איתן אבישר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חייו: - ארוכת שנים.
מ ניקיון פרמטרים בתבנית חייל*
שורה 7: שורה 7:
|עלה לישראל=[[ספטמבר]] [[1938]]
|עלה לישראל=[[ספטמבר]] [[1938]]
|נפטר=[[3 בינואר]] [[1964]]
|נפטר=[[3 בינואר]] [[1964]]
|נפל=
|כינוי=
|כינוי=
|השתייכות=[[הצבא האוסטרו-הונגרי]]<br> [[צבא אוסטריה]]<br> {{דגל|ההגנה}} [[ההגנה]]<br> {{דגל|צה"ל}} [[צבא הגנה לישראל]]
|השתייכות=[[הצבא האוסטרו-הונגרי]]<br> [[צבא אוסטריה]]<br> {{דגל|ההגנה}} [[ההגנה]]<br> {{דגל|צה"ל}} [[צבא הגנה לישראל]]

גרסה מ־01:30, 20 במרץ 2015

תבנית:חייל איתן אבישר (19 בנובמבר 1892 - 3 בינואר 1964) היה היסטוריון צבאי ואיש צבא שהגיע לדרגת אלוף בצה"ל ולפני כן שימש כקצין בכיר בצבא האוסטרי. אבישר הוא מחברם של ספרים בהיסטוריה צבאית ואסטרטגיה.

תולדות חייו

נולד בשנת 1892 בשם זיגמונד אדלר פון פרידמן למוריס אדלר פון-פרידמן ולקרולינה לבית קניג באימפריה האוסטרו-הונגרית. היה בן למשפחת אצולה בעלת מסורת צבאית ארוכת שנים. סבו היה קצין בצבא האוסטרי, אביו היה קולונל, שלישו של שר ההגנה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הריאלי הצבאי נשלח להצטרף כצוער לאקדמיה הצבאית על שם מריה תרזה בווינה ובסוף לימודיו קיבל דרגת לויטננט בהצטיינות כפולה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין תותחנים, היה שליש של חטיבה בדרגת סרן. לחם במערכות בפולין ובצרפת ושימש בין היתר כמפקד סוללת תותחים כבדים וכקצין טיווח ארטילרי מכדור פורח, בנוסף שירת כקצין מטה גדודי וזכה לשישה אותות כבוד והצטיינות.

עם סיום המלחמה ופירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שירת כקצין מטה במיניסטריון המלחמה של הרפובליקה האוסטרית שאך זה הוקמה, והיה מעורב בהקמתו של צבאה, הבונדסהיר. בשנת 1931 פרש מן הצבא האוסטרי. כמו כן למד בבית הספר הגבוה לסחר עולמי (כלכלה ותכנון כלכלי).

בין השנים 1932 - 1935 שימש כמנהיג "ההסתדרות העולמית של לוחמי החזית היהודים", ארגונם של ותיקי מלחמת העולם הראשונה ממוצא יהודי, מכל העולם. אבישר שימש כנשיא ההסתדרות בין השנים 1934 - 1938. בשנת 1935 פעל לארגן את הקונגרס העולמי הראשון של ההסתדרות בפריז. הקונגרס ייצג למעלה מ-400,000 לוחמים יהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה בצבאות השונים (במלחמה זו נהרגו כ-12,000 חיילים יהודים).

ביולי 1936 נערך בווינה הקונגרס השני של האגודה, והנושא העיקרי בו היה האנטישמיות באירופה והדרכים להילחם בה. בקונגרס זה השתתפו נציגים מאירופה וארצות הברית.

לאחר האנשלוס בשנת 1938 נעצר ונכלא בגין פעילותו, כעבור חצי שנה שוחרר ומיד עלה לארץ ישראל, בספטמבר 1938, בסרטיפיקט של הסוכנות היהודית. אנשי ארגון "ההגנה" חיכו ללוחם הוותיק בכליון עיניים. שבוע ימים לאחר הגיעו לארץ ישראל זומן לפגישה עם אליהו גולומב בביתו בשדרות רוטשילד בתל אביב, וצורף כיועץ צבאי למפקדת "ההגנה". בשנת 1939 נתמנה ראש מחלקת התכנון של "ההגנה" ושימש גם כנשיא בית הדין של "ההגנה". בשנת 1943 עלה לדרגת סגן ראש המפקדה הארצית של "ההגנה". שלטונות המנדט הבריטי שמו עינם על האיש שנשא בתפקידים בכירים אלה. בכל פעם שריחפה עליו סכנת מעצר, היה נחמיה ארגוב, מזכיר מפקדת "ההגנה" מזדרז להזהירו לעזוב את ביתו. לכן לא הצליחו הבריטים לעוצרו במהלך "השבת השחורה" ביחד עם יתר מנהיגי היישוב.

ב-14 במאי 1948 נכח איתן אבישר בטקס הכרזת העצמאות. המעמד ריגש אותו ולימים סיפר אודות תחושותיו:

יש אומרים כי החייל המקצועי הוא אדם קשוח, בעל לב של אבן, אבל אני איש צבא ותיק, דור שלישי לקצינים יהודים בצבא אוסטריה, ואף על פי כן הזילה ההתרגשות דמעות מעיניי. כי היה זה הרגע הגדול ביותר בחיי.

עם הקמת צה"ל מונה לנשיא הראשון של בית הדין הצבאי לערעורים. פרש לגמלאות מצה"ל בשנת 1954 בדרגת אלוף.

במהלך השנים 1943 - 1955 פרסם אבישר, שהיה ידוע כפרשן וסופר צבאי, שישה ספרים בתחומי תורת ההיסטוריה הצבאית, כלכלה וביטחון, והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. ספרו הראשון "2500 שנות טקטיקה" נחשב עד היום כספר לימוד בסיסי להבנת תורת המלחמה.

אבישר נפטר בתל אביב בינואר 1964, ובהלוויתו ספד לו הרמטכ"ל, יצחק רבין. הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול והותיר אחריו את רעייתו סידוניה לבית בינצר ובת משותפת רות.

ספריו ומאמריו

  • "2500 שנות טקטיקה" – יוני 1943 בהוצאת מסדה.
  • אלוף איתן אבישר, ‏ליסודות השיפוט־הצבאי, מערכות 54-55, פברואר 1949, עמ' 31-33
  • "האסטרטגיה" הגבוהה בהתגשמותה" ספר הדן בבעיות אסטרטגיות כלקחים ממלחמת העולם השנייה, הספרים פורסמו בארבעה חלקים בהוצאת נ. טברסקי בשנים 1949 - 1950
    • ספר ראשון – "פוליטיקה כלכלה ומבצעים" – 1949
    • ספר שני – "האופנסיבה האסטרטגית של הציר" – 1949
    • ספר שלישי - "האופנסיבה האסטרטגית של בנות הברית" – אוגוסט 1949
    • ספר רביעי – "האסטרטגיה במזרח הרחוק" – פברואר 1950
  • "מלחמות יהודה המכבי" - 1955 בהוצאת מסדה. זוכה פרס דב הוז של עיריית תל אביב

קישורים חיצוניים