מעסיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:19, 10 במאי 2015

מעסיק או מעביד הוא כל אדם וכל ארגון שנותנים לעובדים שכר בתמורה לעבודתם. לעתים ניתן השכר לפי מספר שעות העבודה, ולעתים לפי סכום שנקבע מראש לתקופת העבודה. כמו כן לעתים מחולק שכרם של עובדים, ובכלל זה עובדים על בסיס משכורת, לשכר בסיס ולשכר עבור פעולות נוספות, כגון שעות נוספות.

מעבידים יכולים להיות אנשים פרטיים השוכרים, למשל, שמרטף, אשר עובד בשכר שעה; אך יכולים להיות גם תאגידים גדולים ומוסדות ממשלתיים אשר מעסיקים אלפי אנשים. במרבית החברות המערביות, הממשלות הן המעסיק הגדול ביותר, אבל רוב כוח העבודה מועסק במגזר הפרטי בעסקים קטנים ובינוניים.

המעסיק הוא ששולט על הבסיס היצרני של מקום העבודה ועל ההון והמשאבים במקום העבודה. גם תוצר קניין רוחני של העובד מצוי בדרך כלל בחזקת המעסיק.

בחירת מינוח לחקיקה

המונח ששימש בחוקי מדינת ישראל לציון המעסיק היה "מעביד". מונח זה ספג ביקורת בתחילת 1951 מצד חבר הכנסת יעקב גיל מהציונים הכלליים שטען שבכל מקום בתנ"ך שבו מופיע השורש להעביד הוא מופיע בקונטציה שלילית ועל כן יש להשתמש במקום זאת במונח "נותן עבודה". הצעתו של גיל לא נתקבלה, בגלל הטענה שהמונח "נותן עבודה" מעביר קונטציה של חסד שניתן לעובד^[1].

ביולי 2014 אישרה הכנסת חוק^[2] הקובע שב-45 מחוקי מדינת ישראל, שבהם מופיע המונח "מעביד" על הטיותיו, הוא יוחלף למונח "מעסיק". דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "למונח מעביד, על הטיותיו, עלולה להיות משמעות שלילית, המתקשרת בין היתר לניצול, שיש בה כדי להשפיע על השיח המשפטי והציבורי כלפי מי שמעסיק עובדים. לפיכך מוצע להחליף מונח זה במונח מעסיק, שאינו טעון במשמעות שלילית כאמור."^[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מעסיק, באתר חילן

הערות שוליים

^ יעקב פרחי, הכנסת התפוזרה, על המשמר, 2 במרץ 1951
^ חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד-2014, ס"ח 2459 מ-15 ביולי 2014
^ הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד–2014, ה"ח הכנסת 535 מ-15 בינואר 2014

[1] יעקב פרחי, הכנסת התפוזרה, על המשמר, 2 במרץ 1951

[2] חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד-2014, ס"ח 2459 מ-15 ביולי 2014

[3] הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד–2014, ה"ח הכנסת 535 מ-15 בינואר 2014

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==בחירת מינוח לחקיקה==
-המונח הרווח לציון המעסיק במהלך המאה ה-20 היה "מעביד". מונח זה ספג ביקורת בתחילת 1951 מצד חבר הכנסת [[יעקב גיל (ליפשיץ)|יעקב גיל]] מ[[הציונים הכלליים]] שטען שבכל מקום בתנ"ך שבו מופיע השורש להעביד הוא מופיע בקונטציה שלילית ועל כן יש להשתמש במקום זאת במונח "נותן עבודה". הצעתו של גיל לא נתקבלה, בגלל הטענה שהמונח "נותן עבודה" מעביר קונטציה של חסד שניתן לעובד{{הערה|{{על המשמר|יעקב פרחי|הכנסת התפוזרה|1951/03/02|00206}}}}.
+המונח ששימש בחוקי מדינת ישראל לציון המעסיק היה "מעביד". מונח זה ספג ביקורת בתחילת 1951 מצד חבר הכנסת [[יעקב גיל (ליפשיץ)|יעקב גיל]] מ[[הציונים הכלליים]] שטען שבכל מקום בתנ"ך שבו מופיע השורש להעביד הוא מופיע בקונטציה שלילית ועל כן יש להשתמש במקום זאת במונח "נותן עבודה". הצעתו של גיל לא נתקבלה, בגלל הטענה שהמונח "נותן עבודה" מעביר קונטציה של חסד שניתן לעובד{{הערה|{{על המשמר|יעקב פרחי|הכנסת התפוזרה|1951/03/02|00206}}}}.
 ביולי 2014 אישרה [[הכנסת]] חוק{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B200CC32-57C7-4943-A379-102E1257952E/43209/24591.pdf חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד-2014], ס"ח 2459 מ-15 ביולי 2014}} הקובע שב-45 מחוקי מדינת ישראל, שבהם מופיע המונח "מעביד" על הטיותיו, הוא יוחלף למונח "מעסיק". דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "למונח מעביד, על הטיותיו, עלולה להיות משמעות שלילית, המתקשרת בין היתר לניצול, שיש בה כדי להשפיע על השיח המשפטי והציבורי כלפי מי שמעסיק עובדים. לפיכך מוצע להחליף מונח זה במונח מעסיק, שאינו טעון במשמעות שלילית כאמור."{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/535/535.pdf הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד–2014], ה"ח הכנסת 535 מ-15 בינואר 2014}}