אבדילמג'יט הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:54, 8 ביוני 2015

אַבְּדִילְמָגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit;‏ 25 באפריל 1823–25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו. היה בנו של הסולטאן מהמוט השני אשר קדם לו.

הרפורמות והטנזימאט

ערך מורחב – טנזימאט

אבדילמג'יט זכה לחינוך אירופי והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו, החזיק ברעיונות מודרניים, ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.

בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני, שהתהווה החל בראשית המאה ה-19, הוא ביקש להמשיך ברפורמות שבהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו, דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa) ומיטהט פאשה (Mithat Paşa), תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית, שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.

במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה, אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום 3 בנובמבר 1839, חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת הטנזימאט, שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה, שפתחה את תקופת הטנזימאט, הביאה עמה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של המאה ה-19, וכללו, בין היתר, את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי ואת הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye), שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון.

בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופיים גם בלבושו, והטורבן נאסר והוחלף בתרבוש. הסולטאן הורה גם על בנייתו של ארמון דולמאבהצ'ה החדש ב-1856, אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות, אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.

יחסי חוץ

בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמג'יט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת איברהים פאשא, אשר הגיעו לסביבות איסטנבול, בעוד שהצי העות'מאני, שהיה בדרכו לאלכסנדריה, ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-1841 הושבו לאימפריה נכסיה בסוריה, לבנון ובארץ ישראל.

השקט היחסי ביחסי החוץ, שנמשך למעלה מעשור, הופר על ידי מלחמת קרים בין השנים 1854–1856. הגורם למלחמה היה פלישת רוסיה לנסיכות מולדובה ולוולאכיה, לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר למשמורת על מספר ערים קדושות בארץ ישראל ולביטחונם של הנוצרים האורתודוקסים. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני בסינופ ב-30 בנובמבר 1853, ואל העות'מאנים הצטרפו בריטניה וצרפת, ומאוחר יותר גם סרדיניה. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר סבסטופול והכתרתו של אלכסנדר השני לצאר. המלחמה הסתיימה ב-30 במרץ 1856 עם חתימת חוזה השלום בפריז, בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.

כמו אביו, מת גם אבדילמג'יט הראשון משחפת בשנת 1861. אחיו, אבדילאזיז, ירש אותו, אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, מורט החמישי, עבדול חמיד השני, מהמט החמישי ומהמט השישי זה אחר זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבדילמג'יט הראשון בוויקישיתוף

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: מהמוט השני	שליטי האימפריה העות'מאנית 1839 - 1861	הבא: אבדילאזיז

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Sultan Abdülmecid - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילמג'יט הראשון]]
-''' אבדילמג'יט הראשון''' (ב[[טורקית]]: '''I.Abdülmecit''';{{כ}} [[25 באפריל]] [[1823]] - [[25 ביוני]] [[1861]]) היה ה[[סולטאן]] השלושים ואחד של [[האימפריה העות'מאנית]], ושלט בה מ-[[2 ביולי]] [[1839]] ועד יום מותו. הוא היה בנו של הסולטאן [[מהמוט השני]] אשר קדם לו.
+''' אַבְּדִילְמָגִ'יט הָרִאשׁוֹן''' (ב[[טורקית]]: '''I. Abdülmecit''';{{כ}} [[25 באפריל]] [[1823]]–[[25 ביוני]] [[1861]]) היה ה[[סולטאן]] ה-31 של [[האימפריה העות'מאנית]], שלט בה מ-[[2 ביולי]] [[1839]] ועד יום מותו. היה בנו של הסולטאן [[מהמוט השני]] אשר קדם לו.
 ==הרפורמות והטנזימאט==
-{{ ערך מורחב|טנזימאט}}
+{{ערך מורחב|טנזימאט}}
-אבדילמג'יט הראשון זכה לחינוך [[אירופה|אירופי]] והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו הוא החזיק ברעיונות מודרניים ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.
+אבדילמג'יט זכה לחינוך [[אירופה|אירופי]] והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו, החזיק ברעיונות מודרניים, ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.
-בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני שהתהווה החל בראשית [[המאה ה-19]], הוא ביקש להמשיך ברפורמות בהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa), מיטהט פאשה (Mithat Paşa) ואחרים תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.
+בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני, שהתהווה החל בראשית [[המאה ה-19]], הוא ביקש להמשיך ברפורמות שבהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו, דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa) ומיטהט פאשה (Mithat Paşa), תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית, שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.
-במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום [[3 בנובמבר]] [[1839]], היינו חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת ה[[טנזימאט]] (Tanzimat Fermanı) שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה שפתחה את תקופת הטנזימאט ("ארגון מחדש") הביאה עימה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של [[המאה ה-19]], וכללו, בין היתר את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם ה[[צרפת]]י, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי, הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון ועוד.
+במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה, אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום [[3 בנובמבר]] [[1839]], חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת ה[[טנזימאט]], שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה, שפתחה את תקופת הטנזימאט, הביאה עמה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של [[המאה ה-19]], וכללו, בין היתר, את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם ה[[צרפת]]י, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי ואת הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye), שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון.
-בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופים גם בלבושו, וה[[טורבן]] נאסר והוחלף ב[[תרבוש]]. הסולטאן הורה גם על בנייתו של [[ארמון דולמאבהצ'ה]] החדש ב-[[1856]], אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.
+בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופיים גם בלבושו, וה[[טורבן]] נאסר והוחלף ב[[תרבוש]]. הסולטאן הורה גם על בנייתו של [[ארמון דולמאבהצ'ה]] החדש ב-[[1856]], אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות, אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.
 ==יחסי חוץ==
-בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמגיט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת [[איברהים פאשא]] אשר הגיעו לסביבות [[איסטנבול]], בעוד שהצי העות'מאני שהיה בדרכו ל[[אלכסנדריה]] ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-[[1841]] הושבו לאימפריה נכסיה ב[[סוריה]], [[לבנון]] וב[[ארץ ישראל]].
+בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמג'יט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת [[איברהים פאשא]], אשר הגיעו לסביבות [[איסטנבול]], בעוד שהצי העות'מאני, שהיה בדרכו ל[[אלכסנדריה]], ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-[[1841]] הושבו לאימפריה נכסיה ב[[סוריה]], [[לבנון]] וב[[ארץ ישראל]].
-השקט היחסי ביחסי החוץ שנמשך למעלה מעשור שנים, הופר על ידי [[מלחמת קרים]] בין השנים [[1854]] עד [[1856]]. הגורם למלחמה היה פלישת [[רוסיה]] ל[[נסיכות מולדובה]] ול[[ואלכיה]] לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר לאפוטרופוסות של מספר ערים קדושות בארץ ישראל וביטחונם של ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוקסים]]. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני ב[[סינופ]] ב-[[30 בנובמבר]] [[1853]], ואל העות'מאנים הצטרפו [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ומאוחר יותר גם [[סרדיניה]]. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר [[סבסטופול]] והכתרתו של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ל[[צאר]]. המלחמה הסתיימה ב-[[30 במרץ]] [[1856]] עם חתימת [[חוזה פריז (1856)|חוזה השלום בפריז]], בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.
+השקט היחסי ביחסי החוץ, שנמשך למעלה מעשור, הופר על ידי [[מלחמת קרים]] בין השנים [[1854]]–[[1856]]. הגורם למלחמה היה פלישת [[רוסיה]] ל[[נסיכות מולדובה]] ול[[ולאכיה|וולאכיה]], לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר למשמורת על מספר ערים קדושות בארץ ישראל ולביטחונם של ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוקסים]]. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני ב[[סינופ]] ב-[[30 בנובמבר]] [[1853]], ואל העות'מאנים הצטרפו [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ומאוחר יותר גם [[סרדיניה]]. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר [[סבסטופול]] והכתרתו של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ל[[צאר]]. המלחמה הסתיימה ב-[[30 במרץ]] [[1856]] עם חתימת [[חוזה פריז (1856)|חוזה השלום בפריז]], בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.
-כמו אביו מת גם אבדילמג'יט הראשון מ[[שחפת]] בשנת [[1861]]. אחיו [[אבדילאזיז]] ירש אותו אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, [[מורט החמישי]], [[עבדול חמיד השני]], [[מהמט החמישי]] ו[[מהמט השישי]] זה אחר זה.
+כמו אביו, מת גם אבדילמג'יט הראשון מ[[שחפת]] בשנת [[1861]]. אחיו, [[אבדילאזיז]], ירש אותו, אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, [[מורט החמישי]], [[עבדול חמיד השני]], [[מהמט החמישי]] ו[[מהמט השישי]] זה אחר זה.
 ==קישורים חיצוניים==