שליח ציבור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.121.217.140 (שיחה) לעריכה האחרונה של Legobot
Noayelet (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|ש"ץ|שנה העברית ה'ש"ץ (1629{{כ}}-1630), ראו [[ה'ש"ץ]], לערכים העוסקים באישים ששם משפחתם ש"ץ|שץ}}
{{מפנה|ש"ץ|שנה העברית ה'ש"ץ (1629{{כ}}-1630), ראו [[ה'ש"ץ]], לערכים העוסקים באישים ששם משפחתם ש"ץ|שץ}}
[[קובץ:עמוד שליח ציבור.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש]]
[[קובץ:עמוד שליח ציבור.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש]]
'''שליח ציבור''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''ש"ץ''') הוא כינוי ל[[חזנות|חזן]] [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את ה[[קהל]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] ל[[אלוהים]]. בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרדיות]] ובקהילות נוספות. בקהילות [[אשכנזים|אשכנזיות]] מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], ברכות ו[[חזרת הש"ץ]].
'''שליח ציבור''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''ש"ץ''') הוא כינוי ל[[חזנות|חזן]] [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את ה[[קהל]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] ל[[אלוהים]].
בתקופות מוקדמות יותר של [[חז"ל]] ניתן היה לכתוב רק את ה[[תורה שבעל פה]] כלומר את ה[[תנ"ך]] ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, [[הלכות]], [[ברכות]] ו[[תפילות]] שתיקנו [[חז"ל]] אסור היה להעלות על הכתב. על כן ל'''שליח הציבור''' היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את ה[[תפילה]] כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את ה[[תפילה]] בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות [[אמן]] וכך היו יוצאים ידי חובתם.
מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרדיות]] ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל [[בית כנסת]] ועל כן תפקידו של '''שליח הציבור''' נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות [[אשכנזים|אשכנזיות]] מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], ברכות ו[[חזרת הש"ץ]] ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרדיות]] לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי '''שליח הציבור'''.
עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל [[עדה]] לפי מנהגיה.

'''שליח הציבור''' ראוי שיהיה מקובל על כל המתפללים כיוון שכשמו כן הוא הוא שליחם לפני ה[[אלוקים]].
על פי ההלכה היהודית '''שליח הציבור''' הוא זכר שעבר את [[גיל המצווה]]. ראוי שיהיה אדם [[ירא שמיים]], בעל מידות טובות, עניו, הגון וישר.


המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה ב[[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך ל[[ארון הקודש]], והמבנה שעליו מניח החזן את [[סידור]]ו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן ב[[בימה]] שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "{{הדגשה|מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'|תהלים קל א|תהלים ק"ל, א}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה ב[[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך ל[[ארון הקודש]], והמבנה שעליו מניח החזן את [[סידור]]ו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן ב[[בימה]] שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "{{הדגשה|מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'|תהלים קל א|תהלים ק"ל, א}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
שורה 11: שורה 17:
* {{אתרישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=750&id=2556&q=שליח%20ציבור | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=החזן (מאמר הלכתי)}}
* {{אתרישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=750&id=2556&q=שליח%20ציבור | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=החזן (מאמר הלכתי)}}
* {{קתדרה|זאב וייס|מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה|55.11|55, מרץ 1990, עמ' 21-8}}
* {{קתדרה|זאב וייס|מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה|55.11|55, מרץ 1990, עמ' 21-8}}
* {{אתר יהדות נט| קישור=http://www.yahadoot.net/item.asp?id=939&cid=16| הלכות שליח ציבור, ילקוט יוסף}}

{{חיי הקהילה היהודית}}
{{חיי הקהילה היהודית}}



גרסה מ־23:38, 13 באפריל 2015

המונח "ש"ץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ש"ץ (1629‏-1630), ראו ה'ש"ץ, לערכים העוסקים באישים ששם משפחתם ש"ץ, ראו שץ.
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש

שליח ציבורראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים. בתקופות מוקדמות יותר של חז"ל ניתן היה לכתוב רק את התורה שבעל פה כלומר את התנ"ך ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, הלכות, ברכות ותפילות שתיקנו חז"ל אסור היה להעלות על הכתב. על כן לשליח הציבור היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את התפילה בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות אמן וכך היו יוצאים ידי חובתם. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל בית כנסת ועל כן תפקידו של שליח הציבור נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות ספרדיות לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי שליח הציבור. עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל עדה לפי מנהגיה.

שליח הציבור ראוי שיהיה מקובל על כל המתפללים כיוון שכשמו כן הוא הוא שליחם לפני האלוקים. על פי ההלכה היהודית שליח הציבור הוא זכר שעבר את גיל המצווה. ראוי שיהיה אדם ירא שמיים, בעל מידות טובות, עניו, הגון וישר.

המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "”מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'” (תהלים ק"ל, א)", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.