מערכת הביוב של לונדון

מערכת הביוב של לונדון עד המאה ה-19 הייתה נהר התמזה, שכל שפכי העיר זרמו אליו. לאחר "הסירחון הגדול של לונדון" בשנת 1858 החליט הפרלמנט הבריטי לפתור את בעיית הביוב של לונדון על ידי הקמת מערכת ביוב מודרנית.

תחנת שאיבה לביוב בלונדון

הפרלמנט מינה את המהנדס סר ג'וזף בזלגט כאחראי על הקמת מערכת הביוב. בזלגט תכנן מערכת ביוב מסועפת, המעבירה את הביוב של העיר לונדון במורד הנהר, ושופכת אותו בנקודה רחוקה מהעיר. לצורך הקמת מערכת ביוב זו, הוקמו לאורך גדות התמזה רציפים (embankments), שתחתיהם נבנתה מערכת איסוף הביוב (עד אותה עת כל הביוב זרם ישירות לנהר).

הקמת רציפים אלה אפשרה הקמת דרכים לאורך הנהר, ופתרה את בעיות פקקי התנועה של אותה עת. כמו כן נבנו גנים ציבוריים על רציפים אלה.

במאה ה-20 בוצעו עבודות שיפור למערכת הביוב על מנת להפחית את הזיהום של שפך התמזה ושל הים הצפוני.

מערכת הביוב של לונדון בספרות

עלילת ספרו של ניל גיימן "לעולם-לא-עולם" מתרחשת ברובה בתוך מערכת הביוב של לונדון.