פרנזי – הבדלי גרסאות

פרנזי
Frenzy
מבוסס על	Goodbye Piccadilly, Farewell Leicester Square
בימוי	אלפרד היצ'קוק
הופק בידי	אלפרד היצ'קוק
תסריט	אנתוני שאפר
עריכה	ג'ון ג'ימפסון
שחקנים ראשיים	ג'ון פינץ', בארי פוסטר, אלק מקוואן, ברברה לי-האנט, אנה מאסי
מוזיקה	רון גודווין
צילום	גילברט טיילור, לאונרד סאות'
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	סרטי יוניברסל
חברה מפיצה	סרטי יוניברסל, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 בספטמבר 1972
משך הקרנה	116 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מותחן פשע, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	3.5 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	frenzy
פרסים	מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר
	דף הסרט ב־IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:35, 29 ביוני 2015

תבנית:השלמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ שם מקורי, מפיץ, במאי, תסריטאי, שם הסרט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ קישור, צלם, מפיק, אולפן, עורך, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרנזי (באנגלית: Frenzy) הוא סרט מתח שביים אלפרד היצ'קוק בשנת 1972. הסרט נחשב לאחת מפסגות יצירתו של הבמאי הנודע ולסרטו הגדול האחרון. הסרט זכה להצלחה מסחרית ואמנותית ניכרת, לאחר הכשלונות היחסיים של שני סרטיו הקודמים של היצ'קוק, "טופז" ו"המסך הקרוע" ^[^{דרוש מקור]}. כמו רבים מסרטיו המפורסמים של היצ'קוק, עוסקת עלילתו של פרנזי באדם חף מפשע החשוד בסדרה של רציחות סדרתיות שלא ביצע. הסרט, שמתרחש בלונדון וצולם בה, מסמל גם את שובו של היצ'קוק לאנגליה מולדתו, לאחר שנים של עשייה ובימוי בארצות הברית. סצנות רבות בסרט צולמו בשכונת קובנט גארדן, שם עבד אביו של היצ'קוק כסוחר בשוק, ובה גדל היצ'קוק עצמו.

עיקרי העלילה

גיבור הסרט ריצ'רד בלייני (ג'ון פינץ'), טייס לשעבר ומובטל גרוש וממורמר בהווה, נחשד בסדרה נמשכת והולכת של מעשי אונס ורצח סדרתיים, המתבצעים באמצעות חניקה בעניבה. בשלב מסוים נרצחות גם גרושתו של בלייני, ברנדה (ברברה לי-האנט) וחברתו ברברה "באבס" מיליגן (אנה מאסי), דבר שמביא למעצרו של בלייני. צופי הסרט מתוודעים בשלב מוקדם יחסית לרוצח האמיתי, בוב ראסק (בארי פוסטר), ועיקר העלילה מתמקד בחקירה שמנהל מפקח המשטרה אוקספורד (אלק מקוואן), שחושד שבלייני אינו הרוצח.

סצנות מפורסמות

הסרט כולל מספר סצנות קולנועיות ידועות:
1. סצנת הפתיחה המפורסמת של הסרט כוללת תנועת מצלמה מתמשכת וארוכה המציגה את לונדון ונהר התמזה ממעוף הציפור, כאשר המצלמה יורדת לאיטה ומתקדמת לאורך הנהר, שם מתגלה גופת אשה ערומה שלצווארה קשורה עניבה בלבד.
2. הסצנה המתארת את מעשה האונס והרצח של ברברה בצורה גרפית, בוטה ומפורטת, המזכירה מבחינה קולנועית את סצנת המקלחת המפורסמת מפסיכו.
3. הסצנה בה מנסה הרוצח ראסק להוציא בכוח מבין אצבעותיה הקפואות של גופת המנוחה ברנדה "באבס", סיכה מעוצבת שעלולה להפליל אותו ברצח.
4. סצנות ארוחות הערב של המפקד אוקספורד עם אשתו המתמחה בבישול צרפתי אנין, המשלבות בצורה גרוטסקית וקסומה הומור, אוכל ורצח.
5. סצנת הסיום של הסרט בה מתגלה הרוצח ראסק על ידי המפקח אוקספורד, הכוללת את השורה המפורסמת: ""Mr. Rusk, you're not wearing your tie".

התייחסויות ופרשנויות

בספר הראיונות^[1] שערך הבמאי הצרפתי הנודע פרנסואה טריפו עם היצ'קוק הוא כותב על הסרט:

"בלונדון של ימינו חונק סוטה מין נשים בעזרת עניבה. בדקה החמש עשרה מגלה לנו היצקוק את זהותו של הרוצח, שאיתו ערכנו הכרות בסצנה השנייה של הסיפור. גבר אחר, שאנו עוקבים אחרי הקורות אותו, מואשם במעשי הרצח, נתפס, נעצר ומורשע; אנו מביטים בו במשך שעה וחצי, כשהוא נאבק באותו זבוב שנלכד ברשת קורי עכביש.
פרנזי הוא שילוב של שני סוגי סרטים: הסרטים שבהם היצ'קוק מזמין אותנו לעקוב אחר מסלולו של רוצח: צל של ספק, פחד במה, אליבי ופסיכו; וכן של הסרטים שבהם הוא מתאר את ייסוריו של אדם נרדף חף מפשע: שלושים ותשע המדרגות, אני מודה, נאשם ומזימות בינלאומיות. בפרנזי אנו מוצאים שוב את העולם ההיצ'קוקי המסוגר כחלום בלהות, שבו הדמויות מכירות זו את זו: הרוצח, האדם החף מפשע, הקורבנות, העדים. זה עולם המצומצם למינימום ההכרחי, שבו כל פטפוט בחנות או במסעדה נוגע בדיוק לרציחות שבהן מדובר, עולם שכולו עשוי צירופי מקרים שיטתיים כל כך, עד שהם חופפים אלה לאלה אופקית ואנכית: פרנזי מציג לנו תמונה של מעין תשבץ שהרצח הוא נושאו."

בהמשך מוסיף טריפו ומציין:

"עם פרנזי ויתר היצ'קוק לראשונה על הגיבורות הזוהרות והמתוחכמות, שהטיפוסית מביניהן הייתה גרייס קלי - לטובת נשים מחיי היומיום, שנבחרו בהצלחה מרובה: ברברה לי-האנט, אנה מאסי, ויויאן מרצ'נט ובילי וייטלו. הן הביאו איתן ריאליזם חדש ליצירתו של היצ'קוק, חיזקו את נופך הפרשיה הפלילית, הוסיפו אמינות ואפילו חספוס לאותו סיפור מקברי חדש, שנעדר כל רגש.
הליהוק הגברי היה מוצלח פחות. ארשת פניו של החף מפשע שחושדים בו לשווא (ג'ון פינץ') ביטאה בעיקר מעין זעף אגואיסטי, ואהדתו של הקהל לא הייתה נתונה לו. באשר לרשע (בוב רסק), הוא היה קליל מכדי להפחיד את הצופים.
אף על פי כן, פרנזי היה אפוף קסם, ככל הנראה משום שהיצ'קוק צילם אותו - אחרי הסיוט של טופז - במצב של אופוריה. הוא עמד לחגוג חמישים שנות עשייה קולנועית, וכשהוא מלווה באלמה, הציב את מצלמתו בקובנט גרדן שבלונדון העממית ושוקקת החיים של ימי עלומיהם."

קישורים חיצוניים

תבנית:Imdb title

הערות שוליים

^ היצ'קוק/טריפו, הוצאת בבל/האוזן השלישית 2004, עמ' 302, 306

[1] היצ'קוק/טריפו, הוצאת בבל/האוזן השלישית 2004, עמ' 302, 306

[1]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 | מפיק=
 | תסריטאי=אנת'וני שאפר
-| שחקנים ראשיים=[[ג'ון פינץ']], [[בארי פוסטר]], [[אלק מקוואן]], [[ברברה לי האנט]], [[אנה מאסי]]
+| שחקנים ראשיים=[[ג'ון פינץ']], [[בארי פוסטר]], [[אלק מקוואן]], [[ברברה לי-האנט]], [[אנה מאסי]]
 | מפיץ=יוניברסל
 | הקרנת בכורה=
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 == עיקרי העלילה ==
-גיבור הסרט ריצ'רד בלייני ([[ג'ון פינץ']]), טייס לשעבר ומובטל גרוש וממורמר בהווה, נחשד בסדרה נמשכת והולכת של מעשי אונס ורצח סדרתיים, המתבצעים באמצעות חניקה בעניבה. בשלב מסוים נרצחות גם גרושתו של בלייני, ברנדה ([[ברברה לי-הנט]]) וחברתו ברברה "באבס" מיליגן ([[אנה מאסי]]), דבר שמביא למעצרו של בלייני. צופי הסרט מתוודעים בשלב מוקדם יחסית לרוצח  האמיתי, [[בוב ראסק]] ([[בארי פוסטר]]), ועיקר העלילה מתמקד בחקירה שמנהל מפקח המשטרה אוקספורד ([[אלק מקוואן]]), שחושד שבלייני אינו הרוצח.
+גיבור הסרט ריצ'רד בלייני ([[ג'ון פינץ']]), טייס לשעבר ומובטל גרוש וממורמר בהווה, נחשד בסדרה נמשכת והולכת של מעשי אונס ורצח סדרתיים, המתבצעים באמצעות חניקה בעניבה. בשלב מסוים נרצחות גם גרושתו של בלייני, ברנדה ([[ברברה לי-האנט]]) וחברתו ברברה "באבס" מיליגן ([[אנה מאסי]]), דבר שמביא למעצרו של בלייני. צופי הסרט מתוודעים בשלב מוקדם יחסית לרוצח  האמיתי, [[בוב ראסק]] ([[בארי פוסטר]]), ועיקר העלילה מתמקד בחקירה שמנהל מפקח המשטרה אוקספורד ([[אלק מקוואן]]), שחושד שבלייני אינו הרוצח.
 == סצנות מפורסמות ==
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 בהמשך מוסיף טריפו ומציין: <br />
-"עם פרנזי ויתר היצ'קוק לראשונה על הגיבורות הזוהרות והמתוחכמות, שהטיפוסית מביניהן הייתה גרייס קלי - לטובת נשים מחיי היומיום, שנבחרו בהצלחה מרובה: [[ברברה לי האנט]], [[אנה מאסי]], [[ויויאן מרצ'נט]] ו[[בילי וייטלו]]. הן הביאו איתן ריאליזם חדש ליצירתו של היצ'קוק, חיזקו את נופך הפרשיה הפלילית, הוסיפו אמינות ואפילו חספוס לאותו סיפור מקברי חדש, שנעדר כל רגש.<br />
+"עם פרנזי ויתר היצ'קוק לראשונה על הגיבורות הזוהרות והמתוחכמות, שהטיפוסית מביניהן הייתה גרייס קלי - לטובת נשים מחיי היומיום, שנבחרו בהצלחה מרובה: [[ברברה לי-האנט]], [[אנה מאסי]], [[ויויאן מרצ'נט]] ו[[בילי וייטלו]]. הן הביאו איתן ריאליזם חדש ליצירתו של היצ'קוק, חיזקו את נופך הפרשיה הפלילית, הוסיפו אמינות ואפילו חספוס לאותו סיפור מקברי חדש, שנעדר כל רגש.<br />
 הליהוק הגברי היה מוצלח פחות. ארשת פניו של החף מפשע שחושדים בו לשווא ([[ג'ון פינץ']]) ביטאה בעיקר מעין זעף אגואיסטי, ואהדתו של הקהל לא הייתה נתונה לו. באשר לרשע ([[בוב רסק]]), הוא היה קליל מכדי להפחיד את הצופים. <br />
 אף על פי כן, פרנזי היה אפוף קסם, ככל הנראה משום שהיצ'קוק צילם אותו - אחרי הסיוט של [[טופז (סרט)|טופז]] - במצב של אופוריה. הוא עמד לחגוג חמישים שנות עשייה קולנועית, וכשהוא מלווה באלמה, הציב את מצלמתו בקובנט גרדן שבלונדון העממית ושוקקת החיים של ימי עלומיהם."