רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ביטול גרסה 17007063 של 95.86.73.216 (שיחה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דוד מאיר חגי הוא ילד מפגר{{חז"ל |
|||
{{חז"ל |
|||
|דור=שלישי ל[[תנאים]] |
|דור=שלישי ל[[תנאים]] |
||
|תמונה=[[תמונה:Grave of Rabbi Eleazar ben Azariah.JPG|מרכז|250px]] |
|תמונה=[[תמונה:Grave of Rabbi Eleazar ben Azariah.JPG|מרכז|250px]] |
||
גרסה מ־10:31, 27 במאי 2015
דוד מאיר חגי הוא ילד מפגרתבנית:חז"ל רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים, בן דורו של רבי עקיבא. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין לצידו של רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו – כהן, דור עשירי לעזרא הסופר. בנו של רבי עזריה בן רבי אבטולס, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה. האמורא רבי עזרא היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.
מנויו לנשיא
כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, אשתו טענה שאין לו שערות לבנות של זקנה (כי היה רק בן שמונה עשרה), וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.[1] בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.
תורתו
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".[2] כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה",[3] "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[4] ואחרות.
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים[5]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, מכיוון שהדבר נחשב ל"שבת" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את בהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר,[6] והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים[7]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
עושרו
אודות עושרן האגדי מסופר כי המעשר בהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף[8].
באחרית ימיו, כנראה, גר בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב עלמה.
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן עזריה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 186–190, באתר היברובוקס
- רבי אלעזר בן עזריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ז, עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ב, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.
- ^ וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ד'–ט"ז.
- ^ וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ג'–י"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.