אבא קונסטנטין שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:39, 18 ביוני 2015

אַבָּ"א (אָשֵׁר בֶּן אֵלִיָּהוּ) קוֹנְסְטַנְטִין אָלֶכְּסַנְדְרוֹבִיץ' שַׁפִּירָא (היגוי: שפירוֹ; ברוסית: Константин Александрович Шапиро‏; 1839 – 1900) היה צלם ומשורר עברי רוסי יהודי מומר.

ביוגרפיה

נולד ב-1839 בגרודנו שבאימפריה הרוסית. קיבל השכלה תורנית. בבית המדרש התחבר עם אברהם שלום פרידברג, חברות שהחזיקה מעמד עד מותו. שפירא התוודע לספרות חולין וניסה לכתוב שירה. אביו שגילה זאת הענישו בחומרה, ולכן ברח מהבית, עזב את מנהגי הדת והפך למשכיל. לצורך פרנסה למד צילום, שהה זמן מה בווינה, וכששמע על משרת צלם בסנקט פטרבורג, מיהר לשם, אולם עד שהגיע המשרה אוישה. לאחר תקופה שבה היה מובטל התקבל לעבודה אצל צלם יהודי, וכעבור כשנתיים שבהן התפרסם, הפך לצלם עצמאי. במהלך התקופה, כאשר חלה וחשש שקצו קרב, המיר בהשפעת בת-זוגו הנוצרייה את דתו, אולם שמר על קשר עם היהדות והיהודים, ובביתו התארחו סופרים ואנשי רוח רוסים ויהודים.

נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נפטר בפטרבורג ונקבר כנוצרי בכפר שממנו באה אשתו. הוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "הוועד האודסאי", שתמך במושבות העלייה הראשונה.

שיריו שייכים לזרם "שירת חיבת ציון" הציוני, שירה עברית הממוקמת בין "ההשכלה" ו"התחייה".

משיריו הידועים: "בשדמות בית לחם"^[1] ו"קבר רחל" (על רחל אמנו).

לקריאה נוספת

ק"א שפירא, שירים נבחרים; עם תמונתו ומאמר ע"ד תולדותיו וערכו הספרותי מאת יעקב פיכמאן, ורשה: תושיה, תרע"א 1911.
חיים תורן, 'אבא קונסטנטין שפירא: מונוגרפיה', מאזנים יז (תש"ד), 143–151.
אלחנן אינדלמן, 'הדמות הטראגית של המשורר העברי קונסטאנטין אבא שפירא (לרגל מלאת מאה שנים לפרסום שיריו הראשונים)', הדאר נו (תשל"ז 1977), 214–215.
ישורון קשת, 'על קונסטאנטין א. שפירא', מולד ו (תשל"ה), 503–505.
שלמה ‬הראל, 'על יסוד ה"חזרה (בתשובה)" כעקרון סטרוקטוראלי וכתבנית אידיאית ב"מחזיונות בת עמי" לק"א שפירא', מחקרי ירושלים בספרות עברית ו (תשמ"ד), 47–60. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של אבא קונסטנטין שפירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
אבא קונסטנטין שפירא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אבא קונסטנטין שפירא, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
ז. שניאור, קונסטנטין שפירא ואחרים (שיחות ספרותיות), הצפירה, 2 באוגוסט 1917
אבא קונסטנטין שפירא; מתוך יצחק עוגן (עורך), "שירה עברית מרמח"ל עד פינס", מעריב, 22 באוקטובר 1948
רות בקי קולודני, בשדמות בית לחם בדרך פטרבורג, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2012
קונסטנטין אלכסנדרוביץ' שפירא, באתר Photographer.ru (ברוסית)
בשדמות בית לחם בביצוע יהורם גאון, באתר MOOMA

הערות שוליים

^ מילות השיר "בשדמות בית לחם" והאזנה לו, באתר זמרשת.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] מילות השיר "בשדמות בית לחם" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Shapiro-Abba Constantin.jpg|ממוזער|אבא קונסטנטין שפירא]]
-'''אַבָּ"א''' ('''אָשֵׁר בֶּן אֵלִיָּהוּ''') '''קוֹנְסְטַנְטִין אָלֶכְּסַנְדְרוֹבִיץ' שַׁפִּירָא''' (היגוי: שפירוֹ; ב[[רוסית]]: '''Константин Александрович Шапиро'''{{כ}}; [[1839]], [[גרודנו]], [[האימפריה הרוסית]] – [[1900]], [[פטרבורג]], [[האימפריה הרוסית]]) היה [[צלם (מקצוע)|צלם]] ו[[משורר]] [[ספרות עברית|עברי]] [[רוסי]] [[יהודי]] [[מומר]].
+'''אַבָּ"א''' ('''אָשֵׁר בֶּן אֵלִיָּהוּ''') '''קוֹנְסְטַנְטִין אָלֶכְּסַנְדְרוֹבִיץ' שַׁפִּירָא''' (היגוי: שפירוֹ; ב[[רוסית]]: '''Константин Александрович Шапиро'''{{כ}}; [[1839]] – [[1900]]) היה [[צלם (מקצוע)|צלם]] ו[[משורר]] [[ספרות עברית|עברי]] [[רוסי]] [[יהודי]] [[מומר]].
 ==ביוגרפיה==
 נולד ב-[[1839]] ב[[גרודנו]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}. קיבל השכלה תורנית. בבית המדרש התחבר עם [[אברהם שלום פרידברג]], חברות שהחזיקה מעמד עד מותו. שפירא התוודע לספרות חולין וניסה לכתוב [[שירה]]. אביו שגילה זאת הענישו בחומרה, ולכן ברח מהבית, עזב את מנהגי [[יהדות אורתודוקסית|הדת]] והפך ל[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]]. לצורך פרנסה למד צילום, שהה זמן מה בווינה, וכששמע על משרת צלם בסנקט פטרבורג, מיהר לשם, אולם עד שהגיע המשרה אוישה. לאחר תקופה שבה היה מובטל התקבל לעבודה אצל צלם יהודי, וכעבור כשנתיים שבהן התפרסם, הפך לצלם עצמאי. במהלך התקופה, כאשר חלה וחשש שקצו קרב, המיר בהשפעת בת-זוגו ה[[נצרות|נוצרייה]] את דתו, אולם שמר על קשר עם היהדות והיהודים, ובביתו התארחו סופרים ואנשי רוח רוסים ויהודים.
-נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נקבר כנוצרי בכפר שממנו באה אשתו והוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "[[הוועד האודסאי]]", שתמך במושבות העלייה הראשונה.
+נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נפטר ב[[פטרבורג]] ונקבר כנוצרי בכפר שממנו באה אשתו. הוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "[[הוועד האודסאי]]", שתמך במושבות העלייה הראשונה.
 שיריו שייכים לזרם "שירת חיבת ציון" ה[[ציונות|ציוני]], שירה עברית הממוקמת בין "ההשכלה" ו"ה[[תקופת התחייה|תחייה]]".