ההסתדרות הציונית העולמית – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +) |
מ ←פתיח: , תיקון קישור |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ההסתדרות הציונית נמנית עם [[המוסדות הלאומיים]], שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] (רק סמוך להקמת [[מדינת ישראל]] הסכימו כל חלקי התנועה הציונית על המטרה של הקמת [[מדינה]] יהודית). בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ואחר כך אל מול שלטון [[המנדט הבריטי]]. בשנת [[1929]] עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי [[הסוכנות היהודית]], וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות. |
ההסתדרות הציונית נמנית עם [[המוסדות הלאומיים]], שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] (רק סמוך להקמת [[מדינת ישראל]] הסכימו כל חלקי התנועה הציונית על המטרה של הקמת [[מדינה]] יהודית). בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ואחר כך אל מול שלטון [[המנדט הבריטי]]. בשנת [[1929]] עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי [[הסוכנות היהודית]], וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות. |
||
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל [[יהודי]] שהסכים עם מטרותיה ורכש את "[[ |
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל [[יהודי]] שהסכים עם מטרותיה ורכש את "[[השקל הציוני]]". |
||
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס ב[[ירושלים]] בשנת [[1951]], הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה. |
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס ב[[ירושלים]] בשנת [[1951]], הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה. |
||
גרסה מ־15:31, 7 במאי 2015
ההסתדרות הציונית העולמית היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.
ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל (רק סמוך להקמת מדינת ישראל הסכימו כל חלקי התנועה הציונית על המטרה של הקמת מדינה יהודית). בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך אל מול שלטון המנדט הבריטי. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.
ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, יהודי התפוצות ומאבק באנטישמיות.
בית ההסתדרות הציונית העולמית נמצא ברחוב קינג ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית ולקק"ל.
מוסדות הארגון
לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:
- הקונגרס הציוני, שקובע את חוקת ההסתדרות הציונית.
- הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית).
- המשרד הארצישראלי, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. תפקידו העיקרי היה קידום פעילות ההתיישבות בארץ.
- הסוכנות היהודית, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית שהחליפה את המשרד הארצישראלי.
- הקרן הקיימת לישראל שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל.
- קרן היסוד: המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית.
- חברת "הכשרת היישוב": עסקה ברכישת קרקעות, גם בשביל הקרן הקיימת לישראל.
- "אוצר התיישבות היהודים", זרוע לפעילות פיננסית של ההסתדרות הציונית. חברה בת של גוף זה הייתה "בנק אנגלו פלשתינה", כיום בנק לאומי.
- "החטיבה להתיישבות": זרוע מיישבת
יושבי ראש ההסתדרות הציונית
- בנימין זאב הרצל (1897–1904), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בבזל ובווינה
- דוד וולפסון (1905–1911), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בקלן שבגרמניה
- אוטו ורבורג (1911–1921), שכיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולכן העביר את מרכז הפעילות לקופנהגן הנייטרלית
- חיים ויצמן (1921–1931), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בלונדון
- נחום סוקולוב (1931–1935)
- חיים ויצמן (1935–1946)
- דוד בן-גוריון (1946–1956)
לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים.
החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית.
- לואי אריה פינקוס - שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973
- יצחק נבון - יו"ר הנהלת הוועד הפועל בשנים 1972–1978
במקביל ליצחק נבון שימשו יושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית:
- אריה דולצ'ין - 1973–1975
- פנחס ספיר - 1975 - עד פטירתו ב-12 באוגוסט אותה שנה
- אריה דולצי'ן - אוגוסט 1975 – ינואר 1976
- יוסף אלמוגי - 1976–1978
ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים:
- אריה דולצ'ין - כהונה שלישית, 1978–1987
- שמחה דיניץ - 1987–1994
- יחיאל לקט - 1994–1995, יו"ר בפועל
- אברהם בורג - 1995–1999
- סלי מרידור - 1999–2005
- זאב בילסקי - 2005–2009
בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים:
- אברהם דובדבני - מאז 2009 יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.
- נתן שרנסקי - מאז 2009 יו"ר הסוכנות היהודית.
קישורים חיצוניים
- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הסוכנות היהודית
- ההסתדרות הציונית העולמית, האתר הראשי
- ההסתדרות הציונית העולמית באתר הכנסת
- ההסתדרות הציונית העולמית, אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית
