קרינת גמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה הופיע שקרינת גמא חודרת ל15 ס"מ במים/רקמות חיות, אל החדירה היא של 50 ס"מ
מ רווחים
שורה 8: שורה 8:
בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ-50 סנטימטר [[מים]] או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך [[עופרת]] יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]] וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.
בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ-50 סנטימטר [[מים]] או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך [[עופרת]] יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]] וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.


תכונותיה של קרינת גמא דומות לאלו של קרינת רנטגן, ותחום קרינת הגמא חופף, במידה מסוימת,את תחום קרינת הרנטגן "הקשה"(בעלת אורכי הגל הקצרים).ההבדל בין שתי הקרינות הוא המקור שלהן:
תכונותיה של קרינת גמא דומות לאלו של קרינת רנטגן, ותחום קרינת הגמא חופף, במידה מסוימת, את תחום קרינת הרנטגן "הקשה" (בעלת אורכי הגל הקצרים). ההבדל בין שתי הקרינות הוא המקור שלהן: קרינת גמא בוקעת מגרעין האטום בעוד קרינת רנטגן נפלטת ממקור שמחוץ לגרעין.
קרינת גמא בוקעת מגרעין האטום בעוד קרינת רנטגן נפלטת ממקור שמחוץ לגרעין.
# קרינת גמא המשתחררת מ[[איזוטופ]] אינה ניתנת לשליטה וממשיכה להקרין עד לדעיכה המוחלטת של האיזוטופ.
# קרינת גמא המשתחררת מ[[איזוטופ]] אינה ניתנת לשליטה וממשיכה להקרין עד לדעיכה המוחלטת של האיזוטופ.
# להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת - בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה, למשל.
# להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת - בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה, למשל.
# אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 [[פיקומטר]] ל-10 [[ננומטר]]. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא מתחילה מ-5 פיקומטר ומטה.
# אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 [[פיקומטר]] ל-10 [[ננומטר]]. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא מתחילה מ-5 פיקומטר ומטה.
קרינת הגמא נפלטת מהגרעין תמיד באורכי גל בדידים (לא רציפים). יש גרעינים שפולטים את הקרינה בכמה אורכי גל,אחרים באורך גל אחד.את העובדה שהאור נפלט מהאטום באורכי גל בדידים, מסבירים בקיומן של רמות אנרגיה אטומיות. גם כאן ההסבר לעובדה שקרינת הגמא נפלטת באורכי גל בדידים היא העובדה שקיימות רמות אנרגיה בדידות בגרעין. פוטון הנפלט בקרינת גמא מהגרעין מעיד על מעבר הגרעין מרמת אנרגיה גרעינית גבוהה לרמת אנרגיה נמוכה יותר.
קרינת הגמא נפלטת מהגרעין תמיד באורכי גל בדידים (לא רציפים). יש גרעינים שפולטים את הקרינה בכמה אורכי גל, אחרים באורך גל אחד. את העובדה שהאור נפלט מהאטום באורכי גל בדידים, מסבירים בקיומן של רמות אנרגיה אטומיות. גם כאן ההסבר לעובדה שקרינת הגמא נפלטת באורכי גל בדידים היא העובדה שקיימות רמות אנרגיה בדידות בגרעין. פוטון הנפלט בקרינת גמא מהגרעין מעיד על מעבר הגרעין מרמת אנרגיה גרעינית גבוהה לרמת אנרגיה נמוכה יותר.


קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת השלכת [[פצצת ביקוע גרעיני]] וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו בפיצוץ האדיר כשהושלכו הפצצות האמריקניות ב[[מלחמת העולם השנייה]] על [[הירושימה]] ו[[נגסאקי]].
קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת השלכת [[פצצת ביקוע גרעיני]] וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו בפיצוץ האדיר כשהושלכו הפצצות האמריקניות ב[[מלחמת העולם השנייה]] על [[הירושימה]] ו[[נגסאקי]].

גרסה מ־15:24, 4 במאי 2015

איור של קרינת גמא מגרעין אטום

קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרו-מגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך פירוק רדיואקטיבי. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם קרינת אלפא או קרינת בטא. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת שדה מגנטי או שדה חשמלי.

היסוד בו מתרחש תהליך פליטת פוטון גמא לא משנה את מספר המסה או המספר האטומי שלו, עם זאת פוטון הגמא הנפלט נושא עמו אנרגיה אשר מתאזנת בהפחתת מסת הגרעין.

מקורות נוספים אפשריים של קרינת גמא מלבד תהליכי התפרקות רדיואקטיביים הם אינטרקציות של חלקיקי יסוד דוגמת תהליך הכחדה של אלקטרון - פוזיטרון אשר במהלכו משתחרר פוטון גמא.

בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ-50 סנטימטר מים או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך עופרת יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום לסרטן וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.

תכונותיה של קרינת גמא דומות לאלו של קרינת רנטגן, ותחום קרינת הגמא חופף, במידה מסוימת, את תחום קרינת הרנטגן "הקשה" (בעלת אורכי הגל הקצרים). ההבדל בין שתי הקרינות הוא המקור שלהן: קרינת גמא בוקעת מגרעין האטום בעוד קרינת רנטגן נפלטת ממקור שמחוץ לגרעין.

  1. קרינת גמא המשתחררת מאיזוטופ אינה ניתנת לשליטה וממשיכה להקרין עד לדעיכה המוחלטת של האיזוטופ.
  2. להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת - בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה, למשל.
  3. אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 פיקומטר ל-10 ננומטר. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא מתחילה מ-5 פיקומטר ומטה.

קרינת הגמא נפלטת מהגרעין תמיד באורכי גל בדידים (לא רציפים). יש גרעינים שפולטים את הקרינה בכמה אורכי גל, אחרים באורך גל אחד. את העובדה שהאור נפלט מהאטום באורכי גל בדידים, מסבירים בקיומן של רמות אנרגיה אטומיות. גם כאן ההסבר לעובדה שקרינת הגמא נפלטת באורכי גל בדידים היא העובדה שקיימות רמות אנרגיה בדידות בגרעין. פוטון הנפלט בקרינת גמא מהגרעין מעיד על מעבר הגרעין מרמת אנרגיה גרעינית גבוהה לרמת אנרגיה נמוכה יותר.

קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת השלכת פצצת ביקוע גרעיני וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו בפיצוץ האדיר כשהושלכו הפצצות האמריקניות במלחמת העולם השנייה על הירושימה ונגסאקי.

לקריאה נוספת

  • קרינה וחומר:מודלים של האטום והגרעין, עדי רוזן

ראו גם