מנגל – הבדלי גרסאות
תיקנתי שגיאה (: תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפעולה, שבעזרתה מסיטים [[אוויר]] ("עושים [[רוח]]"), ויחד איתו את ה[[חמצן]] שהוא מכיל, לכיוון מקור ה[[אש]] כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". ב[[ישראל]], המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ ב[[חג|חגים]] רבים, ובמיוחד ב[[יום העצמאות]]. |
הפעולה, שבעזרתה מסיטים [[אוויר]] ("עושים [[רוח]]"), ויחד איתו את ה[[חמצן]] שהוא מכיל, לכיוון מקור ה[[אש]] כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". ב[[ישראל]], המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ ב[[חג|חגים]] רבים, ובמיוחד ב[[יום העצמאות]]. |
||
'''נַפְנַף''' הוא אביזר מ[[פלסטיק]] או [[קרטון]] [[אלתור|מאולתר]], קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים בעת השימוש במנגל. |
'''נַפְנַף''' הוא אביזר מ[[פלסטיק]] או [[קרטון]] [[אלתור|מאולתר]], קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים בעת השימוש במנגל. ומי שלא אוהב מנגל שילך לעזאזל |
||
בשמחה רבה אלמוני (: |
|||
== אטימולוגיה == |
== אטימולוגיה == |
||
גרסה מ־17:10, 8 ביולי 2015
מנגל (מערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גריל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) הוא מתקן עליו צולים בשר למטרת אכילה. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת, המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימום.
צליית בשר על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית בשר באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".
הפעולה, שבעזרתה מסיטים אוויר ("עושים רוח"), ויחד איתו את החמצן שהוא מכיל, לכיוון מקור האש כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ בחגים רבים, ובמיוחד ביום העצמאות.
נַפְנַף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים בעת השימוש במנגל. ומי שלא אוהב מנגל שילך לעזאזל בשמחה רבה אלמוני (:
אטימולוגיה
מקור המילה מנגל הוא במילה הערבית מַנְקַל (منقل)[1] בהגייה בדואית, שבה הצליל "ק" (q) נהגה כמו "ג" (g).
המילה התגלגלה לשפה הטורקית,[2] וגם לעברית, במשמעות זהה.
בערבית, השורש נ-ק-ל משמעו "להעביר", ומכאן גם נגזרת המילה "נָקְלַה" ("נָגְלַה", בהגייה בדואית), כלומר "העברה".[3] קרי, מַנְקַל - (משהו) שניתן להעבירו; כלומר, נייד[1] (בניגוד לתנור נייח).
קישורים חיצוניים
חיים כהן ואלי לנדאו, חיים כהן ואלי לנדאו מבשלים, תנועת האסכלה, באתר הארץ, 23/04/09- מילות השיר "שיר המנגל", באתר שירונט ; לחן: דיטר בוהלן, גרסה עברית: יאיר ניצני, ביצוע: יאיר ניצני וגני תמיר
- מתכונים ומרינדות למנגל
הערות שוליים
- ^ 1 2 תרבות האוכל הערבי בישראל - כותרת משנה: שפת המזון
- ^ לדוגמה, על המנגל הטורקי, באתר התרבות הטורקית. (באנגלית)
- ^ גם מילה זו הפכה לשגורה בקרב דוברי העברית, ובייחוד בהקשר לסחיבות הרבות הנדרשות, בדרך-כלל, בעת קיום פעילות של מנגל או פיקניק.
| טכניקות בישול | ||
|---|---|---|
| יבש | אפייה • צלייה • קלייה • עישון | |
| מבוסס מים | בישול לבן • הרתחה • חליטה • שליקה • אידוי • נזיד | |
| מבוסס שמן | טיגון עמוק • הקפצה | |
| מבוסס אלכוהול | פלמבה (שילהוב) | |
| מבוסס חומץ או מלח | כבישה • החמצה | |
| בעזרת כלים | אמבט מרים • סיר לבישול איטי • בישול במיקרוגל • סיר לחץ • מנגל • הקצפה | |
| גסטרונומיה מולקולרית | ספריפיקציה • סו-וויד | |