פרוטו-שמית – הבדלי גרסאות
מור ולבונה (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
על פי רוב משחזרים עבור הפרוטו-שמית 29 עיצורים ושלוש תנועות: i, a ו-u. התנועות יכולות להיות קצרות או ארוכות. |
על פי רוב משחזרים עבור הפרוטו-שמית 29 עיצורים ושלוש תנועות: i, a ו-u. התנועות יכולות להיות קצרות או ארוכות. |
||
המצאי הפונמי של הפרוטו-שמית השתמר ברובו בערבית הקלאסית, ששימרה 28 פונמות עיצוריות מתוך ה-29 שבפרוטו-שמית. העיצורים שׁי"ן-ימנית וסמ"ך נתמזגו בה לפונמה אחת |
המצאי הפונמי של הפרוטו-שמית השתמר ברובו בערבית הקלאסית, ששימרה 28 פונמות עיצוריות מתוך ה-29 שבפרוטו-שמית. העיצורים שׁי"ן-ימנית וסמ"ך נתמזגו בה לפונמה אחת. במקור בפרוטו שמית ההגיה של סמ"ך היה ([[עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]), של שׁי"ן ימנית היה ([[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]]) ושל שׂי"ן שמאלית היה ([[עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום|ɬ]]). בהמשך ב[[ערבית]] התמזה הסמ"ך עם השׁי"ן-ימנית (س) וצלילה הפכה ל([[עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]) והשׂי"ן שמאלית (ش) הפכה להיות ([[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]]). בעברית נשמה צלילה של סמ"ך ושׁי"ן ימנית אך שׂי"ן שמאלית הפכה להיות ([[עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]). |
||
{| class="wikitable" style="text-align: center;" |
{| class="wikitable" style="text-align: center;" |
||
גרסה מ־20:49, 27 ביוני 2015
פרוטו-שמית (באנגלית: Proto-Semitic language) היא השפה האם, הקדומה, המשוחזרת של השפות השמיות. כלי המחקר העיקרי בשחזור השפה הפרוטו-שמית הוא השוואת שפות שמיות כמו גם שפות דומות להן ושפות, שדוברו בקרבתן הגאוגרפית. המחקר נעזר בהיסטוריה הכתובה, הארוכה יחסית, של משפחת השפות השמיות.
פונולוגיה
על פי רוב משחזרים עבור הפרוטו-שמית 29 עיצורים ושלוש תנועות: i, a ו-u. התנועות יכולות להיות קצרות או ארוכות.
המצאי הפונמי של הפרוטו-שמית השתמר ברובו בערבית הקלאסית, ששימרה 28 פונמות עיצוריות מתוך ה-29 שבפרוטו-שמית. העיצורים שׁי"ן-ימנית וסמ"ך נתמזגו בה לפונמה אחת. במקור בפרוטו שמית ההגיה של סמ"ך היה (s), של שׁי"ן ימנית היה (ʃ) ושל שׂי"ן שמאלית היה (ɬ). בהמשך בערבית התמזה הסמ"ך עם השׁי"ן-ימנית (س) וצלילה הפכה ל(s) והשׂי"ן שמאלית (ش) הפכה להיות (ʃ). בעברית נשמה צלילה של סמ"ך ושׁי"ן ימנית אך שׂי"ן שמאלית הפכה להיות (s).
| שפתיים | שיניים | בתר-מכתשיים/ מכתשיים |
חכיים | וילוניים | לועיים | סדקיים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מרכזיים | צדיים | ||||||||
| אפיים | *m [m] | *n [n] | |||||||
| סותמים | אטום | *p [p] | *t [t] | *k [k] | *ʼ [ʔ] | ||||
| קולי | *b [b] | *d [d] | *g [ɡ] | ||||||
| נחצי | *ṭ [tʼ] | *q [kʼ] | |||||||
| חוככים או מחוככים |
אטום | *ṯ [θ] | *š [ʃ] *s [s]~[ts] |
*ś [ɬ]~[tɬ] | *ḫ [χ] | *ḥ [ħ] | *h [h] | ||
| קולי | *ḏ [ð] | *z [dz]~[z] | *ġ [ʁ] | *ʻ [ʕ] | |||||
| נחצי | *ṱ [θʼ]~[tθʼ] | *ṣ [tsʼ]~[sʼ] | *ṣ́ [tɬʼ]~[ɬʼ] | ||||||
| רוטט | *r [ɾ] | ||||||||
| מקורב | *l [l] | *y [j] | *w [w] | ||||||
- יש הטוענים שהעיצורים /θʼ/ /ɬʼ/ /ɬ/ /sʼ/ /z/ /s/ היו עיצורים מחוככים /tθʼ/ /tɬʼ/ /tɬ/ /tsʼ/ /dz/ /ts/.
מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ארמית וערבית)
בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה.
| ההקבלה בין עברית, ארמית וערבית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| - | ההקבלה | דוגמאות להקבלה | |||||
| תעתיק שמי | תעתיק IPA | האות העברית | האות הארמית | האות הערבית | המילים בעברית | המילים בארמית מודרנית | המילים בערבית |
| ʼ | ʔ | א | ܐ א | أ | אב (ʔav) | ܐܒܐ (ʔawa) | أب (ʔab) |
| b | ב [b] | ܒ ב [b] | ب [b] | בית (bayit) | ܒܝܬ (beta) | بيت (bayt) | |
| g | ג [gʲ] | ܓ ג [gʲ] | ج [dʒ]<[gʲ] | גמל (gamal) | ܓܡܠܐ (gamla) | جمل (jamal) | |
| d | ד [d] | ܕ ד [d] | د [d] | יד (yad) | ܝܕܐ (ʔida) | يد (yad) | |
| h | ה [h] | ܗ ה [h] | ه [h] | נהר (nahar) | ܢܗܪܐ (nahra) | نهر (nahar) | |
| w | ו [w] | ܘ ו [w] | و [w] | ורד (vered) | ܘܪܕܐ (warda) | ورد (ward) | |
| z | ז [z] | ܖ ז [z] | ز [z] | רגז (ragaz) | ܪܓܙ (rgaz) | نزل (nazala) | |
| ḏ | ð | התמזגה עם ז [z] | התמזגה עם ܕ ד [d] | ذ [ð] | זכר (zaxar) | ܕܝܟܪܐ (dikra) | ذكر (ðakar) |
| ḥ | ħ | ח [ħ] | ܚ ח [ħ] | ح [ħ] | חמור (ħamor) | ܚܡܪܐ (xmara) | حمار (ħimar) |
| ḫ | χ | התמזגה עם ח [ħ] | התמזגה עם ܟ ח [ħ] | خ [χ] | חמש (ħameš) | ܚܡܫ (xamš) | خمس (xams) |
| ṭ | tʼ | ט [tˤ] | ܛ ט [tˤ] | ط [tˤ] | טבח (tˁabbaħ) | ܛܒܟܐ (tˁabbaħa) | طباخ (tˁabbax) |
| y | j | י [j] | ܝ י [j] | ي [j] | יום (yom) | ܝܘܡܐ (yoma) | يوم (yawm) |
| k | כ [k] | ܟ כ [k] | ك [k] | כלב (kelev) | ܟܠܒܐ (kalba) | كلب (kalb) | |
| l | ל [l] | ܠ ל [l] | ل [l] | לשון (lašon) | ܠܝܫܢܐ (lišana) | لسان (lisan) | |
| m | מ [m] | ܡ מ [m] | م [m] | מלך (melex) | ܡܠܟܐ (malka) | ملك (malik) | |
| n | נ [n] | ܢ נ [n] | ن [n] | נהר (nahar) | ܢܗܪܐ (nahra) | نهر (nahar) | |
| s | ס [s] | ܤ ס [s] | התמזגה עם س [s] | סייף (sayyaf) | ܤܝܦܐ (sayyapa) | سَيَّاف (sayyaf) | |
| ʻ | ʕ | ע [ʕ] | ܥ ע [ʕ] | ع [ʕ] | עין (ʕayin) | ܥܝܢܐ (ʔena) | عين (ʕayn) |
| ġ | ʁ | התמזגה עם ע [ʕ] | התמזגה עם ܥ ע [ʕ] | غ [ʁ] | מערב (maʕarav) | ܡܥܪܒܐ | غرب |
| p | פ [p] | ܦ פ [p] | ف [f] | פיל | ܦܝܠܐ | فيل | |
| ṱ | θʼ / tθʼ | התמזגה עם צ [sˤ] | התמזגה עם ܛ ט [tˤ] | ظ [ðˤ] | צהרים | ܛܗܪܐ | ظهر |
| ṣ | sʼ | צ [sˤ] | ܨ צ [sˤ] | ص [sˤ] | צום | صوم | |
| ṣ́ | ɬʼ / tɬʼ | התמזגה עם צ [sˤ] | התמזגה עם ܥ ע [ʕ] | ض [dˤ]<[ɮˤ] | ארץ | ܐܪܥܐ | أرض |
| q | q / kʼ | ק [q] | ܩ ק [q] | ق [q] | קם | قام | |
| r | ר [ʁ] | ܪ ר [r] | ر [r] | ראש | ܪܐܫܐ | رأس | |
| š | ʃ | שׁ [ʃ] | ܫ שׁ [ʃ] | س [s] | שנה | ܫܢܐ | سنة |
| ṯ | θ | התמזגה עם שׁ [ʃ] | התמזגה עם ܬ ת [t] | ث [θ] | שור | ܬܘܪܐ | ثور |
| ś | ɬ / tɬ | שׂ [s]<[ɬ] | התמזגה עם ܤ ס [s] | ش [ʃ]<[ɬ] | עשׂר | ܥܣܪ | عشر |
| t | ת [t] | ܬ ת [t] | ت [t] | מוות | ܡܘܬܐ | موت | |
בנייני הפועל
אחד המאפיינים הייחודיים של השפות השמיות, לצד העיצורים הגרוניים והנחציים הוא בנייני הפועל. השפה הפרוטו-שמית הייתה, ככול הנראה, עשירה מאוד בבניינים. מתברר, שלמרות רכישה של בנייני פועל מסוימים בשפות שונות, מרבית השפות השמיות הולכות ומאבדות בניינים, כשם שהן הולכות ומאבדות עיצורים גרוניים ונחציים.
מהשוואת הלשונות השמיות שהשתמרו (כלשונות חיות או בכתבים עתיקים), מתברר, שהבניינים המוקדמים ביותר הם[1][2]:
- בניין קל, שהפעלים בו מתארים פעולות פשוטות (החוקרים מכנים אותו, כיום, G-steam)
- בניינים בהם מוספת אות בראש המילה:
- בניין עם קידומת שׁ' ימנית לפועל, המורה על גרימה. ברבות מהלשונות ה-ה' הפך ל-א' וקיימת השערה, לפיה, מקור הקידומת ה' הוא בשינוי של הקידומת ש'. (המומחים מכנים את הבניין הזה Š-steam, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-שׁ).
- בניין עם קידומת נ', שמורה על חזרתיות עבור חלק מהפעלים ופסיביות עבור אחרים. (המומחים מכנים את הבניין הזה N-steam, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-נ').
- בניינים עם קידומת ת', שמורה על חזרתיות עבור חלק מהפעלים והדדיות עבור אחרים. בחלק מהשפות זה הפך ל-הת'. (המומחים מכנים את הבניין הזה T-steam, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-ת).
- בניינים בהם מוכפלת/מודגשת אות מהשורש:
- בניין בו ע' הפועל דגושה/מוכפלת והפעלים בו מתארים פעולה אינטנסיבית (המומחים מכנים את הבניין הזה D-steam, דהיינו, הבניין שבו יש DOUBLE).
- בניינים בהם אחת מאותיות השורש האחרות דגושה/מוכפלת. על פי רוב, האות השלישית.
- בניינים בהם אחת התנועות התארכה. אחד מהם, בו התנועה הראשונה הוארכה, הורה בפרוטו-שמית על פעולה, שנעשתה בכוונה תחילה (המומחים מכנים את הבניין הזה L-steam, דהיינו, הבניין שבו יש LONG).
- קומבינציות בין הבניינים הנ"ל.
בניגוד לעברית, בפרוטו-שמית, לא הייתה, כנראה, דרך לשינוי בניין פנימי. דהיינו החלפת בניין על ידי שינוי ניקודו של בניין קודם בלבד. מסקנה זו מתבססת על שתי ידיעות. ראשית, שינוי ניקוד פעלים בפרוטו-שמית, שימש לשינוי תצורת זמן, צווי וכיוצא בזה. שנית, הפיכת בניין מפעיל לסביל, בשינוי ניקוד בלבד (הפעיל – הופעל, פִעל – פֻעל), היא די ייחודית לעברית. לא מוצאים אותה בין הבניינים של הערבית הספרותית הארכאית, האכדית או לשונות אתיופיה, שבהן יש כחמישה עשר בניינים בכול שפה. לא מוצאים אותה אפילו בארמית, שהיא שפה דומה מאוד לעברית.
כבר בפרוטו-שמית, פ"א הפועל איבדה את הניקוד, בבניינים בהם יש קידומת.
בפרוטו-שמית עוד לא הייתה קיימת צורת שם הפעולה.
דוגמאות לשחזור אוצר המילים והשורשים
שחזור תוארי שם, שתיארו צבעים
בהשוואת שפות עתיקות לשפות שפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום, האדם נוהג להשתמש הרבה יותר מבעבר, בתוארי שם, שמתארים צבעים. כך עולה, למשל, מאזכורי הצבעים במקרא. ראשית, במקרא תוארי השם ציינו צבעים פחות ספציפיים מאלו שהם מציינים כיום – הפרה האדומה, שהייתה כנראה חומה, מתוארת באותו שם תואר, בו מתואר שיערו האדמוני של דוד המלך.
עיון במיתולוגיה היוונית, שחוברה בתקופת המקרא, מגלה תמונה דומה. באופוס של הומרוס, בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום, שביוונית הארכאית, הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע[3]. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא כותב, במקום אחד שהוא "נראה כמו יין" ובמקום אחר, שהוא "כמו פרח הסיגלית". דהיינו, לא רק שלא היו ביוונית הארכאית שמות תואר עבור בורדו ועבור סגול, הומרוס גם לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים, שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.
החוקרים סוברים, שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם, שתיארו צבעים[4] (מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן):
- *lbn – *לבן, תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות - קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" - דהיינו, יוגורט ודומה למילה הערבית, המשיימת גבינה לבנה, חמצמצה. באותו אופן, לעץ ה"לִבְנֶה" יש שם דומה גם בעברית, גם בערבית וגם באמהרית.
- *ʔdm – *אדם, תיארה את הצבע האדום והחום. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום בגעז - ʔaddaamaawi .ככול הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
- *wrq – *ורק, תיארה הן את הצבע הירוק ואת הצבע הצהוב. כמו בהרבה מקרים, צליל האות ו"ו הפך בהרבה מקרים לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית ומכן בעברית, המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק אות הירקות - أخضر (אַחְ'דַ'ר) ו-خضار (חֻ'דַ'אר).
- *θʼlm – *ט'לם, תיארה את הצבע השחור. *θʼlm דומה למילה הערבית ظلم - ט'לם, שפירושה חוסר צדק, השחרה או הצללה ולמילה s'allim בגעז, המתארת "שחור". ייתכן, שקיים קשר בין *θʼlm לבין המילה הערבית ظل - טִ'ל, שמשמעותה והגייתה דומות לאלו של המילים העבריות הנרדפות "צל" ו-"הטל"[5].
גאוגרפיה, דמוגרפיה והיסטוריה של דוברי השפה
בשנת 2009, תיארכו קיטשן ועמיתיו את זמן הדיבור בשפה לסביבות שנת 3750 לפני הספירה, עם ניצני תקופת הברונזה המוקדמת[6]. דהיינו, מדובר בתקופה בה המזרח התיכון היה מיושב בחקלאים מיומנים, שעמדו להתחיל את השימוש במתכות. השפות השמיות העתיקות ביותר, שנמצאו עדויות כתובות מהן, כבר היו שפות, שהתפתחו מהשפה הזו והן מתוארכות, לכול המוקדם, לסביבות שנת 3000 לפני הספירה.
ישנן מספר השערות לגבי הפרטים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של דוברי השפה הפרוטו-שמית. ההשערות המקובלות לגבי מיקומה של החברה, שדיברה בשפה זו, מצביעות על חצי האי ערב, צפון מסופוטמיה או הלבנט. ההשערה המקובלת היא, שאוכלוסייה זו הייתה מצאצאי מהגרים מצפון מזרח אפריקה, שדיברו בשפה או שפות אפרו-אסיאתיות. השערה זו נתמכת בעובדה, שמבין כל השפות האפרו-אסיאתיות, רק השפות השמיות, מדוברות מחוץ לאפריקה. ההשערה ההפוכה, לפיה שאר השפות האפרו-אסיאתיות התפתחו באפריקה, בעקבות הגירה מהמזרח התיכון היא אינה סבירה, משום שהגירה כה מסיבית, מתוך חצי האי ערב, לא הייתה אפשרית בתקופה בה טרם בוית הגמל ומשום, שהגירה כה מסיבית מאזור הסהר הפורה הייתה מביאה לכול האזור, אנשים, שמדברים שפות אחרות לגמרי. העדות לאותן שפות אחרות היא בהשפעה הרבה שלהן על האכדית.
עוד תימוכין להשערת המוצא האפריקני של אבותיהם, של דוברי הפרוטו-שמית הם הקשרים הלשוניים בין השפות האפרו-אסיאתיות לשפות אפריקניות אחרות והגילויים, שלפיהם, אזור הסהרה היה הרבה פחות מדברי באלף החמישי לפני הספירה, ביחס למצבו כיום. סביר, שהליך המדבור של הסהרה דחק ממנו אוכלוסייה אנושית רבה אל אסיה ולא להפך. הליך זה דחק גם אוכלוסיות של בעלי חיים והשפעתו ניכרת גם בצומח (ראו Sahara pump theory)[7].
בתקופה בה חיו דוברי הפרוטו-שמית, כנראה, שאף עם בעולם עדיין לא ייסד מדינה ועדיין לא השתמש בכתב. התרבות הראשונה שעשתה זאת, הייתה שומר - תרבות דוברת שפה לא שמית, באזור דרום מסופוטמיה. העם השמי הראשון, שלמד מן השומרים את הכתב וארגון השלטון במדינה, כבר לא דיבר פרוטו-שמית, אלא אכדית.
הערות שוליים
- ^ Introduction to the Semitic Languages: Text Specimens and Grammatical Sketches By Gotthelf Bergsträsser עמוד 14 – 15
- ^ The Origin and Development of Nonconcatenative Morphology by Andrew Kingsbury Simpson
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011 - ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
- ^ צל, צלם, צלם אלוהים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח
- ^ Kitchen, A; Ehret, C; Assefa, S; Mulligan, CJ. (2009). "Bayesian phylogenetic analysis of Semitic languages identifies an Early Bronze Age origin of Semitic in the Near East". Proc Biol Sci. 276 (1668): 2703–10.
- ^ van Zinderen-Bakker E. M. (1962-04-14). "A Late-Glacial and Post-Glacial Climatic Correlation between East Africa and Europe". Nature 194 (4824): 201–203.