ספר האגדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:38, 18 במרץ 2015

סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי החל משנת 1903. המקורות לספר האגדה הם ברובם ספרי מדרש מתקופת התנאים והאמוראים ובהם: משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, אבות דרבי נתן, מכילתא, ספרא, ספרי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר, ספר יצירה, ילקוט שמעוני, אלפא ביתא דבן סירא ועוד.

המוטו של הספר, בעמוד השער: ”'וְהיָּשָׁר בְּעֵינָיו' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת הַנִּשְׁמָעֹות בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם” (מכלתא, בשלח)

תולדות "ספר האגדה"

ביאליק ורבניצקי החלו בכתיבה בשנת 1903; המטרה הראשונית הייתה לפרסם לקט אגדות לטובת תלמידי בתי הספר. השניים התגוררו באותו בניין, קומה תחת קומה, באודסה שבאוקראינה. הם נהגו להיפגש יום יום פעם בדירתו של זה ופעם בדירתו של האחר, וטרחו יחד על ליקוט האגדות. נוסף על כך, הם תרגמו את האגדות הכתובות ארמית לעברית, סידרו על פי נושאים, וחיברו יחדיו אגדות דומות ממקורות שונים. כשפרץ הפוגרום באודסה בשנת 1905^[1] ישבו השניים בדירת רבניצקי. הם המשיכו בעבודה, אחוזי פחד, כשבחוץ השתוללו הפורעים, שרצחו ופצעו מאות יהודים. עריכת הכרך הראשון נשלמה לאחר שנתיים, וביאליק בעצמו טרח במציאת אותיות דפוס נאות, שלפי ניסוחו יהיו: "שמנות ולא כחושות ומוכות שחפת, רעות תואר ודלות מראה".

הכרֶך הראשון זכה להצלחה רבה. עד שנת 1911 נדפּסו עוד שני כרכים. שלושת הכרכים נדפסו ברִבְבות עותקים. המפעל שהחל באודסה הושלם בארץ ישראל החל משנת 1930. ביאליק ורבניצקי הוציאו מהדורה מחודשת והוסיפו פרקים רבים. בביוגרפיה של ביאליק, "חוזה ברח", כתב שלמה שבא: "ספר האגדה היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה".

בהקדמה לספר מַציגים יוצריו מניע מרכזי ליצירתו:

בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי-תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות – על מנת למצוא מרגליות תחתם. וכל שכן שלא כל אדם יכול לצרף קרעים וטלאים לטלית שלמה, ושברי אבנים מפוזרות לבנין. האגדה, כמקצוע חופשי של יצירה, הייתה כל ימיה כעין שדה של הפקר וחורשה עזובה, שגידולי-הבר והספיחים פרים ורבים בהם מאליהם. ואדם בן זמננו שרגיל לבקש סדר, שטה ושלמות אפשרית בתלמודו, כשיכנס לתוך חורשה עזובה זו - לא ימצא בה את ידיו ואת רגליו ולעולם תהא יגיעתו מרובה משכרה.

במהלך עבודתם של ביאליק ורבניצקי על יצירתו של "ספר האגדה", פרסם ביאליק, בסיוון תרס"ח (1908), את המאמר "לכינוסה של האגדה"^[2], ובו העלה את הצורך בכינוסן של אגדות חז"ל. את דבריו חתם במילים: "'ספר האגדה' צריך להיות, לפי זה, בעיקרו מעין אנתולוגיא ספרותית גדולה ומלאה, שכוללת בסדר נאה את הטוב והמובחר, את כל האופיי והטפוסי מכל המקצועות החשובים של האגדה. ולספר כזה מחכה הספרות העברית."

מהדורות נוספות

בתחילת 1948 ראתה אור מהדורה חדשה של ספר האגדה בכרך אחד בהוצאת דביר^[3]. בסוף השנה יצאה לאור מהדורה לבתי ספר^[4]. ביוני 1956 פרסמה "ספרית מעריב" מהדורה של הספר בשני כרכים^[5]. חלק מספר האגדה הוצא במהדורה חדשה במסגרת סדרת "עם הספר", אולם לאחר שהתברר ליורשיו של רבניצקי שמדובר במהדורה חלקית, ללא ניקוד ותוך השמטות נוספות, הם דרשו את הפסקת ההפצה ואף קיבלו פיצוי על פגיעה בזכויות המוסריות שלהם על הספר^[6].

המהדורה המקוונת

מבחר סיפורים מתוך "ספר האגדה" מובא באתר מיוחד^[7], מיסוד בית אבי חי ועמותת סנונית. כל סיפור מופיע בגרסה המקורית, וחלקם זמינים בעיבוד מאויר ומנוקד לילדים, המלווה בקובץ קולי הזמין להאזנה. לצד כל סיפור מצויים גם פירושים של המחברים המקוריים, קישורים למקורות נוספים ברשת והצעות לקריאה משלימה.

סדרת הטלוויזיה

על חלק מהאגדות בספר, למשל אלו שמסופרות בהן על דוד המלך, נערכו פרקים במסגרת הסדרה אגדות המלך שלמה, סדרת אנימציית פלסטלינה ישרְאלית שהפיק לטלוויזיה האנימטור רוני אורן.

מבנה הספר

הספר מחולק לשני כרכים המכילים שישה חלקים, וכל אחד עוסק בנושא מרכזי משלו. ישנן מהדורות שבהן אוחדו שני הכרכים לכרך אחד.

החלק הראשון – אגדות העוסקות בתקופה שבין בריאת העולם ועד חורבן בית שני.
החלק השני – אגדות על תנאים ואמוראים.
החלק השלישי – עם ישראל ואומות העולם, ארץ ישראל, לשון הקודש, גלות וגאולה, תורה, חוכמה, נבואה ושירה, שבתות ומועדים.
החלק הרביעי – הקב"ה ומצוות שבין אדם למקום, טוב ורע.
החלק החמישי – חיי האדם, ומצוות שבין אדם לחברו, מידות ודעות, ויחיד וציבור.
החלק השישי – עולם ומלואו, ניחוש ורפואה, משלים ופתגמים.

ראו גם

לקריאה נוספת

חיים נחמן ביאליק, לכינוסה של האגדה, אודסה תרס"ח.
יעקב אלבוים, "ספר האגדה - פרקי מבוא", מחקרי ירושלים בספרות עברית, י-יא, תשמ"ח, עמ' 397-375 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
רונית שושני, "על ארבע שורות השיר עומד: הסבר פרוסודי לשינוי נוסח המקורות ב'ספר האגדה' של ביאליק ורבניצקי", בלשנות עברית חפ"שית 25 (תשמ"ח), עמ' 71–83.
יצחק אבינרי, "מתיקוני ביאליק בניקוד ספר האגדה", לשוננו לעם כב תשל"א, עמ' 40-3.
אברהם ‬אדרת, "הסיפור ב'ספר האגדה'", עלי-שיח 3, 1976, עמ' 181-170.

קישורים חיצוניים

ספר האגדה, מהדורת אודסה תרס"ט-תרע"ב, באתר Hebrewbooks – חלק ג, חלק ד, חלק ה.
אסף ענברי, סיור מאורגן במכרה הזהב: על חשיבותו של ספר האגדה.
שמואל אבנרי, ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.
אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת.
בית אבי חי, "לתקן את מה שצריך, לא את מה שאפשר", באתר הארץ 25 בדצמבר 2014 (תוכן שיווקי)

הערות שוליים

^ ראו: The Pogrom of 1905 in Odessa: A Case Study excerpts
^ לכינוסה של האגדה בפרויקט בן יהודה
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספר האגדה בכרך אחד, על המשמר, 14 בינואר 1948
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספרים חדשים בהוצאת דביר, על המשמר, 19 באוקטובר 1948
^ ספר האגדה בכל בית ישראל, חרות, 17 ביוני 1956
יהושע ביצור, האגדה על מכתבת התלמיד, מעריב, 15 ביוני 1956
^ א (ת"א) 1219/09 רות פוגטש ואחרים נגד משכל הוצאה לאור ואחרים
^ אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת

[1] ראו: The Pogrom of 1905 in Odessa: A Case Study excerpts

[2] לכינוסה של האגדה בפרויקט בן יהודה

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספר האגדה בכרך אחד, על המשמר, 14 בינואר 1948

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספרים חדשים בהוצאת דביר, על המשמר, 19 באוקטובר 1948

[5] ספר האגדה בכל בית ישראל, חרות, 17 ביוני 1956
יהושע ביצור, האגדה על מכתבת התלמיד, מעריב, 15 ביוני 1956

[6] א (ת"א) 1219/09 רות פוגטש ואחרים נגד משכל הוצאה לאור ואחרים

[7] אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ===מהדורות נוספות===
-בתחילת 1948 הוציאה הוציאו לאור מהדורה חדשה של ספר האגדה שבתוכה היו את כל החלקים בכרך אחד{{הערה|{{על המשמר||ספר האגדה בכרך אחד|1948/01/14|00419|||Ad}}}}. בסוף השנה יצאה לאור מהדורה לבתי ספר{{הערה|{{על המשמר||ספרים חדשים בהוצאת דביר|1948/10/19|00310|||Ad}}}}. ביוני [[1956]] פרסמה "[[ספריית מעריב|ספרית מעריב]]" מהדורה של הספר בשני כרכים{{הערה|{{חרות||ספר האגדה בכל בית ישראל|1956/06/17|00129}}{{ש}}{{מעריב|יהושע ביצור|האגדה על מכתבת התלמיד|1956/06/15|01006}}}}. חלק מספר האגדה הוצא במהדורה חדשה במסגרת סדרת "[[עם הספר (סדרה)|עם הספר]]", אולם לאחר שהתברר ליורשיו של רבניצקי שמדובר במהדורה חלקית, ללא ניקוד ותוך השמטות נוספות, הם דרשו את הפסקת ההפצה ואף קיבלו פיצוי על פגיעה בזכויות המוסריות שלהם על הספר{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository3%5C542%5C986%5C585bc0cb88fa47b28664db478cac87eb&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=52159864AC1AA8608B22CD57CCCFBA13&OnePageMode=1 א (ת"א) 1219/09 רות פוגטש ואחרים נגד משכל הוצאה לאור ואחרים]}}.
+בתחילת 1948 ראתה אור מהדורה חדשה של ספר האגדה בכרך אחד ב[[הוצאת דביר]]{{הערה|{{על המשמר||ספר האגדה בכרך אחד|1948/01/14|00419|||Ad}}}}. בסוף השנה יצאה לאור מהדורה לבתי ספר{{הערה|{{על המשמר||ספרים חדשים בהוצאת דביר|1948/10/19|00310|||Ad}}}}. ביוני [[1956]] פרסמה "[[ספריית מעריב|ספרית מעריב]]" מהדורה של הספר בשני כרכים{{הערה|{{חרות||ספר האגדה בכל בית ישראל|1956/06/17|00129}}{{ש}}{{מעריב|יהושע ביצור|האגדה על מכתבת התלמיד|1956/06/15|01006}}}}. חלק מספר האגדה הוצא במהדורה חדשה במסגרת סדרת "[[עם הספר (סדרה)|עם הספר]]", אולם לאחר שהתברר ליורשיו של רבניצקי שמדובר במהדורה חלקית, ללא ניקוד ותוך השמטות נוספות, הם דרשו את הפסקת ההפצה ואף קיבלו פיצוי על פגיעה בזכויות המוסריות שלהם על הספר{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository3%5C542%5C986%5C585bc0cb88fa47b28664db478cac87eb&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=52159864AC1AA8608B22CD57CCCFBA13&OnePageMode=1 א (ת"א) 1219/09 רות פוגטש ואחרים נגד משכל הוצאה לאור ואחרים]}}.
 ===המהדורה המקוונת===