שליח ציבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:41, 13 באפריל 2015

המונח "ש"ץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ש"ץ (1629‏-1630), ראו ה'ש"ץ, לערכים העוסקים באישים ששם משפחתם ש"ץ, ראו שץ.

שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

בתקופות מוקדמות יותר של חז"ל ניתן היה לכתוב רק את התורה שבעל פה כלומר את התנ"ך ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, הלכות, ברכות ותפילות שתיקנו חז"ל אסור היה להעלות על הכתב. על כן לשליח הציבור היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את התפילה בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות אמן וכך היו יוצאים ידי חובתם.

מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל בית כנסת ועל כן תפקידו של שליח הציבור נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות ספרדיות לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי שליח הציבור. עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל עדה לפי מנהגיה.

שליח הציבור ראוי שיהיה מקובל על כל המתפללים כיוון שכשמו כן הוא הוא שליחם לפני האלוקים. על פי ההלכה היהודית שליח הציבור הוא זכר שעבר את גיל המצווה. ראוי שיהיה אדם ירא שמיים, בעל מידות טובות, עניו, הגון וישר.

המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "”מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'” (תהלים ק"ל, א)", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.

ראו גם

חזנות

קישורים חיצוניים

תבנית:אתרישיבה
זאב וייס, ‏מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה, קתדרה 55, מרץ 1990, עמ' 21-8
תבנית:אתר יהדות נט

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:עמוד שליח ציבור.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש]]
 '''שליח ציבור''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''ש"ץ''') הוא כינוי ל[[חזנות|חזן]] [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את ה[[קהל]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] ל[[אלוהים]].
 בתקופות מוקדמות יותר של [[חז"ל]] ניתן היה לכתוב רק את ה[[תורה שבעל פה]] כלומר את ה[[תנ"ך]] ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, [[הלכות]], [[ברכות]] ו[[תפילות]] שתיקנו [[חז"ל]] אסור היה להעלות על הכתב. על כן ל'''שליח הציבור''' היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את ה[[תפילה]] כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את ה[[תפילה]] בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות [[אמן]] וכך היו יוצאים ידי חובתם.
 מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרדיות]] ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל [[בית כנסת]] ועל כן תפקידו של '''שליח הציבור''' נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות [[אשכנזים|אשכנזיות]] מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], ברכות ו[[חזרת הש"ץ]] ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרדיות]] לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי '''שליח הציבור'''.
 עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל [[עדה]] לפי מנהגיה.

חיי הקהילה היהודית
תפקידים על-קהילתיים	חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי
תפקידים מקומיים	מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות
מוסדות	תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא
דברים שבקדושה	מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות
ניהול חיי הקהילה	בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות
תפקידים היסטוריים	אב הכנסת
כלי קודש ופרנסים • מוסדות יהודיים