שאילת מילים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא העברת מילים מלקסיקון (אוצר מילים) של שפה אחת אל לקסיקון של שפה אחרת. בשונה מתרגום שאילה, בשאילת מילים המילה עוברת פונטית מהשפה התורמת לשפה המקבלת ללא תרגום המילה. מילה בשפה כלשהי, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה", "מילה זרה", או "מילה לועזית". שאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות שפות שונות או בעת חשיפה של קהילה לשונית מסוימת לטקסטים כתובים בשפות אחרות. שאילת מילים מחייבת הבנה בסיסית של משמעות המילה ונטייה לדו-לשוניות. לעתים, היא מכונה מילה נודדת או ונדרוורט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות בתחומים אלה ודוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, מכונות, המצאות וכדומה.

כניסתן של מילים זרות לשפה הוא תהליך טבעי ובלתי נמנע. בנוסף לפתרון מהיר של מחסור לקסיקלי, מעורבים בו גורמים פסיכו-לשוניים, סוציו-לשוניים, פוליטיים ותרבותיים. שאילת מילים היא חלק מהתפתחות נורמלית ומהישרדות טבעית של שפה.

הסיבות לשאילת מילים

חוקרי תרגום ציינו את הגורמים דלהלן:

• מונחים ורעיונות חדשים
• תקשורת בין לאומית
• קירבה גאוגרפית וקשרים הדוקים בין עמים ותרבויות
• השימוש בלעז נתפס כיוקרתי (משלב גבוה) או ייחודי
• תקשורת המונים (בפרט האינטרנט)

• קשרים חברתיים בין דוברי שפות שונות

שאילת מילים באה לרוב כדי להתגבר על חסר בלקסיקון הקיים. יש צורך במילה חדשה כדי לציין (במדויק) מושג או רעיון חדש, המצאה טכנולוגית וכדומה, והדרך הנוחה ו/או המהירה ביותר למלא את הצורך היא אימוץ המילה המתייחסת למושג החדש משפה אחרת. דרכים אחרות להשלמת לקסיקון הם באמצעות תחדיש (נאולוגיזם), כלומר המצאת מילה או צירוף מילים, או באמצעות הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה. שאילת מילה נוחה יותר מסיבות נוספות: טכנולוגיות או רעיונות חדשים מועברים בדרך-כלל בתיווך אנשים השולטים הן בשפה המקומית והן בשפת הקהילה בה הומצאו הטכנולוגיה או הרעיון. ציבור החשוף לשפה זרה ומכיר מושג או רעיון בשמו הזר, נוח לו להמשיך להשתמש בו גם בדיבור עליו בשפה המקומית. הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה מקומית מגבירה את עמימות השפה. מילה בעלת מספר משמעויות, מכבידה על דוברי השפה.

סיבה אחרת לשאילת מילים או להפסקת שאילת מילים היא תרבותית. נטייה של עם להידמות לעם אחר מגבירה את שאילת המילים משפתו של השני ואילו נטייה להיבדלות מגבילה אותה. דוגמה להליך שאילת מילים תרבותי הוא שאילת מילים מצרפתית לערבית, בקרב המעמד הערבי הגבוה, בימי הקולוניאליזם. אנשי מעמד זה החלו לקרוא לבעלי מקצוע, כמו: סַפָּר, נהג ושֹר, בשמותיהם הצרפתיים במקום בשמותיהם הערביים.

דוגמה הפוכה לנטיית היבדלות שמובילה להפסקת שימוש במילים מושאלות, ניתן לראות במהפכת הטורקים הצעירים. כחלק מהשאיפה להפסיק להידמות לעמי המזרח התיכון, הטורקים לא רק אימצו את האותיות הלטיניות וזנחו את האותיות הערביות, הם גם חדלו להשתמש במילים שאולות מערבית ומפרסית ואף שינו את שמות עריהם.

סיבה נוספת לשאילת מילים היא ששימוש במילים לועזיות תורם ביצירת אווירה שבאה יחד עם השפת הזרה. מסתבר, שהקהל נמשך יותר לשחק "באולינג" מאשר "כדורת" או להצביע למועמד עם "אג'נדה" ולא עם "מדיניות".

החיסרון העיקרי בשאילת מילה הוא הקושי להתאים את המילה הזרה לכללי הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה המקומית. לפעמים, המילה הזרה כוללת הגאים, צירופי הגאים או מבנה הברה שאינו חוקי בשפה המקומית. לפעמים, המילה תהיה קצרה או ארוכה מהרגיל, תכלול הטעמה או טונים שלא קיימים בשפה המקומית, או שתהא בנויה בצורה שאינה מאפשרת הוספת מוספיות או שינויים מורפולוגיים אחרים, שהם הכרחיים בשפה המקומית.

שאילת מילים גלובלית משפות שולטות, לפי תחומים:

• אמנות - רוב המונחים הטכניים במוזיקה קלאסית שאולים מאיטלקית. בבלט, מצרפתית.
• עסקים - האנגלית, שנחשבת לשפת העסקים הבינלאומית, ייצאה לשפות אחרות מונחים רבים מעולם העסקים והטכנולוגיה.
• פילוסופיה - מונחים רבים, כולל המילה פילוסופיה עצמה, מקורם ביוונית, ובשליטתה הבלתי-מעורערת של יוון העתיקה בפילוסופיה, כמו גם בתחומי: מתמטיקה, בלשנות, כלכלה, ופוליטיקה, בתקופה האימפריה הרומית.
• דת - דתות יצרו אוצר מילים ומונחים קשורים לדת, והושאלו מילולית מהשפה בה נוצרה הדת לשפות אחרות. להלן דוגמאות:
  • ערבית (אסלאם): ח'ליפה, חג', קוראן
  • יוונית (נצרות): בפטיזם (הטבלה)
  • עברית (יהדות): שבת, בתור "יום מנוחה", הושאל מילולית לכמה שפות
  • לטינית (נצרות קתולית): מיסה
  • סנסקריט (הינדואיזם): גורו (מורה רוחני)
• מדע (לטינית): מדעי הרפואה עושים שימוש בלקסיקון לטיני נרחב, כתוצאה מהתפתחות הרפואה בלטינית בימי הביניים.

דרכי העברה בשאילת מילים

שאילת משמעות מילים

תופעה דומה לשאילת מילים היא שאילת משמעות. כלומר, הוספת משמעויות למילה שיותר משמעויות שלה יתאימו לאלו של המילה המקבילה בשפה הזרה. לדוגמה, המושג "הסלמה" הוא השאלת המשמעות "החמרה" עבור השורש ס.ל.מ. זאת בדומה למושג "escalation", באנגלית.

את תופעת שאילת המשמעות ניתן לראות גם בביטויים. הביטוי "לקח חלק" מושאל מאנגלית במשמעות "השתתף". משמעות, שלא הייתה לו בעבר בעברית. הביטויים "מסביב לשעון" ו-"עשרים וארבע על שבע", הושאלו מאנגלית ומשמעותם זהה לביטוי העברי הוותיק "יומם ולילה".

שאילת כתיב

מילה שאולה נכתבת בשפה החדשה לפעמים לפי כללי כתיב השפה המקבלת ולפעמים, בהתאם לכללי הכתיב בשפת המקור. לדוגמה, המילה השאולה "פנסיה", נכתבת בעברית ב-ס', כי בלשון המקור היא נכתבת ב-S. לעומת זאת, המילה השאולה "פיצה", נכתבת בעברית בהתאם לכללי הכתיב העברי ללא שאילת כתיב המקור. בחיקוי כתיב המקור היינו מאייתים את המילה ב-ז' כפול ולא ב-צ'. האנגלית, שאלה מהאיטלקית הן את המילה "פיצה" והן את הכתיב שלה; באנגלית מאייתים "pizza" עם z כפול ולא עם צירוף האותיות tz, שתואם את כללי הכתיב באנגלית.

שאילת מבנים דקדוקיים

שאילת מבנים דקדוקיים נדירה יותר משאילת מילים. לדוגמה, שם סיפורו של חיים נחמן ביאליק, החצוצרה נתבישה, מכיל פועל בבניין "נתפעל". בניין זה, שכיום הוא נדיר, הושאל לעברית מהארמית והיה נפוץ בשפת חז"ל. למעשה, חז"ל גם החזירו לעברית, בעזרת שאילה, את הבניין "נפעל". בלשון המקרא, במקומו של בניין "נפעל", קיים בניין אחר, שדומה ל"פועל".

דוגמה עברית נוספת לשאילת מבנה דקדוקי היא שאילת הקידומת "re", משפות אירופה, שפירושה הוא "מחדש". וריאציה על השאילה הזו היא חיקוי המשמעות שלה בעזרת אימוץ הבניין "שפעל".

דוגמה קיצונית לשאילת מבנים דקדוקיים, ניתן למצוא בשפה הארמית החדשה הצפון-מזרחית (המכונה גם "כורדית יהודית"). בניבי שפה זו, אבד חלק נכבד ממערכת הטיית הפעלים של השפות השמיות ובמקומו רובו הושאלה דרך ההטייה של השפות ההודו-אירופיות, הנעזרת בפועל הקיום ("להיות", to be) ובפועל השייכות (to have) כפעלי עזר.

שאילת מילים בעברית

שאילת מילים קיימת בשפה העברית לרבדיה השונים, החל מהעברית המקראית ועד ימינו. מילים שאולות קרויות בדרך כלל מילים לועזיות. מקור המונח "לועזית" או "לעז" נגזר מהשורש לע"ז, שמשמעותו ככל הנראה: "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה). בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות בדיעבד: "לשון עם זר".

שפות עיקריות מהן ינקה העברית מילים לועזיות:

• עברית מקראית: אכדית, ארמית, מצרית
• עברית משנאית: ארמית בבלית, יוונית עתיקה, לטינית, פרסית
• עברית של ימי הביניים - ערבית, לטינית
• תקופת תחיית הלשון העברית: יידיש, גרמנית, פולנית, רוסית, ערבית
• עברית ישראלית: יידיש, גרמנית, פולנית, אנגלית, ערבית, רוסית

מילה לועזית מוגדרת כמילה שמקורה בשפה זרה המתפקדת לצד מילה עברית מקבילה מבחינה סמנטית (לדוגמה: מודל-דגם). חלק מהמילים הלועזיות נטמעו בעברית בתקופות קדומות שלה, ובפי דובר עברית בת זמננו אינן נחשבות ללועזיות. מילים לועזיות שהצטרפו לעברית במאה השנים האחרונות מוצגות ב"מילון לועזי-עברי". גם המילונים העבריים הכלליים כוללים מילים לועזיות רבות, כמו: טלפון, אינדוקטרינציה, ועוד.

האקדמיה ללשון העברית מנסה לתת תחליפים למילים לועזיות. לעתים התחליף המוצע נקלט בקרב דוברי העברית, ולעתים הם מעדיפים להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי.

יצחק אבינרי תיאר את הגישות השונות ביחס לשימוש במילים לועזיות:

מראשית תחיית הדיבור העברי היה היחס למילה הבינלאומית שנוי במחלוקת נמרצת: בן-יהודה והנוהים אחריו דרשו להכרית מלשוננו את כל המילים הזרות, בלא שריד ופליט; לעומתו היו רבים מן הסופרים מהדרים ומחזרים אחר המילה הזרה וטועמים בה טעם מיוחד. ... למזלה הטוב מהלכת לשוננו בשביל הזהב מבחינה זו. רק אחינו העבריים באמריקה עודם מוסיפים להחזיק בשיטת בן-יהודה, והם כותבים "דעחיות" במקום ביולוגיה, "דעחליות" - במקום פאתולוגיה, "דעחידקות" - במקום בקטריולוגיה... יש בזה משום שכרון אהבה לעברית, ושכרון זה נובע, אולי, מרוחק המקום שבין אוהב לאהובתו. אין ספק שבבוא רופאינו העבריים מאמריקה לארץ-ישראל יתפכחו משכרונם זה וילכו בדרך הטבעית והנכוחה המקובלת בארצנו. הן סוף-סוף מרובות מאוד המילים הזרות בתלמוד ובמדרשים (באופן יחסי - יותר מאשר בעברית החדשה), וקצת מילים זרות (פתגם, פרבר, פסנתר ועוד) נמצאות אף במקרא.

— יצחק אבינרי, יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 339

מעבר מלועזית לעברית מקובל מאוד בישראל בשמות משפחה ושמות פרטיים, תהליך הקרוי עברות (במקור: שיעבור, שהוא חידוש שלא נקלט בשפה).

שאילת מילים מעברית לשפות אחרות

שמות פרטיים רבים, תנכ"יים, הושאלו מעברית לשפות הרבות אליהן תורגם התנ"ך. לרבים מהשמות האלו יש פירוש רק בעברית. למשל, השמות באנגלית Jerome או John, הם שאילה של השמות העבריים "יהורם" ו"יהוחנן", שפירושיהם העבריים הם "אלוהים גדול" ו"אלוהים חנן", בהתאמה. ישנם גם מילים אחרות, שהושאלו דרך תרגום התנ"ך לשפות אחרות. המילה האנגלית news, לטענתו של אבשלום קור, מקורה בפסוק ” שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם” (ישעיה פרק מח' פסוק 6). כי המורפולוגיה של המילה news זרה לאנגלית, שהרי אין בה מילים דומות כמו olds.

יידיש, שאלה מן העברית מילים רבות בתחומים לקסיקליים מגוונים. בכך השתנתה היידיש מניבים ושפות אחרות שהתפתחו מגרמנית. מהיידיש, הושאלו חלק מהמילים האלו לאנגלית. כך, למשל, המילה "חוצפה" טיילה מעברית ליידיש ומשם הגיעה לאנגלית.

ראו גם

• תרגום שאילה
• אנגלוז
• ליטון 
• הגרמנית והעברית
• מילים שאולות משפות לועזיות

קישורים חיצוניים

• ח"נ ביאליק, ספרות ישראלית בלשון לועזית, באתר פרויקט בן יהודה
• ברכה לנג שימוש בלועזית בטקסטים עבריים