הפארק הלאומי ריו אביסאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אתר מורשת עולמית*
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{דגל\|(.+?)\}\} \[\[\1]\] +{{דגל|\1||+}})
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:Maranon.jpg|מרכז|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Maranon.jpg|מרכז|250px]]
|כתובית=אפיק נהר מרניון
|כתובית=אפיק נהר מרניון
|מדינה={{דגל|פרו}} [[פרו]]
|מדינה={{דגל|פרו||+}}
|סוג=טבעי ותרבותי
|סוג=טבעי ותרבותי
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 7|7]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 9|9]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 10|10]]
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 7|7]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 9|9]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 10|10]]

גרסה מ־22:41, 6 ביוני 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית

פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפארק הלאומי ריו אביסאו
Parque nacional del Río Abiseo
אתר מורשת עולמית
מדינה פרופרו פרו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 3, 7, 9, 10
שטח האתר 2,724 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות הורחב ב-1992
קואורדינטות 7°45′S 77°15′W / 7.75°S 77.25°W / -7.75; -77.25
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריו אביסאו (ספרדית: Rio Abiseo) הוא פארק לאומי בצפון פרו. הפארק הוכרז בשנת 1983 ומאז 1986 הוא סגור לתיירים, על מנת שלא לפגוע במרקם האקולוגי שבו. בשנת 1990 הכריז עליו אונסק"ו כעל אתר מורשת עולמית (התחום המוכרז הורחב ב-1992).

גאוגרפיה

הפארק משתרע על פני 2,745 קמ"ר בין הנהרות מרניון וואיאגה. שטח זה מהווה כ-70% מאגן ההיקוות של נהר האביסאו. גובהו של הפארק נע בין 350 ל-4,200 מ' מעל פני הים, מה שיוצר מגוון אקלימי וביולוגי. כמות המשקעים השנתית משתנה בין אזור לאזור והיא נעה בין 500 ל-2,000 מ"מ.

פלורה ופאונה

באזור הנהר כ-5,000 מיני צמחים ובהרים 980 מינים, מהם 13 אנדמיים.

בתחומי הפארק בעלי חיים רבים ובהם הצמרן צהוב הזנב, מין קוף ממשפחת הקופים רחבי האף, המצוי בסכנת הכחדה. בפארק מיני קופים נוספים בהם שאגן ונצואלי אדום, קוף עכביש לבן-חזה וקפוצ'ין לבן-חזה. עם העופות השוכנים בפארק נמנים הנשרון המלכותי, הקתרטס התרנגולי והטוקן צהוב-המצח. כן מצויים בפארק יגוארים, דובי משקפיים, ואיילים פרואנים.

ארכאולוגיה

בתחומי הפארק מצויים גם כ-30 אתרים ארכאולוגיים מהתקופה הפרה-קולומביאנית. הגדול שבאתרים הוא גראן פחטן (Gran Pajatén), הכולל שרידים של 26 מבנים, בשטח של כ-20 אלף מ"ר. המבנים המרכזיים מעוטרים בפסיפסים ובהם ציורי אנשים, ציפורים וצורות גאומטריות שונות. ממצאים מעידים על נוכחות במקום בסביבות 200 לפנה"ס, אך המבנים נבנו ככל הנראה בתקופת האינקה, על ידי הצ'צ'פויאס.

הממצאים הארכאולוגיים בגראן פחאטן נתגלו בידי האמריקני ג'ין סבוי ב-1964. ב-1984 התבצע במקום מחקר מקיף בידי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו.

קישורים חיצוניים