דן לנר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת תבנית דגל בתבנית סמל בתבנית חייל*
מ החלפת קישור לתבנית סמל בתבנית חייל*
שורה 13: שורה 13:
|תיאור=
|תיאור=
|כינוי=
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|פלמ"ח||+}}<br> {{דגל|הצבא הבריטי||+}}<br> {{סמל|צה"ל}} [[צבא הגנה לישראל]]
|השתייכות={{סמל|פלמ"ח||+}}<br> {{דגל|הצבא הבריטי||+}}<br> {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
|תקופת שירות=
|תקופת שירות=
|דרגה={{דרגה|אלוף||+}}
|דרגה={{דרגה|אלוף||+}}

גרסה מ־17:59, 26 ביוני 2015

תבנית:חייל דן לנר (29 במרץ 1922 - 16 במרץ 1988) היה מצנחני היישוב, לוחם פלמ"ח, אלוף בצה"ל, מפקד אוגדה 210 במלחמת יום הכיפורים.

נולד באוסטריה בשם ארנסט לינר, היה חבר בארגון הנוער הציוני בלאו וייס. בשנת 1938, לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית נמלט מהמדינה. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל, ונמנה עם מקימי קיבוץ נאות מרדכי. בשנת 1941 התנדב לפלמ"ח וגויס למחלקה הגרמנית, שהתאמנה לפעולות מאחורי קווי האויב. בשנת 1944 הוצנח על ידי הבריטים ביוגוסלביה, שם לחם בשורות הפרטיזנים של טיטו. לאחר תום מלחמת העולם השנייה חזר לארץ ישראל. בשנת 1946 עבר קורס מפקדי מחלקות של הפלמ"ח. בהמשך מונה למפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח[1], ועם פרוץ מלחמת העצמאות פיקד עליו בקרבות משמר העמק[2].

בהמשך המלחמה מונה למפקד גדוד בחטיבת יפתח[3], לחם בחזית הצפון והדרום, בין השאר בקרבות מלכיה. לאחר סיום המלחמה נשאר בשירות קבע, ועמד לצד ראובן שילוח ומשה דיין בראש משלחת לשיחות על הסכם הפסקת האש עם ירדן. בשנת 1950 הועלה לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבת גולני, אך כעבור שנה פרש משירות סדיר בצה"ל וחזר לעבוד בקיבוצו, נאות מרדכי. במסגרת שירות המילואים פיקד על חטיבה 45 בשנים 1950 - 1964. בשנת 1965 שב לשירות קבע ומונה לראש מטה פיקוד צפון. במלחמת ששת הימים פיקד על הכוחות שפרצו את קווי ההגנה הסוריים בצפון רמת הגולן.

בשנת 1970 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד אוגדה 252 - עוצבת סיני, עמה לחם במלחמת ההתשה. בתפקידו זה הקפיד על מלאכת הסברה מקיפה בין חיילי המעוזים של קו בר-לב, לגבי חשיבות ומשמעות השהייה במקום.

בשנת 1972 פרש סופית משירות קבע והפך לחקלאי בקיבוצו נאות מרדכי.

במלחמת יום הכיפורים היה מפקד אוגדת מילואים 210[4]‬, שבנייתה החלה מספר חודשים בלבד לפני פרוץ הקרבות במסגרת כוננות כחול לבן. ב-12 באוקטובר 1973 נשלחה האוגדה לקרב בו בלמה את חיל המשלוח העיראקי שנע לעבר דרום רמת הגולן[5] ולאחר מכן הוצבה בגזרה המרכזית של הרמה.

על שמו קרויים רחובות בערים תל אביב ובית שמש.

לקריאה נוספת

  • עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013.
  • דני אשר (עורך), "הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים", הוצאת מערכות, 2008.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמודים 151-152.
  2. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 235.
  3. ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 264.
  4. ^ אורי שמחוני צבא מופתע אך יעיל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2010.‬
  5. ^ משה בר כוכבא, ‏מערכת השריון נגד העיראקים במלחמת יום-הכיפורים, מערכות 258-259, נובמבר 1977, עמ' 2-7 .