איילת שקד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מטרות ניסוי וכו'
שורה 20: שורה 20:
|עיסוק נוסף=[[הנדסת מחשבים]] ו[[שיווק]]
|עיסוק נוסף=[[הנדסת מחשבים]] ו[[שיווק]]
}}
}}
'''הילד שקט''' (נולדה ב-[[7 במאי]] [[1976]], [[ז' באייר]] [[ה'תשל"ו]]) היא [[שר המשפטים|שרת המשפטים]] ו[[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] מטעם מפלגת [[הבית היהודי]]. ב{{ה|כנסת ה-19}} שימשה יושבת ראש הסיעה. בעבר יושבת ראש תנועת [[ישראל שלי]] וממייסדיה ומנהלת לשכתו של [[בנימין נתניהו]] כשהיה [[ראש האופוזיציה]]. [[מהנדס מחשבים|מהנדסת מחשבים]] במקצועה.
'''איילת שקד''' (נולדה ב-[[7 במאי]] [[1976]], [[ז' באייר]] [[ה'תשל"ו]]) היא [[שר המשפטים|שרת המשפטים]] ו[[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] מטעם מפלגת [[הבית היהודי]]. ב{{ה|כנסת ה-19}} שימשה יושבת ראש הסיעה. בעבר יושבת ראש תנועת [[ישראל שלי]] וממייסדיה ומנהלת לשכתו של [[בנימין נתניהו]] כשהיה [[ראש האופוזיציה]]. [[מהנדס מחשבים|מהנדסת מחשבים]] במקצועה.


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==

גרסה מ־14:45, 17 במאי 2015

תבנית:ח"כ איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא שרת המשפטים וחברת הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי. בכנסת ה-19 שימשה יושבת ראש הסיעה. בעבר יושבת ראש תנועת ישראל שלי וממייסדיה ומנהלת לשכתו של בנימין נתניהו כשהיה ראש האופוזיציה. מהנדסת מחשבים במקצועה.

ביוגרפיה

שקד נולדה למשפחת בן-שאול. האם, אראלה, הייתה מורה לתנ"ך בעלת דעות שמאלניות מבחינה פוליטית, נפטרה בהיות שקד בת 23. אביה, מנשה, יליד עיראק, הוא רואה חשבון איש הליכוד. לשקד יש אח אחד. שקד ומשפחתה חילונים[1].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב, שבה היא מתגוררת גם היום, ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[2]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. ייצגה את מפלגת הליכוד בבחירות-דמה שנערכו בתיכון[3]. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[4]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נשואה לאופיר, שהוא טייס קרב במילואים, אם לשני ילדים.

פעילות ציבורית

בשנים 2006 – 2008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, עת כיהן כראש האופוזיציה[5]. במרץ 2008 פרשו היא ונפתלי בנט מלשכתו של נתניהו.

בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם בנט, את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012.

במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת את בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[6]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[7].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[5].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[8].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[9].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[10].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באמרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחקוק חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[11].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[5].

פעילות פוליטית

איילת שקד בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין אחרי הבחירות לכנסת העשרים.
קובץ:Israeli legislative election, 2015, Bennet + Shaked.JPG
איילת שקד ונפתלי בנט בכרזת בחירות לכנסת ה-20 של הבית היהודי.

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד, אולם ביוני 2012 פרשה ממנו[12] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[13][14]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יהונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[15].

באוגוסט 2013, נבחרה שקד לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ 2013 בסקר שערך ערוץ הכנסת[16].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[17].

במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב על מנת לחזק את תושבי השכונות ולסייע להם להתמודד עם בעיית המסתננים[18]. בסוף אותו חודש דורגה שקד במקום השני ברשימת חברי הכנסת המצטיינים של מושב החורף לפי ערוץ הכנסת[19].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפרייימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה. בבחירות קיבל הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[20]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[21]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה בקריאה שנייה ושלישית[22][23].

חקיקה נוספת

  • חוק יסוד: משאל עם המחייב עריכת משאל עם על מסירת שטחים ישראליים (יחד עם אורית סטרוק ויריב לוין).
  • חוק המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[24].
  • "חוק המחבלים" - חוק המאפשר לשופטים לקבוע על עבירות רצח שהן חריגות בחומרתן, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[25][26].

שרת המשפטים

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות זאת החלה הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[27] ואיומים על חייה, דבר שגרם ליו"ר הכנסת וקצין הכנסת להציב אבטחה צמודה עליה.[28]

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים.

פרסים ואותות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: איילת שקד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילת שקד
אתרים רשמיים
כתבות מהעיתונות
ראיונות
ממאמריה
מנאומיה

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ מגזין mako, ‏שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2012
  2. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  3. ^ לאון קמלמן, בחירות 2013: חמש נשים ששוות הצבעה, 21 בינואר 2013
  4. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/290770
  5. ^ 1 2 3 תבנית:TheMarker1
  6. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011
  7. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2010
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  9. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר nana10‏, 23 ביוני 2011; מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  10. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  11. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2011; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013.
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet, 10 ביוני 2012
  14. ^ שלמה פיוטרקובסקי, בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  15. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  16. ^ 1 2 כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
  17. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  18. ^ הודעה באתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014.
  19. ^ 1 2 דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014.
  20. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏מאקו‏, 22 בפברואר 2014
  21. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    וידאו ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014.
  22. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  23. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  24. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014.
  25. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014.
  26. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014.
  27. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  28. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
    עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתר וואלה!‏, 11 במאי 2015.
  29. ^ תבנית:בשבע (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  30. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בינואר 2012
  31. ^ הידיעה ב"סרוגים", 12 בספטמבר 2012.


שרי המשפטים בממשלות ישראל
פנחס רוזן • דב יוסף • חיים כהן • פנחס רוזן • דב יוסף • יעקב שמשון שפירא • חיים יוסף צדוק • מנחם בגין • שמואל תמיר • משה נסים • יצחק מודעי • אברהם שריר • דן מרידור • דוד ליבאי • יעקב נאמן • צחי הנגבי • יוסי ביילין • מאיר שטרית • יוסף לפיד • ציפי לבני • חיים רמון • דניאל פרידמן• יעקב נאמן • ציפי ליבני • בנימין נתניהו • איילת שקד • אמיר אוחנה • אבי ניסנקורן • בני גנץ • גדעון סער • יריב לוין סמל מדינת ישראל
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראלישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו

השר גדי איזנקוט • שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • שר הפנים משה ארבל • שר הבריאות אוריאל בוסו • שר במשרד החינוך חיים ביטון • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר העבודה יואב בן צור • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • שר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופף • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שר הביטחון יואב גלנט • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • השר בני גנץ • שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • השר חילי טרופר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות חיים כץ • שר החוץ ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין • השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי • שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי

תבנית:חברי הכנסת ה-20

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איילת_שקד&oldid=16963179"