ימת ברדוויל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:19, 17 ביולי 2015

ימת ברדוויל

(למפת סיני רגילה)

ישראל

ירדן

ערב
הסעודית

הים התיכון

הים האדום

ימת ברדוויל

ימת ברדוויל (بحيرة البردويل או سبخة البردويل) הקרויה בערבית סבחת אל-ברדוויל (ומזוהה עם מקום הנקרא "הימה הסירבונית") היא לגונה של הים התיכון הנמצאת בצפון חצי האי סיני. היא מופרדת מהים על ידי שרטון שמקיף אותה משלושה צדדים (למעט הצד הדרומי). מספר פתחים צרים מקשרים בין הימה לים. עומקה של הלגונה אינו עולה על שלושה מטרים. רוחב השרטון המקיף את הלגונה נע בין עשרות מטרים לקילומטר וחצי, וגובהו מגיע עד לשישים מטרים מעל פני הים.

בעבר הוותה הימה את חלקה המזרחי של דלתת הנילוס. בזמנים קדומים מתוארת הימה כביצה טובענית או אדמת בוץ שגרמה לצבאות רבים לשקוע ולהעלם - דבר שאף הפך לביטוי באנגלית Serbonian Bog.‏‏^[1]

מקור השם הוא במלך הצלבני בלדווין הראשון, שעל פי המסופר מת באזור לאחר אכילת דג רעיל מתוך הימה.

בשנת 1956, במהלך מבצע קדש, הוטלה על יהודה בן-צור, מפקד שייטת הנחיתה, הנחתת פלוגת שריון וצנחנים בפיקודו של מוטה גור בחוף רומאני, מערבית לאל-עריש, אך עם שינוי התכנון ל'קדש קטן' הנחיתה בוטלה. בסיום המבצע חילצה השייטת מיג 15 מצרי שיורט ללגונה 'ימת ברדוויל'.

ב-1967 הוקמה לגדת הימה היאחזות נח"ל בשם "נח"ל ים" המוזכרת בשירו של שלמה ארצי 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה. נח"ל ים אוזרחה ב- 1973. בהמשך נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינוי חצי האי סיני ב-1982.

במאי 1969 פרץ חיל ההנדסה באמצעות חומר נפץ סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים^[2]. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס הדיג בימה 1,100 משפחות של בדואים ותושבי אל-עריש, עם שלל שנתי של 2500-3000 טון דגים מסוג דניס, בורי ולוקוס.

הערות שוליים

^ ‏ראו ויקיפדיה אנגלית ‏Serbonian Bog‏
^ דוד אפל, כתב עתי"ם, נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל, דבר, 9 במאי 1969

     3. עדכן צביקה ב- 17.07 2015

Serbonian Bog סבח'ת ברדאויל נח"ל ים הימה הסירבונית הקרויה בפי הערבים סבח'ת אל ברדאויל הינה לגונה לחופו הצפוני של חצי האי סיני בין שיח' זוויד בצפון לרומאני בדרום. בעבר ככל הנראה היתה הלגונה חלק מדלתת הנילוס במצרים כהמשך לאזור ים רדוד בו נוצרו לשונות ים המנותקות בחלקן בשרטון חול מהיבשה. אורך השרטון התוחם את הלגונה הוא כ-80 ק"מ ורוחבו נע בין 150 מטר בחלקו הצר ועד שני ק"מ בשטחו הרחב ,הגובה המירבי כ-60 מטר מעל פני הים מצוי במרכז השרטון ונקרא הר קאסיוס. הלגונה רדודה ועומקה המירבי הוא 3 מטר, טמפרטורת המים נעה בין 11 מעלות צלסיוס בחורף עד 30 מעלות בקיץ , פני המים שקטים והגלים ,על פי רוב, נמוכים מאד, מליחות המים גבוהה פי 3 מהים הפתוח . כל הגורמים הללו יוצרים תנאי חממה לגידול האצות והדגה בכמות גדולה בהרבה מזו המצויה בים התיכון.

באזור הר קאסיוס במרכז השרטון נמצאו מספר בארות מים מתוקים, המים אפשרו קיום התיישבות האדם החל מתקופת הברזל. לפי אחת ההשערות "קריעת ים סוף" המתוארת בספר שמות לפיה הים נבקע ונוצר מעבר יבשתי דרכו ברחו בני ישראל מרודפיהם המצרים קרתה בלגונה עסקינן. בתקופה ההלניסטית עברה לאורך השרטון התוחם את הלגונה דרך בינלאומית וההערכה כי האתר בקאסיוס שימש כחנייה לשיירות . מקור השם סירבונית קדום מאד וBOG משמעותו ביצה דיודורוס סיקולוס היסטוריון יווני בן סיציליה 90-21 לפנה"ס כתב כך על הלגונה: " בין קווילה סוריה ומצרים משתרע אגם צר, אבל עמוק באופן מפתיע, כ200- סטאדיות אורכו, נקרא סרבוניס והוא מהווה סכנה בלתי צפויה לאלו המגיעים אליו בלי לדעת את טבעו, מכיוון שגוף המים צר כמו רצועה ומוקף בכל צדדיו בדיונות גדולות. כאשר יש רוחות דרומיות קבועות, כמויות גדולות של חול נזרקות עליו. חול זה מסתיר את פני המים וגורם לקו האגם להמשיך עם הארץ המוצקה ולא ניתן להבחין ביניהם. מסיבה זו רבים מאלו שלא הכירו את טבעו המוזר של המקום נעלמו עם צבא שלם, כאשר ירדו מהדרך. כי כשהולכים על החול הוא נסוג בהדרגתיות, ומרמה על ידי רוע לב ערמומי, את המתקדמים עליו. כאשר ההולכים מתחילים לחוש ברעה המתקרבת ומנסים לעזור זה לזה כבר אין אפשרות לפנות לאחור או לברוח, כי מי שנשאב לתוך הביצה, לא יכול לשחות. הבוץ מונע כל תנועה של הגוף, ואין אפשרות לבוסס החוצה, כי אין שום דבר מוצק לדרוך עליו. בשל העירוב של החול והמים אי אפשר לחצות את המקום ברגל או בסירה. כתוצאה מכך כל הנכנסים לאזור הזה נמשכים לעומק. ואין להם כלום להיאחז ולהיעזר בו מכיוון שהחול בקצה מחליק ביחד אתם". גיאוגרפים והיסטוריונים קדומים נוספים תיארו את הלגונה כחלק מפלאי הטבע באזור ומקום בו טבעו כוחות צבא רבים במסעותיהם לכיבוש מצרים. המונח SERBONIAN BOG הפך למטבע לשון הנמצא בשימוש עד היום כמטאפורה למי שמסתבך בטעות במצב שהחילוץ ממנו קשה מאד.

שמה הערבי של הלגונה ברדאוויל נובע משיבוש שעשו הערבים בשם הלטיני בולדווין . בולדוין ה-1 ראשון מלכי הצלבנים שפלשו לארץ מאירופה כבש את ירושלים ב-25.12.1110 וב-2.4.1118 מת בלגונה מאכילת דג רעיל בעת חנייה במקום במסעו למצרים.

בראשית המאה ה-20 פתחו בשרטון הלגונה התורכים ששלטו אז באזור שני פתחים רחבים (בוע'אזים) כ-100 מטר כל פתח וכ-3 מטר עומק, זאת כדי להעלות את תחלופת המים (תחלופת מים נמוכה מורידה את כמות הדגה). בשנות החמישים ולאחריהם המשיכו המצרים לטפל ולנקות פתחים אלה הדורשים נקוי החול שמאיים לסתום אותם. לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים הכירה מדינת ישראל בצורך לשמור על הלגונה כאינטרס עבור ענף הדיג בישראל. כאמור, בשל אופיה ותכונותיה המיוחדים במינם משמשת הלגונה כבית גידול ענקי לשלל דגה שיכל לספק לישראל בזמנו את כל תצרוכת הדגה בסל המזון ויותר. על רקע זה נפרצו מחדש בשרטון הלגונה שתי פרצות "בוע'אז וואחד" ו"בוע'אז תאני" ,כדי למנוע סתימה נשנית וחוזרת דופנו דפנות הפרצות בדורבנות בטון. כמו כן הוחלט להקים באזור תחנת הרכבת המצרית הישנה ברדאוויל היאחזות נח"ל שתעסוק בדיג. דגי הדניס (צ'יפורה) ,הבורי ,הניס והלברק ועוד סוגים, חזרו להגיע בין יוני לאוקטובר כל שנה בלהקות עצומות מהים הפתוח דרך הבוע'אזים ללגונה שם הזכרים והנקבות שחו יחד והטילו במים החמימים ביצים ותאי זרע והתקיימה הרבייה החיצונית (הביצים מופרות מחוץ לגוף הנקבה) ומהלגונה חזרה לים הפתוח עם צאצאיהם. חבר קיבוץ מעגן מיכאל ג'ימי יורד ים ומומחה לדיג ועוזרו גבו הקימו את ענף הדיג בהיאחזות שהתחילה במיזוג בין חיילי גרעין נח"ל עם חיילי חיל הים . באזור הלגונה ומערבה בסביבות ביר אל עבד, מתגורר שבט הסווארכה שבט בדואי שמוצאו מערב הסעודית. השבט מהגדולים בסיני מונה כיום כ-14.000 נפש. בני השבט התמחו בציד ציפורים באמצעות רשתות בעיקר השליו הנודד שמגיע לאזור הלגונה בלהקות גדולות. הם נהגו לפרוש על השרטון רשתות לגובה כ-4 מטר וללכוד באמצעותן את הציפורים. כמו כן התפרנסו מדיג וחקלאות. עם כניסת ישראל לצפון סיני והקמת היאחזות נחל-ים ב-דצמבר 67 קיבלו הסווארכים לא פעם עזרה במזון שמיכות וכד' בעיקר בימות החורף מההיאחזות ושררו יחסי שכנות טובים. כיום חלק מבני השבט הצטרפו בתחילה לסייע לחמאס ובהמשך לדאעש בצפון סיני. הם אלה שפוצצו את קו צינור הגז לישראל ולירדן, הבריחו נשק, חומרי חבלה, נשים ומסתננים אפריקנים מסיני לתוך ישראל. בחודש נובמבר 2011 דווח בתקשורת העולמית על כך שבני שבט הסווארכה ביחד עם בני שבט התיאהא מעורבים במעשי התעללות ואונס במסתננים מאריתריאה רציחתם ועקירת איבריהם ומכירתם לרופאים מצריים.‏לאחרונה באפריל 2015 החליט השבט להצטרף למצרים במלחמתה בדאעש. .

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ‏ראו ויקיפדיה אנגלית ‏Serbonian Bog‏

[2] דוד אפל, כתב עתי"ם, נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל, דבר, 9 במאי 1969

[1]

[2]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
-{{coord|31.190483|33.162231|type:city|display=title}}
+{{coord|31.190483|33.162231|type:city|display=title}}      3. עדכן צביקה ב- 17.07 2015
+'''Serbonian Bog            סבח'ת ברדאויל     נח"ל ים'''
-[[קטגוריה:סיני: גאוגרפיה]]
+הימה הסירבונית הקרויה בפי הערבים סבח'ת אל ברדאויל הינה לגונה לחופו הצפוני של חצי האי סיני בין '''שיח' זוויד''' בצפון ל'''רומאני''' בדרום. בעבר ככל הנראה היתה הלגונה חלק מדלתת הנילוס במצרים כהמשך לאזור ים רדוד בו נוצרו לשונות ים המנותקות בחלקן בשרטון חול מהיבשה. אורך השרטון התוחם את הלגונה הוא כ-80 ק"מ ורוחבו נע בין 150 מטר בחלקו הצר ועד שני ק"מ בשטחו הרחב ,הגובה המירבי כ-60 מטר מעל פני הים מצוי במרכז השרטון ונקרא הר קאסיוס. הלגונה רדודה ועומקה המירבי הוא 3 מטר, טמפרטורת המים נעה בין 11 מעלות צלסיוס בחורף עד 30 מעלות בקיץ , פני המים שקטים והגלים ,על פי רוב, נמוכים מאד, מליחות המים גבוהה פי 3 מהים הפתוח . כל הגורמים הללו יוצרים תנאי חממה לגידול האצות והדגה בכמות גדולה בהרבה מזו המצויה בים התיכון.
+באזור הר קאסיוס במרכז השרטון נמצאו מספר בארות מים מתוקים, המים אפשרו קיום התיישבות האדם החל מתקופת הברזל. לפי אחת ההשערות "קריעת ים סוף" המתוארת בספר שמות לפיה הים נבקע ונוצר מעבר יבשתי דרכו ברחו בני ישראל מרודפיהם המצרים קרתה בלגונה עסקינן. בתקופה ההלניסטית עברה לאורך השרטון התוחם את הלגונה דרך בינלאומית וההערכה כי האתר בקאסיוס  שימש כחנייה לשיירות .  מקור השם סירבונית קדום מאד וBOG  משמעותו ביצה דיודורוס סיקולוס היסטוריון יווני בן סיציליה  90-21 לפנה"ס כתב כך על הלגונה:   '''" בין קווילה סוריה ומצרים משתרע אגם צר, אבל עמוק באופן מפתיע, כ200- סטאדיות אורכו, נקרא סרבוניס והוא מהווה סכנה בלתי צפויה לאלו המגיעים אליו בלי לדעת את טבעו, מכיוון שגוף המים צר כמו רצועה ומוקף בכל צדדיו בדיונות גדולות. כאשר יש רוחות דרומיות קבועות, כמויות גדולות של חול נזרקות עליו. חול זה מסתיר את פני המים וגורם לקו האגם להמשיך עם הארץ המוצקה ולא ניתן להבחין ביניהם. מסיבה זו רבים מאלו שלא הכירו את טבעו המוזר של המקום נעלמו עם צבא שלם, כאשר ירדו מהדרך. כי כשהולכים על החול הוא נסוג בהדרגתיות, ומרמה על ידי רוע לב ערמומי, את המתקדמים עליו. כאשר ההולכים מתחילים לחוש ברעה המתקרבת ומנסים לעזור זה לזה כבר אין אפשרות לפנות לאחור או לברוח, כי מי שנשאב לתוך הביצה, לא יכול לשחות. הבוץ מונע כל תנועה של הגוף, ואין אפשרות לבוסס החוצה, כי אין שום דבר מוצק לדרוך עליו. בשל העירוב של החול והמים אי אפשר לחצות את המקום ברגל או בסירה. כתוצאה מכך כל הנכנסים לאזור הזה נמשכים לעומק. ואין להם כלום להיאחז ולהיעזר בו מכיוון שהחול בקצה מחליק ביחד אתם".'''  גיאוגרפים והיסטוריונים קדומים נוספים תיארו את הלגונה כחלק מפלאי הטבע באזור ומקום בו טבעו כוחות צבא רבים במסעותיהם לכיבוש מצרים. המונח SERBONIAN BOG הפך למטבע לשון הנמצא בשימוש עד היום כמטאפורה למי שמסתבך בטעות במצב שהחילוץ ממנו קשה מאד.
+שמה הערבי של הלגונה ברדאוויל נובע משיבוש שעשו הערבים בשם הלטיני בולדווין . בולדוין ה-1 ראשון מלכי הצלבנים שפלשו לארץ מאירופה כבש את ירושלים ב-25.12.1110  וב-2.4.1118  מת בלגונה מאכילת דג רעיל בעת חנייה במקום במסעו למצרים.
+בראשית המאה ה-20 פתחו בשרטון הלגונה ה'''תורכים''' ששלטו אז באזור שני פתחים רחבים ('''בוע'אזים''') כ-100 מטר כל פתח וכ-3 מטר עומק, זאת כדי להעלות את תחלופת המים (תחלופת מים נמוכה מורידה את כמות הדגה).  בשנות החמישים ולאחריהם המשיכו ה'''מצרים''' לטפל ולנקות פתחים אלה הדורשים נקוי החול שמאיים לסתום אותם. לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים הכירה מדינת ישראל בצורך לשמור על הלגונה כאינטרס עבור ענף הדיג בישראל. כאמור, בשל אופיה ותכונותיה המיוחדים במינם משמשת הלגונה כבית גידול ענקי לשלל דגה שיכל לספק  לישראל בזמנו את כל תצרוכת הדגה בסל המזון ויותר. על רקע זה נפרצו מחדש בשרטון הלגונה שתי פרצות '''"בוע'אז וואחד"''' ו'''"בוע'אז תאני"''' ,כדי למנוע סתימה נשנית וחוזרת דופנו דפנות הפרצות בדורבנות בטון. כמו כן הוחלט להקים באזור תחנת הרכבת המצרית הישנה ברדאוויל היאחזות נח"ל שתעסוק בדיג. דגי  הדניס (צ'יפורה) ,הבורי ,הניס והלברק ועוד סוגים, חזרו להגיע  בין יוני לאוקטובר כל שנה בלהקות עצומות מהים הפתוח  דרך הבוע'אזים ללגונה שם הזכרים והנקבות שחו יחד והטילו במים החמימים ביצים ותאי זרע והתקיימה הרבייה החיצונית (הביצים מופרות מחוץ לגוף הנקבה) ומהלגונה חזרה לים הפתוח עם צאצאיהם. חבר קיבוץ '''מעגן מיכאל ג'ימי''' יורד ים ומומחה לדיג ועוזרו '''גבו''' הקימו את ענף הדיג בהיאחזות  שהתחילה במיזוג בין חיילי גרעין נח"ל עם חיילי חיל הים .
+באזור הלגונה ומערבה בסביבות ביר אל עבד, מתגורר שבט הסווארכה שבט בדואי שמוצאו מערב הסעודית. השבט מהגדולים בסיני מונה כיום כ-14.000 נפש. בני השבט התמחו בציד ציפורים באמצעות רשתות בעיקר השליו הנודד שמגיע לאזור הלגונה בלהקות גדולות. הם נהגו לפרוש על השרטון רשתות לגובה כ-4 מטר וללכוד באמצעותן את הציפורים.  כמו כן התפרנסו מדיג וחקלאות.   עם כניסת ישראל לצפון סיני והקמת היאחזות נחל-ים ב-דצמבר 67 קיבלו הסווארכים לא פעם עזרה במזון שמיכות וכד' בעיקר בימות החורף מההיאחזות ושררו יחסי שכנות טובים. כיום חלק מבני השבט הצטרפו בתחילה לסייע לחמאס ובהמשך לדאעש בצפון סיני. הם אלה שפוצצו את קו צינור הגז לישראל ולירדן, הבריחו נשק, חומרי חבלה, נשים ומסתננים אפריקנים מסיני לתוך ישראל.  בחודש נובמבר 2011 דווח בתקשורת העולמית על כך שבני שבט הסווארכה ביחד עם בני שבט התיאהא מעורבים במעשי התעללות ואונס במסתננים מאריתריאה רציחתם ועקירת איבריהם ומכירתם לרופאים מצריים.‏לאחרונה באפריל 2015 החליט השבט להצטרף למצרים במלחמתה בדאעש.   .[[קטגוריה:סיני: גאוגרפיה]]
 [[קטגוריה:לגונות]]
 {{קצרמר|גאוגרפיה}}