אל תקנו תוצרת רוסיה – הבדלי גרסאות
בוט: הקובץ PTN_KhYLO.jpg הוסר מכיוון שנמחק מוויקישיתוף על ידי JuTa עם הסיבה: Per c:Commons:Deletion requests/Files in Category:Vidsich |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[קובץ:Flesh mob Boycott.jpg|ממוזער|[[כנופיית בזק]] בסופרמרקט ב[[קייב]], 15 במארס 2014]] |
[[קובץ:Flesh mob Boycott.jpg|ממוזער|[[כנופיית בזק]] בסופרמרקט ב[[קייב]], 15 במארס 2014]] |
||
[[קובץ:Baner bridge Kyiv.JPG|ממוזער|פעילים מניפים כרזה הקוראת לחרם על דלק רוסי, 29 במאי 2014]] |
[[קובץ:Baner bridge Kyiv.JPG|ממוזער|פעילים מניפים כרזה הקוראת לחרם על דלק רוסי, 29 במאי 2014]] |
||
[[קובץ:PTN KhYLO 1.jpg|ממוזער|מדבקות מן הקמפיין שמאייתות ניבול פה כלפי [[ולדימיר פוטין]] בעיר ברובארי במחוז קייב, 22 ביוני 2014]] |
|||
===באוקראינה=== |
===באוקראינה=== |
||
גרסה מ־01:47, 25 באפריל 2015
אל תקנו תוצרת רוסיה! (אוקראינית: "Не купуй російське!") או החרימו תוצרת רוסית! (אוקראינית: "Бойкотуй російське!") הוא קמפיין התנגדות בלתי אלימה אשר מקדם חרם צרכנים על תוצרת רוסיה באוקראינה. המחאה החלה ב-14 באוגוסט 2013 כתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה. את המחאה ארגנה קבוצת "וידסיץ'" (אוקראינית: "Відсіч") באמצעות מדיה חברתית.[1] מסע הפרסום התרחב וכלל גם הפצת עלונים, כרזות ומדבקות בכחמישים ערים. לאחר שדעך לפני תחילת הפגנות יברומאידאן בנובמבר 2013, הוא חודש ב-2 במרץ 2014 במהלך המשבר בחצי האי קרים וההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה.
סיבות
לדברי הפעילים, הקמפיין ניזום בתגובה לסדרה של מהלכי לוחמה כלכלית רוסית כלפי אוקראינה, ובהם "מלחמת הבשר", "מלחמת הגבינה", ו"מלחמת השוקולד".[1] ב-14 באוגוסט 2013 הגדיר שירות המכס הרוסי את כל היצואנים האוקראיניים כ"חברות בסיכון", מה שאיפשר אמברגו על מוצרים אוקראיניים ברוסיה.[2] זה גרם לפקק בן מאות משאיות שהובילו סחורה אוקראינית במעברי המכס אל רוסיה.[3]
חרמות
באוקראינה
ב-22 באוגוסט 2013, ערכו פעילים מחאה ליד משכן הנשיא האוקראיני.[4][5][6] הקמפיין נמשך באמצעות חלוקה המונית של עלונים, כרזות ומדבקות בכ-45 ערים באוקראינה.[7][8] קריקטורות של בובות מטריושקה רוסיות היו מוטיב בולט בקמפיין.[9] הקמפיין החל לדעוך עם התחלת אירועי יברומאידאן.
ב-2 במרץ 2014, הודיעו פעילי הקמפיין באמצעות מדיה חברתית על חידוש החרם על מוצרים ושירותים המעשירים חברות רוסיות. הכוונה הייתה למנוע כסף אוקראיני מלהגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא הרוסי.[10][11] החרם חודש בתגובה למשבר בחצי האי קרים ולהתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה. באותו חודש, החלו להתארגן מצגי כנופיית בזק ("פלאש מוֹבּ") במרכולים במטרה לעודד לקוחות שלא לרכוש תוצרת רוסית.[12][13][14] ולהחרים תחנות דלק רוסיות,[15][16][17][18] בנקים בשליטה רוסית[19], וקונצרטים.[20] באפריל 2014, החלו בתי קולנוע מסוימים בקייב, לביב, ואודסה להימנע מהקרנת סרטים רוסיים.[21]
באותו חודש החלו יצרנים רוסיים לשנות את סימון המוצרים שלהם מסימון רוסי לסימון אוקראיני.[22] בתגובה, פותח יישום אנדרואיד בשם "החרימו את הפולשים", כדי לזהות (על פי ברקוד) מוצרים מרוסיה, לרבות כאלו המסתירים את מדינת היצרן.[9][10][11][23]
בקיץ 2014, פעילים בקייב החלו לארגן מצגי כנופיית בזק ופעילויות מחאה במסעדות ובתי קפה רוסיים.[24][25]
החל מאוגוסט 2014 השיקו הפעילים קמפיין משנה "חרם על הקולנוע הרוסי" (אוקראינית: "Бойкот російського кіно"), אשר עם הזמן הפך לקמפיין עצמאי. המקרה הבולט הראשון של החרם החל ב-11 אפריל 2014, כאשר מספר בתי קולנוע בקייב, לביב ואודסה הודיעו שיפסיקו הקרנת סרטים רוסים.
התפשטות בעולם
החל מחודש מרץ 2014, התפשט החרם למדינות אחרות, ובמיוחד ללטביה, ליטא, אסטוניה, פולין, מולדובה, גאורגיה[26], ארצות הברית[27][28], וצ'כיה[29].
תוצאות
מכירות תוצרת רוסית באוקראינה ירדו בשיעור של בין 35 ל-50 אחוזים במחצית הראשונה של שנת 2014.[30][31] במאי 2014, החלו סופרמרקטים אוקראיניים לבטל הזמנות של תוצרת רוסית. משלוחי סחורה מרוסיה פחתו בכשליש.[32]
לפי דירוג סטנדרד אנד פורס, איבדו בנקים אוקראיניים בשליטה רוסית כמחצית מההון המופקד בהם.[33]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ 1 2 http://tyzhden.ua/News/87066
- ^ רוסיה מואשמת במלחמת סחר נגד אוקראינה, אסושיאייטד פרס, 15 באוגוסט 2013
- ^ רוסיה מכריזה מלחמה כלכלית נגד אוקראינה, Hromadske.TV, 15 באוגוסט 2013
- ^ ינוקוביץ' קורא להתייחס לרוסיה כאל מדינה עוינת, רדיו סוובודה ("רדיו חירות"), 22 באוגוסט 2013
- ^ פעילים מכריזים על חרם על תוצרת רוסית, ערוץ 5 (אוקראינה), 22 אוגוסט 2013
- ^ העיניים נפקחות לראות את ה"אחווה" של רוסיה, אוקראינסקה פראבדה, 22 באוגוסט 2013
- ^ אוקראינים נקראים להחרים תוצרת רוסית, פודרובנוסטי, ערוץ אינטר (אוקראינה), 12 בספטמבר 2013
- ^ קמפיין נגד תוצרת רוסית באוקראינה, אתר maidanua.org, 26 בספטמבר 2013
- ^ 1 2 חרם באוקראינה על תוצרת רוסית, סידני מורנינג הראלד (עיתון), 26 ביולי 2014
- ^ 1 2 אוקראינים מחרימים תוצרת רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
- ^ 1 2 חרם על הכובשים: כיצד מחרימים האוקראינים סחורה רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
- ^ כנופיית בזק (וידאו), קבוצת וידסיץ', 24 במארס 2014
- ^ כנופיית בזק (וידאו), אתר chv.tv, 10 באפריל 2014
- ^ בסומי הוכרז חרם על מוצרים רוסיים, לביב גאזטה (עיתון), 24 במרץ 2014
- ^ חרם על דלק רוסי, ערוץ 34 (אוקראינה), 1 במאי 2014
- ^ פעילים מעודדים לא לקנות דלק רוסי, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 17 באפריל 2014
- ^ אוקראינים מחרימים דלק רוסי, השבוע האוקראיני (כתב עת), 25 באפריל 2014
- ^ דלק רוסי, אתר PIK (אוקראינה), 16 במאי 2014
- ^ קמפיין בקייב: "אל תקנו אצל הכובשים", השבוע האוקראיני, 24 באפריל 2014
- ^ אוקראינים מכריזים חרם על אמנים רוסיים, TCH, 3 ביוני 2014
- ^ קולנועים בקייב, לביב ואודסה מחרימים סרטים רוסיים, אתר צנזורנט, 11 באפריל 2014.
- ^ כיבוש רוסי של תוצרת אוקראינית, ערוץ ICTV (אוקראינה), 9 באפריל 2014
- ^ אוקראינה-רוסיה: חרם 2.0, לינפורמאטיאן (כתב עת), 3 באפריל 2014
- ^ "תוצרת רוסית הורגת": אנשים "מתים" בבתי קפה רוסיים, אתר צנזורנט, 25 ביולי 2014
- ^ מפגינים סביב מסעדה רוסית בקייב, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 24 ביוני 2014
- ^ בעוד המנהיגים מהססים, אזרחים מטילים סנקציות על רוסיה, רויטרס, 4 במרץ 2014
- ^ http://intvua.com/news/85283-no-russian-vodka.html
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=mYXFIePF-Cc
- ^ http://zik.ua/ua/news/2014/03/05/polyaky_lytovtsi_ta_chehy_pochynayut_boykot_rosiyskyh_tovariv_467699
- ^ תוצרת רוסית, TCH, 26 במרץ 2014
- ^ יבוא מרוסיה צונח ב-35 עד 50 אחוז, אוקראינה ברשת (אתר), 18 במאי 2014
- ^ החרם על תוצרת רוסית פועל: יבוא מרוסיה קטן בשליש, אתר facenews.ua, 14 במאי 2014
- ^ בנקים רוסיים מאבדים 50 אחוז מהון ההפקדות באוקראינה, אוקראינסקה פראבדה (עיתון), 14 ביולי 2014