ספק שירותי אינטרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בישראל: קישורים פנימיים |
קישור מעודכן לרשימת הספקים באתר משרד התקשורת נכון לנובמבר 2014. הקישור הקודם היה ל-2013. |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* [http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/ |
* [http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/0/3820.pdf רשימת בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט], באתר [[משרד התקשורת]] |
||
[[קטגוריה:ספקי שירותי אינטרנט|*]] |
[[קטגוריה:ספקי שירותי אינטרנט|*]] |
גרסה מ־10:22, 29 במרץ 2015
ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.
מרכיבי החיבור
לחיבור יש שלושה שלבים:
- שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ראשי תיבות של Asynchronous Transfer Mode), המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
- שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
- שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.
בישראל
- ערך מורחב – אינטרנט בישראל
בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט, שקמו ב-1993.
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), המשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.