שקל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור. לא במקום וספק אם נכון
מ הורדת שימוש לא תקין בתג br*
שורה 31: שורה 31:
*קיצור שמו של המטבע [[שקל חדש]] (המסומן '₪'), שהוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל מאז [[1 בינואר]] [[1986]] (החליף את מטבע השקל מ-1980, הוכנס למחזור בהדרגה מספטמבר 1985).
*קיצור שמו של המטבע [[שקל חדש]] (המסומן '₪'), שהוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל מאז [[1 בינואר]] [[1986]] (החליף את מטבע השקל מ-1980, הוכנס למחזור בהדרגה מספטמבר 1985).


{{-}}
<br clear="all">
<gallery>
<gallery>
תמונה:IS_NIS.jpg|למעלה: שטר בערך 1000 שקלים נושא תמונת ה[[רמב"ם]] (התשמ"ג 1983); למטה: שטר זהה בערכו ובעיצובו בערך 1 ש"ח (התשמ"ו 1986)
תמונה:IS_NIS.jpg|למעלה: שטר בערך 1000 שקלים נושא תמונת ה[[רמב"ם]] (התשמ"ג 1983); למטה: שטר זהה בערכו ובעיצובו בערך 1 ש"ח (התשמ"ו 1986)

גרסה מ־14:48, 16 ביולי 2015

מחצית השקל מימי המרד הגדול שנת 68. הכיתוב - מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני - "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"
מטבעות ישראליים מודרניים שעיצובם מבוסס על מטבעות שקל קדומים. למעלה - שקל אחד משנת 1980, למטה - לירה ישראלית אחת משנת 1967

שקלאכדית: šiqlu שיקלו ) היא מידת משקל עתיקה או מטבע קדום, ומטבע ישראלי מודרני בעת החדשה. שמשמש ככסף.

בימי קדם

ערך מורחב – שקל (יחידת משקל)

השימוש הראשון במושג שקל ידוע ממסופוטמיה בערך ב-3000 לפנה"ס ושימש כיחידת משקל אכדית של כ-11 גרם שעורה. יחידת משקל זו שימשה כשער חליפין אחיד בין מוצרים ומנע את הצורך להכיר את שער החליפין הישיר בין כל שני מוצרים. למרות ששעורה הייתה יחידת כסף ממשית הייתה בעיה לשנע סכומי כסף גדולים למרחק מכיוון שהשעורה הייתה כבדה ועלולה להירקב לאורך זמן. לכן עברו האכדים להשתמש במתכת כסף (באכדית: kaspum)והוחלט באופן שרירותי שערך כסף שווה לשעורה באותה המשקל. לכן "שיקלו כספום" היה למעשה גוש מתכת של כסף במשקל 11 גרם. המושג "שקל כסף" מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף, למשל: סיפור קניית מערת המכפלה (בראשית, כ"ג, ט"וט"ז), סיפור חנוכת המשכן (במדבר, ז', י"ג והלאה), מצוות מחצית השקל, מצוות פדיון הבן, מחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא, ה', ט"ו), ובמקומות נוספים). אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם” (ספר יחזקאל, ד', י'). שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.

העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות, הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן, לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת המרד הגדול נטבעו מטבעות מארד ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים.

במשנה ובתלמוד מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים (דינר, סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים" (תלמוד בבלי, בבא מציעא, פרק ו', דף ע"ו, ב). השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו לסלע המופיע במשנה ובתלמוד, והשקל התלמודי היה בשווי חצי השקל המקראי/סלע, והכיל שני זוזים.

השקל הציוני

ערך מורחב – השקל הציוני

עם היווסדה של התנועה הציונית ועד הקמת המדינה שימש "שקל" או "שקל ציוני" לציון מס חבר שנתי. מי שרכש שקל, קנה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. עם הקמת המדינה בוטל השקל הציוני.

השקל כמטבע במדינת ישראל

ערך מורחב – שקל ישן, שקל חדש
סמל השקל הישן 1980-85

ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק של שניאור זלמן אברמוב הקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל". אולם מכיוון שבדיוק אז יצאה סדרה חדשה של שטרות עליהם התנוסס השם לירה, החוק קבע ששר האוצר יישם את החוק על פי שיקול דעתו, כשיחליט שבשלו התנאים לכך[1]. המטבע שהיה נהוג אז בישראל נקרא "לירה ישראלית" והוא הוסיף לשמש עד ליישום החוק ב-24 בפברואר 1980. הלירה הישראלית הומרה בשקל לפי שער המרה של 10 לירות לשקל אחד. ב-4 בספטמבר 1985 החל תהליך החלפת השקל בשקל חדש, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. הסיבה לשתי ההחלפות הייתה האינפלציה הגואה והניסיונות להקל על עריכת חשבונות לאור הירידה התלולה בערך המטבע.

השקל בספרות

בספרו אלטנוילנד שנכתב בשנת 1902 כתב בנימין זאב הרצל את התיאור הבא:

דוד פנה אל הזבנית: "מה מחיר כפפותיהם של שני האדונים?"
"שישה שקלים"
קינגסקורט פתח עינים משתאות:
"לכל השדים! מה זה?"
דוד חייך: "זה המטבע שלנו. הנהגנו מחדש את המטבע העתיק שלנו. השקל ערכו פרנק צרפתי."

אלטנוילנד (בתרגום שמואל שניצר), עמ' 87

המובנים השונים של השקל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים