אחי גיבורי התהילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונת עטיפת הספר! בכורה בוויקיפדיה העברית
תמונת עטיפת הספר! בכורה בוויקיפדיה העברית
שורה 1: שורה 1:
[קובץ:My Glorious Brothers.jpg|ממוזער|250px|שמאל|עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1942]]
[[קובץ:My Glorious Brothers.jpg|ממוזער|250px|שמאל|עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1942]]
[[קובץ:My_Glorious_Brothers_1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ [[שריד]], [[1951]]]]
[[קובץ:My_Glorious_Brothers_1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ [[שריד]], [[1951]]]]
'''אחי גיבורי התהילה''' (ב[[אנגלית]]: '''My Glorious Brothers''') הוא ספר מאת [[הווארד פאסט]] שפורסם בשנת [[1948]].
'''אחי גיבורי התהילה''' (ב[[אנגלית]]: '''My Glorious Brothers''') הוא ספר מאת [[הווארד פאסט]] שפורסם בשנת [[1948]].

גרסה מ־23:22, 25 ביוני 2015

עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1942
הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ שריד, 1951

אחי גיבורי התהילהאנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הווארד פאסט שפורסם בשנת 1948.

הספר מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט שמעון החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי. מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים.
מתכונתו של הספר הוא כמגילה אוטוביוגרפית אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר הסנאט הרומי לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על ארץ ישראל ועל העם היהודי היושב בה עבור הסינאט. בסוף הספר ישנו המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר החופש, הנגזרת מזיכרון יציאת מצרים, זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על מעמד עבדים רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.

הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור. הוא מוקדש

לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו.

פרסום הספר יצר חילוקי דעות בין פאסט למפלגה הקומוניסטית בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.

הספר תורגם על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים וזכה לפופולריות רבה בארץ. ב-1953, בחגיגות יובל 25 שנה לגבעת ברנר, הספר הומחז והוצג בהצגת ענק. שנתיים קודם לכן הוא הוצג בקיבוץ שריד (אז תורגם על ידי שולמית בתדורי ומרדכי אמיתי).

קישורים חיצוניים