הפתעה – הבדלי גרסאות
Orlevy1995 (שיחה | תרומות) הוספתי ממאמרים, הוספתי נושאים ופרקים וערכתי את הערך |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
* [http://www.praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.doc Fundamental Surprise] |
* [http://www.praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.doc Fundamental Surprise] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
|||
{{רגשות}} |
{{רגשות}} |
||
גרסה מ־14:52, 4 ביוני 2015
הפתעה היא מצב רגשי הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן בו הוא התרחש, וכן כשאופי תוצאותיו והשלכותיו אינו צפוי. היא גם כן נגרמת על ידי הבדלים בין ציפיות היחיד לחוויה הבאה אחריה או מצב אשר מעל או מתחת לציפיות. ההפתעה היא התגובה הרגשית לכל שוני, שינוי או ניגוד אשר בה יתקל היחיד[1]. הפתעה נחשבת לאחד מן המצבים הרגשיים הבסיסיים, אשר מאופיין בסממנים מובחנים של הרגש והערכה מיידית של הרגש על ידי הסובבים אותו[2]. הפתעה היא רגש בעל עוררות גבוהה, אך איננו חיובי או שלילי, נעימה או לא נעימה[3]. את הרגש קל לבדוק במעבדה, כאשר ניתן לשלוט בהופעתו, אינטנסיביות ותזמונו. ישנה קלות בדיווח עצמי וישנם אינדיקציות פשוטות להופעתו ובניגוד לשאר הרגשות, אין בעיות אתיות בבדיקה[4].
שפת גוף
הבעות פנים
קיימים מספר ביטויים לתחושת ההפתעה בשפת הגוף[5]:
- הגבות מורמות והופכות מקומרות
- העור מעל לגבות מתמתח
- קמטים אופקיים נוצרים מעל המצח
- שמורת העין נפתחת, ונחשף מרחב לבן מעבר לרשתית
- הלסת "נופלת" כך שהשיניים והשפתיים נפרדות, והפה נפתח כך שאין מתח סביב אזור הפה
- ישנה נסיגה אחורנית של הגוף
תחושת הפתעה לא נמשכת יותר מחלקיק שנייה. היא בדרך כלל הופכת לתחושת פחד או שמחה, עקב היותו הרגש לא חיובי ולא שלילי. קיימת הנחה (מוטעית) כי "עוצמת" ההפתעה קשורת למידת התרחבות הלסת, אך קיימים מצבים שבהם הפה כלל אינו נפתח. לעומת זאת, הרמת הגבות היא סימן מובהק להפתעה. התחושה המתוארת באמנות (פנטומימה, קומיקס) היא "התרחבות העיניים" ו"נפילת הלסת".
גם חיות מופתעות לעתים ומגיבות בצורה דומה.
נטיות התנהגות
בזמן שהאדם מופתע, ההפתעה תגרום לו לעצור את פעולותיו ותגרום לו לכוון אנשים למקרה או למקור ההפתעה[6] והאדם המופתע לרוב יעדיף לחקור את מושא ההפתעה[7]. לרוב המופתע יעביר את רגשותיו אל רגש אחר, אשר הנפוצים ביותר הם עניין, שעשוע או אכזבה[8].
פונקציה של הרגש
הפונקציה מאחורי ההפתעה היא הפרעה לפעילות הקיימת ואיסוף מחודש של משאבים בכדי להכין את היחיד לניתוח העוקב וההערכה של הלא צפוי. התפקיד האבולוציוני של ההפתעה הוא לפקח על סכמת האמונות והשקפת עולמו של האדם ולעדכן אותה בכדי שיוכל להתמודד עם דבר לא צפוי. כיום, מניחים כי הבעות הפנים המיוחדות לרגש חשובות בכדי ליצור קשר עם בני אותו הזן[9].
גורמים קוגניטיביים
כאשר אדם יתקל בתרחישים מפתיעים, תתחיל סדרה של ניתוחים המתחילים בהערכת המצב ובדיקה האם נוגד את סכמת האמונות של אותו האדם. לאחר מכן, תבוא חווית ההפתעה (הבעות הפנים, ההתנהגות) ובאותו הזמן הפסקת פעולת ניתוח מידע והשמה מחדש של המשאבים (דבר המתאפיין בתשומת לב למקרה המפתיע), ולבסוף ניתוח והערכת המקרה, ובמקרה הצורך יהיה תהליך של עדכון סכמת האמונות של היחיד[10].
הפתעה ואסטרטגיה
הפתעה יכולה להתרחש גם במישור האסטרטגי, והיא מקנה לכוח המבצע מתקפת פתע יתרון, לפחות בתחילת המסע הצבאי. צבי לניר הבחין (בספרו "ההפתעה הבסיסית, מודיעין במשבר", 1983), בין הפתעה מצבית והפתעה בסיסית. הפתעה מצבית היא אירוע הנגרם כתוצאה מכשל באיסוף, ניתוח או הפצה של מידע (למשל: בשל חוסר במידע מופתע חתן מסיבת ההפתעה; בשל חוסר במודיעין או בשל פירוש לא נכון שלו, צבא מופתע ממתקפת האויב). הדרך המקובלת לצמצם את שכיחותן של הפתעות מצביות היא באמצעות הפעלת מערכות של התרעה מצבית – מערכות המבוססות על חיישנים אנושיים וטכנולוגיים שמנטרות מידע על תופעות, אירועים ותהליכים בלתי רצויים על בסיס סט של אינדיקטורים קבוע מראש, כדוגמת מערכות מודיעין לאומי או מערכות מודיעין עסקי.
הפתעה בסיסית, לעומת זאת, היא הפתעה החושפת מערכת מושגית (Mind Set) שחדלה להיות רלוונטית לסביבה. הפתעה בסיסית נגרמת כתוצאה מפער רלוונטיות מושגי מתמשך שלא הובחן ולא טופל לאורך זמן. ספרו של לניר עוסק במלחמת יום הכיפורים אך ניתן למנות הפתעות אחרות אשר נבעו מ"קונספציה", לפיה מצב מסוים לא ייתכן (למשל, פיגועי 11 בספטמבר). בניגוד להפתעות מצביות, שניתן למצות את מהותן והשלכותיהן במה שקרה באירוע, להפתעות הבסיסיות יש השלכות, היבטים ומשמעויות מקיפים ועמוקים מאלה המיוצגים באירוע. מחקר ההפתעות הבסיסיות הראה שהפתעות אלה מתאפיינות בתהליך אינקובציה ארוך שהקדים אותן ובו הלך והעמיק פער הרלוונטיות בין המערכת התפיסתית ובין המציאות. הוא גם הראה שתהליך ההתאוששות מההפתעה הבסיסית הוא ארוך, סבוך ונפתולי, שכן הוא מחייב גיבוש של מערכת תפיסתית חדשה שתהיה רלוונטית לסביבה החדשה. במקרים רבים תהליך זה עלול להימשך זמן רב ובמהלכו המערכת חשופה להתרחשותן של הפתעות בסיסיות נוספות (ר' גם פרדיגמה).
ראו גם
- כרעם ביום בהיר - ביטוי המתאר הפתעה.
- תאוריית הברבור השחור
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ .Louis, M. R, Surprise and Sense Making: What Newcomers Experience in Entering Unfamiliar Organizational Settings, Administrative science quarterly, 1980, עמ' 226-251 doi: 10.2307/2392453
- ^ Paul Ekman, Basic emotions, Wiley, 1999, עמ' 45–60
- ^ Russell, James A., A circumplex model of affect., Journal of Personality and Social Psychology 39(6), 1980, עמ' 1161-1178
- ^ Reisenzein, R. et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91, 2006, עמ' 295–315 doi: 10.1037/0022-3514.91.2.295
- ^ Darwin, C., The expression of the emotions in man and animals (Edited by Paul Ekman), London: Fonta Press, 1998/1872
- ^ Paul J. Silvia, Looking Past Pleasure: Anger, Confusion, Disgust, Pride, Surprise, and Other Unusual Aesthetic Emotions, Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts (1)3, 2009, עמ' 48–51 doi: 10.1037/a0014632
- ^ Ludden, G. D., Hekkert, P., & Schifferstein, H. N. (2006). Surprise & emotion. In 5th International Conference on Design and Emotion, Goteborg, Sweden.
- ^ Scherer, K. R., Appraisal considered as a process of multilevel sequential checking, Appraisal processes in emotion: Theory, methods, research, Oxford University Press, 2001, עמ' 92-120
- ^ Reisenzein et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91 (2), 2006, עמ' 295–315
- ^ Rainer Reisenzein, Exploring the Strength of Association between the Components of Emotion Syndromes: The Case of Surprise, Cognition and Emotion 14:1, עמ' 1-38 doi: 10.1080/026999300378978
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |