מצר הורמוז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גם ב-2013 עברו כ-17 מיליון חביות נפט ביום דרך המצר
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 ל[[מדינת חסות]] בריטית עד עצמאותה ב-1971.
חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 ל[[מדינת חסות]] בריטית עד עצמאותה ב-1971.


דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של [[כווית]], [[עיראק]], [[איראן]], [[ערב הסעודית]], [[בחריין]], [[קטאר]] ו[[איחוד האמירויות הערביות]]. נכון ל-[[2011]], עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 [[מכלית נפט|מכליות נפט]] ביום, ובהן כ-17 מיליון [[חבית נפט|חביות נפט]]{{הערה|1=גם בשנת [[2013]] עברו במצר הורמוז כ-17 מיליון חביות נפט ביום, ראו: U.S. Energy Information Administration, World oil transit chokepoints critical to global energy security, '''Today in Energy''', 1 December 2014}} (כ-2.7 מיליון מ"ק), שהן כ-35% מהנפט המשונע בים וכ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.
דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של [[כווית]], [[עיראק]], [[איראן]], [[ערב הסעודית]], [[בחריין]], [[קטאר]] ו[[איחוד האמירויות הערביות]]. נכון ל-[[2011]], עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 [[מכלית נפט|מכליות נפט]] ביום, ובהן כ-17 מיליון [[חבית נפט|חביות נפט]]{{הערה|1=גם בשנת [[2013]] עברו במצר הורמוז כ-17 מיליון חביות נפט ביום, ראו: U.S. Energy Information Administration, [http://www.eia.gov/todayinenergy/detail.cfm?id=18991# World oil transit chokepoints critical to global energy security], '''Today in Energy''', 1 December 2014}} (כ-2.7 מיליון מ"ק), שהן כ-35% מהנפט המשונע בים וכ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.


ביולי [[1988]] הופל [[מטוס נוסעים]] איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.
ביולי [[1988]] הופל [[מטוס נוסעים]] איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.

גרסה מ־15:58, 19 ביולי 2015

תבנית:מפרץ מצר הורמוז מקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. בחופו הצפוני שוכנת איראן, ובחופו הדרומי איחוד האמירויות הערביות והמובלעת של צפון עומאן שבחצי האי מוסנדם.

שמו של המצר לקוח, על־פי דעה אחת, משמו של האל הפרסי "הורמוז", אהורה מאזדה (בפרסית, "האדון החכם"), שאותו החשיבו הפרסים בני הדת הזורואסטרית כאל הטוב, האחראי לבריאת העולם. על־פי דעה אחרת, שמו נגזר מהמילה הפרסית "הור־מוך" שמשמעה "דקל התמר".

רוחבו של המצר נע בין כ-55 ק"מ בנקודה הצרה ביותר ועד כ-95 ק"מ. סמוך לחופו הצפוני מצוי האי הגדול קשם שבריבונות איראן. שלושה איים קטנים נוספים המצויים ביציאה המערבית מהמצר – טונב הגדול, טונב הקטן ואבו מוסא – נתפסו בשנת 1971 בידי איראן, בשל חשיבותם האסטרטגית בניטור ובשליטה על התעבורה הימית במצר, אך איחוד האמירויות הערביות טוענת לבעלות עליהם.

חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים פורטוגזים במאה ה-16, ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 למדינת חסות בריטית עד עצמאותה ב-1971.

דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של כווית, עיראק, איראן, ערב הסעודית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. נכון ל-2011, עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 מכליות נפט ביום, ובהן כ-17 מיליון חביות נפט[1] (כ-2.7 מיליון מ"ק), שהן כ-35% מהנפט המשונע בים וכ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.

ביולי 1988 הופל מטוס נוסעים איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.

אזור המפרץ הפרסי בכלל ומצר הורמוז בפרט מהווים מוקד מתיחות ותשומת לב רבה במלחמה נגד הטרור הבינלאומי בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 ומלחמת עיראק שהחלה ב-2003. ארצות הברית מרכזת באזור מפרץ עדן ומצר הורמוז כוחות ימיים, אוויריים ויבשתיים גדולים לשמירת האינטרסים שלה ושל העולם המערבי.

בעקבות תוכנית הגרעין האיראנית, איימה איראן בדצמבר 2011 ובינואר 2012 לחסום את מצר הורמוז בפני תנועה ימית אם יופעלו נגדה סנקציות כלכליות הכוללות איסור על קניית נפט מאיראן.

בספרות התורנית נזכר אזור הורמוז בספרו של הרב שמואל לאנייאדו "כלי פז", פירושו לספר ישעיהו שנדפס ב-1657, כמקום שבו ייתכן שתעבור מלחמת אחרית הימים.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גם בשנת 2013 עברו במצר הורמוז כ-17 מיליון חביות נפט ביום, ראו: U.S. Energy Information Administration, World oil transit chokepoints critical to global energy security, Today in Energy, 1 December 2014
  2. ^ פירושו לישעיה לד ו (שורה חמישית).