסיטת בר-אילן
• מרכז משה גאון לתרבות הלאדינו
• מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
• לאדינו - שפה ותרבות - אתר מקיף אודות שפת הלאדינו ותרבות דובריה
• Ladino

עיתונות ופורומים בלאדינו

• לה אמריקה - עיתון לאדינו חשוב שיצא לאור בניו יורק בתחילת המאה העשרים על ידי מהגרים דוברי לאדינו, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
• איל פרוגרסירו - עיתון לאדינו סוציאליסטי שיצא לאור בניו יורק בתחילת המאה העשרים על ידי מהגרים מסלוניקי, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
• אוריזונטיס עיתון צעיר בלאדינו

• aki yerushalayim עיתון בלאדינו
• [1] פורום שוחרי לאדינו
• Ladinokomunita אתר לדוברי לאדינו
• לאדינו חיפה אתר העמותה החיפאית לקידום מורשת תרבות הלאדינו, מארגני כנס הלאדינו הארצי

לימוד לאדינו, בלשנות ומילונים

• שיעורי לאדינו אונליין
• אליעזר פאפו, אוצר המלים השאולות מלאדינו בשולחן ערוך, פורסם בפעמים 70, חורף תשנ"ז.
• רוביק רוזנטל, על מילים בלאדינו שנכנסו לעברית ישראלית, מאמר במעריב מתאריך 30/9/2005
• אבנר לוי, מילונים חדשים ללאדינו, פעמים 2, קיץ תשל"ט.
• פאול וקסלר, לקסיקון היסודות העבריים והארמיים בספרדית-יהודית המודרנית, פעמים 59, אביב תשנ"ד.
• שלמה ישראל שיריזלי, "ג'יקו דיקסייונארייו ז'ודיאו-איספאנייול - פ'ראנסיס" (מילון חדש ספניולית-צרפתית), כרך א' וכרך ב'.

תרבות: ספרות, שירה ומוזיקה

• תנ"ך פרארה מ-1553
• עשרות נובלות וספרי לאדינו סרוקים אונליין באתר משרד התרבות של ממשלת ספרד
• אדווין סרוסי, הספרות בשפה הספרדית יהודית לסוגיה לאחר הגירוש, עמ' 152-155
• שמואל רפאל, הימנונים ציוניים בלאדינו, פורסם בפעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 41-59
• אדווין סרוסי, המוזיקה של השיר העממי בלדינו, פורסם בפעמים 77, עמ' 5-19
• ד"ר יצחק (איציק) לוי, שירים וסיפורים עממיים מאת אינפורמנטים צאצאי מגורשי ספרד
• Ladino (Judeo-Spanish) Theater in the United States

הכחדה ושימור

• אורה (רודריג) שורצולד, מות הספרדית-היהודית, פורסם בפעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 134-138, על ספר מאת טרייסי האריס בנושא השפה הספרדית-יהודית - לאדינו
• Socolovsky, Jerome. "Lost Language of Ladino Revived in Spain", Morning Edition, National Public Radio, March 19, 2007

שונות

• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שירי לב-ארי, הלאדינו עדיין כאן: סיפורים שמצילים את השפה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2012