אבדילאזיז – הבדלי גרסאות
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה |
מ הגהה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Sultan Abdullaziz of the Ottoman Empire.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילאזיז]] |
[[קובץ:Sultan Abdullaziz of the Ottoman Empire.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילאזיז]] |
||
''' |
'''אַבְּדִילְאָזִיז''' (ב[[טורקית]]: '''Abdülaziz''';{{כ}} [[8 בפברואר]] [[1830]]–[[4 ביוני]] [[1876]]) היה ה[[סולטאן]] ה-32 של [[האימפריה העות'מאנית]], שלט עליה מ-[[25 ביוני]] [[1861]] ועד [[30 במאי]] [[1876]]. הוא היה בנו של [[מהמוט השני]] וירש את אחיו [[אבדילמג'יט הראשון]]. |
||
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] |
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות ל[[מילט|מילֶט]] הנוצריים להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת]]י, והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]]. |
||
הוא העניק זכויות ל[[מילט|מילֶט]] הנוצריים (אוטונומיה למיעוטים אתניים או דתיים) להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת]]י והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]]. |
|||
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]] ביקרו |
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|ויקטוריה]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת|אדוארד השביעי]] ביקרו מצדם ב[[איסטנבול]]. |
||
ב-[[1871]] |
ב-[[1871]], לאחר ש[[צרפת]] [[מלחמת צרפת-פרוסיה|נוצחה]] על ידי [[פרוסיה]], התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם [[האימפריה הרוסית]], אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט ב[[חבל הבלקן|בלקן]] החל ב-[[1875]]. |
||
אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו |
אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-[[1876]]. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס ל[[התאבדות]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
שורה 18: | שורה 17: | ||
| רשימה = [[שליטי האימפריה העות'מאנית]] |
| רשימה = [[שליטי האימפריה העות'מאנית]] |
||
| שנה = [[1861]] - [[1876]] |
| שנה = [[1861]] - [[1876]] |
||
| הבא = [[ |
| הבא = [[מוראט החמישי]] |
||
}} |
}} |
||
{{הסולטאנים העות'מאנים}} |
{{הסולטאנים העות'מאנים}} |
גרסה מ־10:34, 8 ביוני 2015
אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; 8 בפברואר 1830–4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876. הוא היה בנו של מהמוט השני וירש את אחיו אבדילמג'יט הראשון.
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות הטנזימאט שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות למילֶט הנוצריים להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-1863, הקים את הבורסה הראשונה באיסטנבול ב-1866 והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-1864, מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל הצרפתי, והוקמה מועצת מדינה ב-1868.
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם בריטניה וצרפת. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב אירופה, ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה ויקטוריה את אות מסדר הבירית. בני מלוכה אירופים כמו אדוארד השביעי ביקרו מצדם באיסטנבול.
ב-1871, לאחר שצרפת נוצחה על ידי פרוסיה, התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם האימפריה הרוסית, אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט בבלקן החל ב-1875.
אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-1876. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס להתאבדות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הקודם: אבדילמג'יט הראשון |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1861 - 1876 |
הבא: מוראט החמישי |
הסולטאנים העות'מאנים (1922-1299) |
---|