אבדילאזיז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Sultan Abdullaziz of the Ottoman Empire.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילאזיז]]
[[קובץ:Sultan Abdullaziz of the Ottoman Empire.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילאזיז]]
'''אבדילאזיז''' ([[טורקית]] '''Abdülaziz'''),{{כ}} ([[8 בפברואר]] [[1830]] - [[4 ביוני]] [[1876]]) היה הסולטאן השלושים ושניים של [[האימפריה העות'מאנית]], ושלט עליה מ-[[25 ביוני]] [[1861]] ועד [[30 במאי]] [[1876]]. הוא היה בנו של [[מהמוט השני]] וירש את אחיו [[אבדילמג'יט הראשון]].
'''אַבְּדִילְאָזִיז''' (ב[[טורקית]]: '''Abdülaziz''';{{כ}} [[8 בפברואר]] [[1830]][[4 ביוני]] [[1876]]) היה ה[[סולטאן]] ה-32 של [[האימפריה העות'מאנית]], שלט עליה מ-[[25 ביוני]] [[1861]] ועד [[30 במאי]] [[1876]]. הוא היה בנו של [[מהמוט השני]] וירש את אחיו [[אבדילמג'יט הראשון]].


בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] בהם החל אחיו לפניו. בין היתר
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות ל[[מילט|מילֶט]] הנוצריים להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת]]י, והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]].
הוא העניק זכויות ל[[מילט|מילֶט]] הנוצריים (אוטונומיה למיעוטים אתניים או דתיים) להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת]]י והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]].


בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]] ביקרו מצידם ב[[איסטנבול]].
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|ויקטוריה]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת|אדוארד השביעי]] ביקרו מצדם ב[[איסטנבול]].


ב-[[1871]] ולאחר ש[[צרפת]] הובסה על ידי [[גרמניה]], התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם [[האימפריה הרוסית]], אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט ב[[חבל הבלקן|בלקן]] החל ב-[[1875]].
ב-[[1871]], לאחר ש[[צרפת]] [[מלחמת צרפת-פרוסיה|נוצחה]] על ידי [[פרוסיה]], התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם [[האימפריה הרוסית]], אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט ב[[חבל הבלקן|בלקן]] החל ב-[[1875]].


אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו, היה ציו השלישי בגודלו בעולם לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני וביזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת - בין היתר גם בחידוש הצי - הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-[[1876]]. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס להתאבדות.
אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-[[1876]]. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס ל[[התאבדות]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 18: שורה 17:
| רשימה = [[שליטי האימפריה העות'מאנית]]
| רשימה = [[שליטי האימפריה העות'מאנית]]
| שנה = [[1861]] - [[1876]]
| שנה = [[1861]] - [[1876]]
| הבא = [[מורט החמישי]]
| הבא = [[מוראט החמישי]]
}}
}}
{{הסולטאנים העות'מאנים}}
{{הסולטאנים העות'מאנים}}

גרסה מ־10:34, 8 ביוני 2015

אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיזטורקית: Abdülaziz;‏ 8 בפברואר 18304 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876. הוא היה בנו של מהמוט השני וירש את אחיו אבדילמג'יט הראשון.

בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות הטנזימאט שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות למילֶט הנוצריים להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-1863, הקים את הבורסה הראשונה באיסטנבול ב-1866 והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-1864, מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל הצרפתי, והוקמה מועצת מדינה ב-1868.

בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם בריטניה וצרפת. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב אירופה, ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה ויקטוריה את אות מסדר הבירית. בני מלוכה אירופים כמו אדוארד השביעי ביקרו מצדם באיסטנבול.

ב-1871, לאחר שצרפת נוצחה על ידי פרוסיה, התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם האימפריה הרוסית, אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט בבלקן החל ב-1875.

אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-1876. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס להתאבדות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבדילאזיז בוויקישיתוף


שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם:
אבדילמג'יט הראשון
שליטי האימפריה העות'מאנית
1861 - 1876
הבא:
מוראט החמישי