פסק דין זיבוטפסקי נגד קלינטון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ב-[[21 באפריל]] 2014, בית המשפט העליון העניק לעתירה של זיבוטפסקי [[צו עיון מחדש]] (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".{{הערה|[http://www.scotusblog.com/case-files/cases/zivotofsky-v-kerry/]}} |
ב-[[21 באפריל]] 2014, בית המשפט העליון העניק לעתירה של זיבוטפסקי [[צו עיון מחדש]] (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".{{הערה|[http://www.scotusblog.com/case-files/cases/zivotofsky-v-kerry/]}} |
||
ב-[[8 ביוני]] [[2015]], ברוב של 6-3 פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית על ריבונות ממשלה |
ב-[[8 ביוני]] [[2015]], ברוב של 6-3 פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית על ריבונות ממשלה על ירושלים, כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכות בלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון). {{הערה|[http://news.yahoo.com/court-strikes-down-born-jerusalem-passport-law-140857993--politics.html]}} {{הערה|[http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/1.660260]}} {{הערה|[http://www.politico.com/story/2015/06/jerusalem-passport-case-supreme-court-ruling-118737.html]}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
גרסה מ־18:24, 8 ביוני 2015
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
זיבוטפסקי נגד קלינטון (באנגלית: Zivotofsky v. Clinton) הוא החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית שבו קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית ולפיכך על שאלה זו להיפתר בין כותלי בתי המשפט. באופן ספציפי, הוריו של הנער האמריקאי מנחם בנימין זיבוטפסקי ביקשו שבדרכונו האמריקאי יהיה כתוב:"ישראל", ולא "ירושלים", כמקום הולדתו. מחלקת המדינה דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר מעמדה המדיני של ירושלים. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן בית המשפט את החוקתיות של חוק הקונגרס משנת 2002 שהורה למזכירת המדינה לרשום אנשים שנולדו בירושלים ככאלה שנולדו בישראל. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של מדיניות חוץ הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט.
ביולי 2013, קבע בית המשפט לערעורים כי החוק מהווה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות ההכרה הדיפלומטית של הנשיא (להכיר או לא להכיר בירושלים כחלק מישראל). [1]
ב-21 באפריל 2014, בית המשפט העליון העניק לעתירה של זיבוטפסקי צו עיון מחדש (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".[2]
ב-8 ביוני 2015, ברוב של 6-3 פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית על ריבונות ממשלה על ירושלים, כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכות בלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון). [3] [4] [5]