נעמי הנריק – הבדלי גרסאות
מ קטגוריה |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:פסלים ישראלים]] |
[[קטגוריה:פסלים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה:בוגרי גימנסיה הרצליה]] |
[[קטגוריה:בוגרי גימנסיה הרצליה]] |
||
[[קטגוריה:אמני פסיפס]] |
|||
גרסה מ־18:14, 25 ביולי 2015
נעמי הנריק (נולדה ב-1920) היא פסלת ישראלית.
ביוגרפיה
הנריק נולדה ב-1920 בעיר אקרמן שבבסרביה כנעמי צלרינג. אביה, ד"ר שאול צַלרינג (צימֶרינג) (1890–1954), יליד אקרמן שבבסרביה, היה רופא נשים שמאוחר יותר היה ראש ארגון יוצאי אקרמן והסביבה בישראל[1] ומבכירי רופאי הנשים בתל אביב. בשנת 1930 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב ברח' ביאליק 18.[2][3] לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, פנתה ללימודי פיסול אצל הפסל זאב בן צבי, כשבמקביל עסקה בחינוך. לאחר נישואיה בשנת 1945 לרונלד הנריק[4] עברה עם בעלה ללונדון, שם המשיכה את לימודי הפיסול באקדמיה הממלכתית. עם שובם של בני הזוג הנריק לישראל לאחר מלחמת העצמאות, השתקעה המשפחה בירושלים.
עבודותיה
בשנת 1962 זכתה בשיתוף האדריכל טוביה קץ בתחרות פומבית לעיצוב אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, כשהיא מותירה מאחוריה אמנים ידועי שם כמו קוסו אלול, מנשה קדישמן ויצחק דנציגר[5]. זוהי עבודתה המוכרת ביותר. בסוף שנת 1962 זכתה בתחרות לעיצוב אנדרטת הגבורה ביד ושם[6], שיועד על פי דגם שהוכן בתחילת 1963 להיות מגדל מלט בגובה 30 מטרים שיראה למרחוק לכל הבאים לירושלים מהשפלה[7][8]. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה של 1964 נערך טקס הנחת אבן פינה לגלעד[9], אך הגלעד לא הוקם, בגלל שהנהלת יד ושם פקפקה בהתכנות הטכנית של הקמתה[10].
עבודות נוספות של הנריק מצויות ברחבי ישראל ובהן קירות זכוכית ובטון בבנין משרד ראש הממשלה בירושלים ומוזיאון דגון[11] בחיפה, אנדרטה לחללי חטיבה 679 לרגלי תל שיפון ברמת הגולן ומספר עבודות פסיפס בירושלים[12], בפקולטה לחקלאות ברחובות ובגליל.
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התאלמנה מבעלה. מתגוררת בעין כרם.
-
-
העתק של קטע מרצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק במעון, ביד יצחק בן צבי בירושלים, 1958 -
פסיפס בעקבות מפת מידבא, המוצב בקארדו בירושלים -
אנדרטה לחללי חטיבה 679, רמת הגולן
קישורים חיצוניים
- תלמה טל, 1 מתוך 41: שיחה עם הפסלת נעמי הנריק, שתקים את גלעד הגבורה, מעריב, 15 בפברואר 1963 (עם תצלום דיוקנה)
- מיכאל יעקובסון: סקירה על אנדרטת חללי חטיבה 679 ברמת הגולן באתר 'חלון אחורי', 11.7.13
- מיכאל יעקובסון: סקירה על האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, באתר 'חלון אחורי' 23.7.13.
- מיכאל יעקובסון: אבני דרך בעיר העתיקה בירושלים, 23 ביולי 2015, xnet
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ד"ר שאול צלרינג, דבר, 28 בינואר 1954 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דואר היום
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ד"ר ש. צלרינג, דואר היום, 15 ביולי 1935 - ^ 'צלרינג (צימרינג), שאול', בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל: 1799–1948, זכרון יעקב: א. בחור, 2008, עמ' 318.
- ^ פרסום נשואין, הצופה, 26 ביוני 1945
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] המחלקה להנצחת החייל, מעריב, 11 במרץ 1962 - ^ פרס ראשון לאמנית ירושלמית לתכנון גלעד הגבורה בבירה, דבר, 29 בנובמבר 1962
- ^ נפתחה תערוכת דגמי גלעד הגבורה בירושלים, דבר, 7 בפברואר 1963
- ^ מרים קובובי, מגדל הגבורה, דבר, 9 באפריל 1964
- ^ היום - יום הזכרון לשואה ולגבורה, דבר, 9 באפריל 1964
- ^ בתיה ברוטין, לחיות עם הזיכרון: אנדרטות לזכר השואה בישראל, 2005, עמוד 45
- ^ מוזיאון לתולדות הדגנים במשרדי דגון החדשים, דבר, 20 ביוני 1966
- ^ מפת י-ם מעשה פסיפס, חרות, 26 בדצמבר 1956