מנחם מנדל זקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:23, 14 ביולי 2015

תבנית:רב הרב מנחם מנדל יוסף זקס (כונה גם שידלובצר; תרנ"ח, 1898 - י"ט בטבת תשל"ד, 13 בינואר 1974), חתנו של הרב ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, היה ראש ישיבת ראדין ומהר"מים הראשיים בישיבת "רבנו יצחק אלחנן", כן היה ממנהיגיו הבולטים של "ועד ההצלה בניו יורק".

תולדותיו

הרב זקס נולד לאביו רבי יעקב מרדכי זקס (נהרג ע"י הנאצים בשנת תש"ג) בעיירה סילובה (שידלובה) הסמוכה לקלם בשנת ה'תרנ"ח (1898), ובצעירותו למד בישיבת כנסת בית יצחק שבסלובודקה, שם למד כמה שנים עד שעברו הוריו לקמניץ, אז הלך ללמוד בישיבת ראדין בראשות הרב ישראל מאיר הכהן והרב נפתלי טרופ משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל הרב איצלה מפוניבז'. מפחד הקרבות בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב זקס לעזוב שם והלך ללמוד בעיירה הֶמְל אצל הרב ראובן דב דסלר, (אביו של הרב אליהו אליעזר דסלר וגיסו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי). כמו כן למד גם אצל הרב מאיר שמחה מדווינסק בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר.

לאחר המלחמה, שב לראדין שם למד בישיבתו של חותנו לעתיד, החפץ חיים. בשנת תרפ"ב, נשא לאשה את פייגא חיה, בת הזקונים של חפץ חיים (בן 64 היה בלידתה). ידוע שהחפץ חיים הבטיחו כנדוניה שלש שנים להיות סמוך על שולחנו, וזאת בתנאי מפורש שבאם יעלה לארץ ישראל (החפץ-חיים חשב כל הזמן על כך) הרי התנאי בטל ואין עליו חובה לתת לו אלא פת ומרק של קטניות בלבד.

עוד בצעירותו ניכר הרב זקס בכשרונו בהנהגה. בידע העצום שרכש בענייני התלמוד והפסק, בשילוב עם הזיכרון הצילומי שלו והתמדתו הרבה.

תיכף עם נישואיו החל בתפקידו בהנהגת ישיבת ראדין שבפולין וסייע רבות לחותנו בכל ענייני קהילת ראדין. בשנת תרפ"ו נתמנה רשמית לר"מ בישיבה ולנשיא ה"כולל קדשים" שע"י הישיבה ^[1], ועם פטירתו של הרב נפתלי טרופ בשנת תרפ"ח, נתמנה הרב זקס לראש הישיבה לצידו של הרב ברוך יוסף פייבלזון. עם פטירתו של זה האחרון, נעשה הרב זקס לראש הישיבה היחיד. אך עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בשנת ה'ת"ש, ובעקבות פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק, ולאחר מכן לוילנא לשם נאלץ הרב זקס להעתיק את הישיבה, כאשר בכוונתו להעביר את בני הישיבה לחו"ל, אך רצונו זה לא צלח בידו ובני הישיבה הוגלו לסיביר ונסגרה הישיבה למורת רוחו.

לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לרוחבה ומשם עברה ליפן ובשנת תש"א בא לארצות הברית, שם קבע הרב זקס את מושבו בניו יורק, ומאז התמסר כולו ל"ועד ההצלה" לפליטי המלחמה, בשנת תש"ג הקים בניו יורק את "ישיבת חפץ חיים מראדין", אליה הביא כארבעים פליטים שלמדו בעברם בישיבת ראדין שבפולין ^[2]. כמו כן שימש כמגיד שיעור משנת תש"ו בישיבת רבנו יצחק אלחנן, בסוף ימיו עלה לישראל והתגורר בקרית מטרסדורף בירושלים עד לפטירתו בי"ט בטבת שנת תשל"ד (1974).

צאצאיו

הרב צבי הירש (ה' באב תרפ"ד - ב' באייר תשנ"א) - הגיע לארצות הברית עם הוריו ונישא לבתו של הרב פנחס אליהו שפיגל
הרב אברהם גרשון (נפטר ט' בסיון תשמ"ט) - חתן הרב חנוך העניך טייטלבוים, אב"ד סאסוב וקרצקיע, מחבר הספרים "עיר חנוך" ו"יד חנוך". כיהן כראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי
רבקה (נפטרה ר"ח שבט תשס"ח) - נישאה לרב גרשון אברהם ויזנפלד, תלמידו של הרב אריה לייב מאלין בישיבת בית התלמוד. לימד בישיבת בית התלמוד, ובישיבה שפתח בפאסייק, נפטר בכ"ה באלול תשמ"א
הרב הלל זקס (נפטר בשנת תשע"ה) - נישא לאהובה אסתר בת הרב משה חברוני, כיהן כראש ישיבות חברון וכנסת הגדולה

הערות שוליים

^ הרב אשר ראנד, תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, ה'תש"י,עמ' 46
^ שם

[1] הרב אשר ראנד, תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, ה'תש"י,עמ' 46

[2] שם

[1]

[2]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==תולדותיו==
-הרב זקס נולד לאביו רבי יעקב מרדכי זקס בעיירה סילובה (שידלובה) בשנת ה'תרנ"ח (1898), ובצעירותו למד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] שב[[סלובודקה]], שם למד כמה שנים עד שעברו הוריו ל[[קמניץ]], אז הלך ללמוד בישיבת [[ראדין]] בראשות הרב [[ישראל מאיר הכהן]] והרב [[נפתלי טרופ]] משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל הרב [[איצלה מפוניבז']]. מפחד הקרבות בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נאלץ הרב זקס לעזוב שם והלך ללמוד  בעיירה הֶמְל אצל הרב ראובן דב דסלר, (אביו של הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] וגיסו של רבי [[חיים עוזר גרודז'נסקי]]). כמו כן למד גם אצל הרב [[מאיר שמחה מדווינסק]] בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר.
+הרב זקס נולד לאביו רבי יעקב מרדכי זקס (נהרג ע"י הנאצים בשנת תש"ג) בעיירה סילובה (שידלובה) הסמוכה ל[[קלם]] בשנת ה'תרנ"ח (1898), ובצעירותו למד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] שב[[סלובודקה]], שם למד כמה שנים עד שעברו הוריו ל[[קמניץ]], אז הלך ללמוד בישיבת [[ראדין]] בראשות הרב [[ישראל מאיר הכהן]] והרב [[נפתלי טרופ]] משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל הרב [[איצלה מפוניבז']]. מפחד הקרבות בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נאלץ הרב זקס לעזוב שם והלך ללמוד  בעיירה הֶמְל אצל הרב ראובן דב דסלר, (אביו של הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] וגיסו של רבי [[חיים עוזר גרודז'נסקי]]). כמו כן למד גם אצל הרב [[מאיר שמחה מדווינסק]] בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר.
 לאחר המלחמה, שב לראדין שם למד בישיבתו של חותנו לעתיד, החפץ חיים. בשנת [[תרפ"ב]], נשא לאשה את פייגא חיה, בת הזקונים של חפץ חיים (בן 64 היה בלידתה). ידוע שהחפץ חיים הבטיחו כ[[נדוניה]] שלש שנים להיות סמוך על שולחנו, וזאת בתנאי מפורש שבאם יעלה לארץ ישראל (החפץ-חיים חשב כל הזמן על כך) הרי התנאי בטל ואין עליו חובה לתת לו אלא פת ומרק של קטניות בלבד.