לסלו רוט – הבדלי גרסאות

לסלו רוט
	לסלו רוט בטימישוארה שברומניה ביוני 2013 בעת ביקור לרגל קונצרט
לידה	1920 (בן 104 בערך); סאטו מארה, ממלכת רומניה
מדינה	ישראל
כינויים נוספים	Laslo Rooth
השכלה	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט
מקצוע	מנצח, מלחין, פסנתרן ומעבד מוזיקלי
תפקיד	מנצח ומנהל מקצועי של מקהלת צדיקוב; מנצח ומנהל מקצועי של להקת הפולקלור אנחנו כאן; מנצח התזמורת הסימפונית ירושלים; מנצח ראשי של האופרה בטימישוארה ; מנצח התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה
פרסים והוקרה	עיטור הכוכב של רומניה (3 באוגוסט 2022); יקיר בת ים (2020) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:30, 4 ביולי 2015

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ חינוך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לַסלוֹ רוֹט (בהונגרית: László Roth; ברומנית: Ladislau Roth; נודע גם בכתיב Laslo Rooth; נולד ב-1920)^[1] הוא מנצח תזמורות ומקהלות, פסנתרן, מלחין, מתזמר ומעבד מוזיקלי ישראלי הפועל גם ברומניה. בין היתר כיהן כמנצחה של התזמורת הסימפונית ירושלים, המקהלה הקאמרית תל אביב, מקהלת צדיקוב וכמנהלה המוזיקלי של להקת הפולקלור "אנחנו כאן", וכתב עיבודים מוזיקליים להצגות ולאלבומים רבים.

ביוגרפיה

ברומניה

נולד בעיר סאטו מארה שבעקבות מלחמת העולם, עברה מידי האימפריה האוסטרו-הונגרית לרומניה.

בתקופת השואה נשלח יחד עם משפחתו למחנה עבודה באושוויץ. משם הועבר למחנה חוץ של מאוטהאוזן, שפעל ליד מלק ולאחר מכן לאבנזה ומשם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי. גם אביו שרד, אימו לא. לאחר שחרורו למד מוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט.

הוא שב לרומניה, לטימישוארה, שם נשכר ב-1947 כמתרגל באופרה הממלכתית שנוסדה אז. ב-1948 הופיע לראשונה כמנצח במופעי בלט ובאותה שנה מונה למנצח של אנסמבל אמנותי פועלי לשירים וריקודים "הלהבה" (Flacăra). עם האנסמבל יצא לסבבי הופעות בבולגריה, אלבניה ויוגוסלביה. כעבור שנה, ב-1949, קיבל מינוי רשמי של מנצח באופרה הרומנית הלאומית של טימישוארה. באותה שנה בוצעה לראשונה בפילהרמונית יצירה שהוא הלחין, "שני ריקודים רומנים", בניצוחו של מירצ'אה פופה. ב-1953 זכה לקבל את תפקיד המנצח הראשי של האופרה, ועד 1958 ניצח ב-734 מופעים של 35 אופרות, אופרטות ובלטים. ב-1958, לאחר שהגיש בקשה לעלות לישראל, סולק מתפקידו.

בישראל

ב-1960 עלה לישראל והתיישב בבת ים. מראשית שנות ה-60 ניצח על המקהלה הקאמרית תל אביב^[2]^[3] וכן ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, על מקהלת קול ישראל, ועל תזמורת הבידור של קול ישראל.^[4]

ב-1965 התמנה למנצחה (השלישי במספר) של מקהלת צדיקוב וכיהן בתפקידו עד סוף שנות ה-70. רוט כיהן בצוות השופטים הבוחנים בתוכנית "תשואות ראשונות". הוא לימד ניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ועם תלמידותיו נמנתה נורית הירש. לסלו רוט ניצח על פסטיבלי הזמר והפזמון תשכ"ט-1969 (אשר היה הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה) ותשל"א-1971.^[5]^[6] מ-1971, ניצח לסלו רוט על האופרה הישראלית; במסגרת זו ניצח בין היתר על האופרה "ברון הצוענים" ב-1971^[7] וכן על הביצוע הראשון בישראל של האופרה "אאידה" ב-1972‎ (בתפקיד הראשי שרה נתניה דברת).

באמצע שנות ה-70 התמנה למנהל המוזיקלי של להקת הפולקלור של יוצאי ברית המועצות, "אנחנו כאן".^[8] בסוף שנות ה-70 היה היועץ המוזיקלי/המנצח של תזמורת נתניה.^[9]

לאורך שנות פעילותו כתב לסלו רוט עיבודים מוזיקליים להצגות תיאטרון^[10] וכן לאלבומים, בהם אלבומיו של מאור כהן "פרחי הרע - מאור כהן שר בודלר" (2005) ו"החופש הגדול" (2013), אשר הופקו על ידי נכדו של לסלו רוט, פיטר רוט.^[11]^[12]

בנו, פאול רוט, גיטריסט, שירת בשנות ה-60 בלהקת פיקוד הצפון.

נכדו, פיטר רוט, הוא זמר, מוזיקאי, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי.

בחו"ל

בשנים 1967-1968 ניצח בדרום אפריקה, ב-1968 עבד עם רדיו קופנהגן, וב-1970 ניצח למשך עונה אחת ב"לנדסתיאטר" של זלצבורג. בשנים 1980-1984 עבד במקסיקו באופרה וכן עם תזמורות שונות. בשנים 1985 ו-1987 ניצח על קונצרטים בארצות הברית. משנת 1989 החל לשתף פעולה עם בתי האופרה של טימישוארה, בראשוב ובוקרשט ברומניה. רוט ניצח גם על התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה (Filarmonica Dinu Lipatti Satu Mare).^[13]

קישורים חיצוניים

לסלו רוט באתר WorldCat Identities

Getta Neumann, Opere preferate, muzică sinagogală și dirijori – dirijorul Ladislau Rooth povestește, Timisoara Iudaica Cyber-Community News, 3 iunie 2013 (ראיון)
'Rooth Ladislau,' "Contribuția evreilor timișoreni la viața muzicală în secolul XX și XXI," Timisoara Iudaica Cyber-Community [pp. 6-7]
'Ladislau Rooth,' in: Ioan Tomi, Dicţionar. 123 compozitori, dirijori, muzicologi, personalităţi ale culturii muzicale din Banatul istoric, Timişoara: Filarmonica „Banatul”, 2009, Banaterra (Virtual Banat)
Maestrul Ladislau Rooth, impresionant la 91 de ani, Informaţia Zilei Satu Mare, 3 iunie 2011
http://www.jewishfed.ro/fcer/public_html/downloads/realitatea/RE416-417.pdf#page=8

הערות שוליים

^ מקורות אחדים גורסים 1919 (לדוגמה: לסלו רוט, Library of Congress Name Authority File, ספריית הקונגרס), ואחרים – 1920 (לדוגמה: 'Ladislau Rooth,' in: Ioan Tomi, Dicţionar. 123 compozitori, dirijori, muzicologi, personalităţi ale culturii muzicale din Banatul istoric, Timişoara: Filarmonica „Banatul”, 2009, Banaterra). לדברי בת משפחתו גטה נוימן (Getta Neumann), רוט נולד ב-1920.
^ תמר אבידר, מסך ומסכה | יותר מנויים - פחות "מיוחדים", מעריב, טור 1, 26 בספטמבר 1962.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לוח קונצרטים, דבר, 11 בנובמבר 1962.
^ איך נשמח בחג העצמאות, דבר, 28 באפריל 1971.
^ פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי תשכ'ט, באתר "הפסטיבלים".
^ פסטיבל הזמר והפזמון 1971, באתר רשות השידור.
^ ביקורת: מרים בר, "ברון הצוענים" באופירה, דבר, 15 ביולי 1971.
^ אנחנו כאן שוב לאירופה, דבר, 1 בפברואר 1976.
^ קונצרט בכורה של תזמורת נתניה, דבר, 14 באפריל 1974; רדיו, דבר, טור 1, 5 בינואר 1978.
^ סילווה נסיכת הצ'רדש תועלה על ידי תיאטרון מחזמר, דבר, 12 בנובמבר 1965.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אור ברנע, נס קפה בטירה של דרקולה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011.
^ השיר "אהבה" מתוך האלבום "החופש הגדול", באתר הרשמי של מאור כהן.
^ Seara de opera reusita la Filarmonica Dinu Lipatti, Informaţia Zilei Satu Mare, 14 Octombrie 2008, in Ziare.com.

[1] מקורות אחדים גורסים 1919 (לדוגמה: לסלו רוט, Library of Congress Name Authority File, ספריית הקונגרס), ואחרים – 1920 (לדוגמה: 'Ladislau Rooth,' in: Ioan Tomi, Dicţionar. 123 compozitori, dirijori, muzicologi, personalităţi ale culturii muzicale din Banatul istoric, Timişoara: Filarmonica „Banatul”, 2009, Banaterra). לדברי בת משפחתו גטה נוימן (Getta Neumann), רוט נולד ב-1920.

[2] תמר אבידר, מסך ומסכה | יותר מנויים - פחות "מיוחדים", מעריב, טור 1, 26 בספטמבר 1962.

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לוח קונצרטים, דבר, 11 בנובמבר 1962.

[4] איך נשמח בחג העצמאות, דבר, 28 באפריל 1971.

[5] פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי תשכ'ט, באתר "הפסטיבלים".

[6] פסטיבל הזמר והפזמון 1971, באתר רשות השידור.

[7] ביקורת: מרים בר, "ברון הצוענים" באופירה, דבר, 15 ביולי 1971.

[8] אנחנו כאן שוב לאירופה, דבר, 1 בפברואר 1976.

[9] קונצרט בכורה של תזמורת נתניה, דבר, 14 באפריל 1974; רדיו, דבר, טור 1, 5 בינואר 1978.

[10] סילווה נסיכת הצ'רדש תועלה על ידי תיאטרון מחזמר, דבר, 12 בנובמבר 1965.

[11] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אור ברנע, נס קפה בטירה של דרקולה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011.

[12] השיר "אהבה" מתוך האלבום "החופש הגדול", באתר הרשמי של מאור כהן.

[13] Seara de opera reusita la Filarmonica Dinu Lipatti, Informaţia Zilei Satu Mare, 14 Octombrie 2008, in Ziare.com.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 בנו, פאול רוט, [[גיטריסט]], שירת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|בשנות ה-60]] ב[[להקת פיקוד הצפון]].
+נכדו, [[פיטר רוט]], הוא זמר, מוזיקאי, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי.
 === בחו"ל ===