עצם הלוז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Ethan1701 (שיחה | תרומות)
שורה 6: שורה 6:
"רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר: אפילו לוז של שדרה, שממנו הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא, אמר לו: מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא? אמר לו: מלוז של שדרה. אמר לו: מנין אתה יודע? אמר לה: איתיתה לידי ואנא מודע לך - טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום." <small>([[בראשית רבה]], כ"ח, ג)</small>.
"רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר: אפילו לוז של שדרה, שממנו הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא, אמר לו: מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא? אמר לו: מלוז של שדרה. אמר לו: מנין אתה יודע? אמר לה: איתיתה לידי ואנא מודע לך - טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום." <small>([[בראשית רבה]], כ"ח, ג)</small>.


ב[[ספר הזוהר]] כתוב שבזמן [[תחיית המתים]] העצם תרכך את הגוף ויעשה אותו כשמרים בבצק ואז העצם תתשפט לארבעה כיוונים ומכך ישתכלל הגוף וכל האיברים יצמחו ואז כשהגוף מושלם [[אלוהים]] יכניס בו את ה[[נשמה]].<br />
ב[[ספר הזוהר]] כתוב שבזמן [[תחיית המתים]] העצם תרכך את הגוף ויעשה אותו כשמרים בבצק ואז העצם תתפשט לארבעה כיוונים ומכך ישתכלל הגוף וכל האיברים יצמחו ואז כשהגוף מושלם [[אלוהים]] יכניס בו את ה[[נשמה]].<br />


עוד מוזכר ב[[ספר הזוהר]]:
עוד מוזכר ב[[ספר הזוהר]]:

גרסה מ־00:11, 17 ביולי 2015

עצם הלוז (או "נסכוי") הינה העצם שעל פי ידיעת חכמים זכרונם לברכה ממנה יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים. שמות נוספים לעצם זו הם "נסכוי" (משנה ברורה חלק ג, סימן ש, ס"ק ב, בשם הקדמונים) ו"בתואל רמאה" (ספר הזוהר).

מקורות האגדה

במדרש רבה נכתב:

"רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר: אפילו לוז של שדרה, שממנו הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא, אמר לו: מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא? אמר לו: מלוז של שדרה. אמר לו: מנין אתה יודע? אמר לה: איתיתה לידי ואנא מודע לך - טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום." (בראשית רבה, כ"ח, ג).

בספר הזוהר כתוב שבזמן תחיית המתים העצם תרכך את הגוף ויעשה אותו כשמרים בבצק ואז העצם תתפשט לארבעה כיוונים ומכך ישתכלל הגוף וכל האיברים יצמחו ואז כשהגוף מושלם אלוהים יכניס בו את הנשמה.

עוד מוזכר בספר הזוהר:

רב הונא אמר: לא כך הוא. ואנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קראן לההוא גרמא דשדרה ההוא דאשתאר בקברא מכל גופא - "בתואל רמאה". שאלית עליה אמרו דהוא כרישא (דמיא) דחויא דאיהו רמאה. וההוא גרמא הוא רמאה מכל שאר גרמי. דתאנא, אר"ש: ההוא גרמא למה אשתאר בקיומא יתיר מכל שאר גרמי? משום דאיהו רמאה ולית סביל טעמא דמזונא דבני נשא כשאר גרמי, ובגיני כך הוא תקיף מכל גרמי והוא ליהוי עקרא דגופא אתבני מניה. הדא הוא דכתיב: "בת בתואל הארמי". (מדרש הנעלם, פרשת תולדות, דף קל"ז ע"ב, וראו גם בראשית סט,א, וכח, ב.)

יש מן מפרשים הסבורים שעצם זו אינה נהנית מאכילת האדם ויש הסבורים כי היא נהנית רק מסעודת מלווה מלכה. המקור הקדום לכך הוא בספר "מטה משה" לתלמידו של המהרש"ל, והרחיב בכך ר' יעקב עמדין בסידורו "בית יעקב": "ונמצא בספרים שיש עצם באדם (...) שאינו נהנה משום אכילה כי אם מזו הסעודה של מוצאי שבת. ואמרו שממנו בניין גוף האדם ואך הוא לבדו נשאר בקבר אחרי ריקבון עצמות הגוף, כי ממנו תתחיל התחייה לעתיד, שהוא כשאור לגוף כידוע" (לויית המלכה בסעודה, עמ' ר"ו-ר"ז). וכן דעת זו מביא הבית יוסף חלק אורח חיים ש' בשם "שיבולי הלקט".

זיהוי העצם

על מיקומה המדויק של עצם הלוז נחלקו דעות המפרשים:

  • יש אומרים שעצם זו נמצאת בחלקו העליון של עמוד השדרה, דהיינו חוליית הצוואר הבולטת (חוליית הצוואר השביעית, C7).
  • יש אומרים שעצם זו היא עצם הזנב (Coccyx) הנמצאת בקצה התחתון של עמוד השדרה. זו דעתם בעל הערוך בערך "לוז": "פירוש חוליה קטנה שבסוף י"ח חוליות, וכל גופו של אדם נרקב חוץ מאותה חוליה ודומה לשקד", וכן של הרוקח. בעל הפירוש המיוחס לרש"י על המדרש, כותב שבשל דמיון עצם זו לשקד נקראת עצם הלוז.
  • יש אומרים שעצם זו נמצאת במקום קשר של תפילין. זו דעת מקובלים רבים ובראשם האר"י (ליקוטי תורה לאר"י פרשת שופטים), וכן דעתו של ר' אברהם אזולאי בספרו "אור החמה", פרשת נח, סימן ט'.

עצם הלוז בגויים וברשעים

מדברי המדרש עולה שעצם זו אינה נרקבת גם אצל נכרים, ולא רק אצל יהודים. וכך מספר הרב שאול ברוך מהעיר קרולי, שמצא בכתב עת שהופיע בעיר מריש-אוסטראו (כיום: מורבסקה אוסטרבה, צ'כיה), מאמר מאת מנהל הקרמטוריום, שמצא בתוך אפר גויה עצם קטנה שלא נשרפה, והוא שיער שמדובר בעצם הלוז (שאול בחיר ה', עמ' קצח). באנציקלופדיה אוצר ישראל מביא שבאגדות עמי קדם קרויה עצם זו בשם "אב אדיר", והסופרים האשכנזיים קראו לעצם "יודענקענכל" - העצם היהודית. אך בסידור רבי שבתי מרשקוב כתב שברשעים גם עצם זו נרקבת, והחיד"א כתב בשם תלמידי האר"י שמי שחייב כרת גם עצם הלוז נרקבת אצלו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים