מחשבת ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Barthmatan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''מחשבת ישראל''' הוא תחום ב[[מדעי היהדות]] שעוסק ביצירות המופת של המחשבה וה[[תרבות]] היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, ההקבלה וההשפעה בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין ה[[פילוסופיה]] הכללית.
'''מחשבת ישראל''' הוא מקצוע שנועד להרדמת תלמידים בישיבות ועוסק במיינדפאק של גדולי הדת היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, ההקבלה וההשפעה בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין ה[[פילוסופיה]] הכללית.


המונח '''מחשבת ישראל''' שימש כפשרה כאשר איחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] את "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" עם "החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
המונח '''מחשבת ישראל''' שימש כפשרה כאשר איחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] את "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" עם "החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.

גרסה מ־09:25, 1 ביוני 2015

מחשבת ישראל הוא מקצוע שנועד להרדמת תלמידים בישיבות ועוסק במיינדפאק של גדולי הדת היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, ההקבלה וההשפעה בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין הפילוסופיה הכללית.

המונח מחשבת ישראל שימש כפשרה כאשר איחדו באוניברסיטה העברית את "החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה" עם "החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.

הישיבה התיכונית מדרשית נעם הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי תוכנית לימודים שיצר הרב שאול ישראלי.[1] היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה. ומשרד החינוך מכיר בו כמקצוע שאפשר להיבחן בו לתעודת בגרות כחלופה לספרות.

בישיבות הגבוהות בזרם הציוני דתי מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון הכוזרי וחובות הלבבות, לימוד ספרי המהר"ל וכתבי הרב קוק. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי הרב קוק כשהקים את ישיבת מרכז הרב.

לקריאה נוספת

  • ענבר גלילי-שכטר, ענבר, הרמנויטיקה בהוראה : חקר מקרים בהוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2009.
  • אריה סטריקובסקי (עורך), מקראה במחשבת ישראל בעת החדשה, ירושלים : המכון התורני לעידוד יוזמות ויצירות מקוריות, תשנ"ז-1997.
  • זאב גריס, בין מדעי היהדות למחשבת ישראל : תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות, בתוך: דרך הרוח, ספר היובל לאליעזר שביד. (עורך: יהוידע עמיר), א, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר, תשס"ה, עמ' 259-271.
  • אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל: בעקבות שיעוריו של אביעזר רביצקי, זלמן שזר, ירושלים תשע"ה

ראו גם

ספר: פרקים במחשבת ישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כמבואר בספרו: פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות