יצחק בלאזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:24, 27 ביולי 2015

רבי יצחק בּלָאזֶר (1837 - 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (=מפטרבורג), היה מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

ביוגרפיה

רבי יצחק נולד בא' באדר ה'תקצ"ז בעיירה שניפישוק שליד וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת בבא קמא. למד בצוותא עם רבי נפתלי אמסטרדם.

בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר בקובנה, בה החל ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.

מאחר שביקש להתפרנס מיגיע כפיו, למד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציוה עליו לכהן ברבנות. בשנת 1862 התקבל רבי יצחק לרבנות פטרבורג (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה ברבנות.

פטרבורג הייתה בבואו אליה כמעט ריקה מיהדות, ומרכז ההשכלה ברוסיה. בבוא רבי יצחק לשם החל בביסוס הקהילה וחיי הדת בעיר, ופתח במלחמה חזיתית עם ראשי המשכילים שבה. המשכילים לא טמנו ידם, והשמיצוהו מעל גבי עיתוניהם. הסופר יהודה לייב גורדון נהג להשתלח בו מעל גבי העתון "המליץ" ולכנותו בלעג "רבי יצחק נפחא" (בלאזר פירושו נפח).

אך עוגמת נפש רבה נגרמה לו בפטרבורג בעיקר מריבוי הבעיות בסידור הגיטין בעיר. בעקבות בעיות רבות בתחום, בעיקר בשל מומרים רבים, החליט רבי יצחק להתפטר ממשרתו.

בתקופת פטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". בהקדמתו לספר הוא כותב שהמניע לחיבור ספרו הוא היות שלא זכה לילדים, כדי להשאיר אחריו זכר לפחות בכתובים, ולכן הוא קורא לספר פרי יצחק. לימים, לאחר פטירת אשתו והוא כבר בשנותיו המבוגרות, נשא אשה צעירה ונולדו לו ממנה בנו שלמה בלזר ובתו בריינה.

רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.

לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, ישיבת קלם, ישיבת סלבודקה, ישיבת נובהרדוק ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.

עם פטירתו של רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם", בשנת 1898, התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.

יחסו ליישוב ארץ ישראל היה חיובי, ובשנת 1904 עלה רבי יצחק לארץ והתיישב בירושלים, בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי נפתלי אמסטרדם, ורבי צבי לויטן, והתגורר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד במשרדי "ועד הכללי" לפרנסתו.

רבי יצחק נפטר בירושלים בי"א באב תרס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים לימינו של האדר"ת.

בנו הוא הרב שלמה בלזר. בתו בריינה נישאה לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי.

ספריו

פרי יצחק
אור ישראל
כוכבי אור

תקופת חייו של הרב יצחק בלאזר על ציר הזמן
ציר הזמן

ראו גם

תנועת המוסר

לקריאה נוספת

הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220-273.
יעקב מרק / שמואל חגי, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח.

קישורים חיצוניים

הרב יצחק בלאזר, אור ישראל
פרטים עליו, באנציקלופיה היהודית "דעת"
פרופסור אליאב שוחטמן, הרב יצחק בלזר, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 167, מנחם אב תשע"ג, עמ' 4

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Blazer1 Face.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יצחק בלאזר]]
-רבי '''יצחק בּלָאזֶר''' ([[1837]] - [[1907]]), המכונה גם '''ר' איצל'ה פטרבורגר''' (=מ[[פטרבורג]]), היה מראשוני [[תנועת המוסר]], מגדולי תלמידיו של רבי [[ישראל מסלנט]].
+רבי '''יצחק בּלָאזֶר''' ([[1837]] - [[1907]]), המכונה גם '''ר' איצל'ה פטרבורגר''' (=מ[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]), היה מראשוני [[תנועת המוסר]], מגדולי תלמידיו של רבי [[ישראל מסלנט]].
 ==ביוגרפיה==
-[[File:הרב יצחק בלזר.JPG|thumb|קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים]]
+[[קובץ:הרב יצחק בלזר.JPG|ממוזער|קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים]]
-רבי יצחק נולד ב[[א' באדר]] [[תקצ"ז]] בעיירה [[שניפישוק]] שליד [[וילנה]], בצפון-מערב [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת [[בבא קמא]]. למד בצוותא עם רבי [[נפתלי אמסטרדם]].
+רבי יצחק נולד ב[[א' באדר]] [[ה'תקצ"ז]] בעיירה [[שניפישוק]] שליד [[וילנה]], בצפון-מערב [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת [[בבא קמא]]. למד בצוותא עם רבי [[נפתלי אמסטרדם]].
-בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר ב[[קובנה]], בה החל ללמוד ב[[בית מדרש]]ו של רבי [[ישראל סלנטר]]. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.
+בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר ב[[קובנה]], בה החל ללמוד ב[[בית מדרש]]ו של רבי [[ישראל מסלנט|ישראל סלנטר]]. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.
 מאחר שביקש להתפרנס מיגיע כפיו, למד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציוה עליו לכהן ברבנות. בשנת [[1862]] התקבל רבי יצחק לרבנות [[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה ברבנות.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.
-לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי [[יוסף יוזל הורוביץ]] "הסבא מ[[נובהרדוק]]". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, [[ישיבת קלם]], [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]], [[ישיבת נובהרדוק]] ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.
+לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי [[יוסף יוזל הורוביץ]] "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, [[תלמוד תורה (קלם)|ישיבת קלם]], [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]], [[ישיבת נובהרדוק]] ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.
 עם פטירתו של רבי [[שמחה זיסל זיו]], ה"סבא מקלם", בשנת [[1898]], התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.
-יחסו ל[[יישוב ארץ ישראל]] היה חיובי, ובשנת [[1904]] [[עליה|עלה]] רבי יצחק לארץ והתיישב ב[[ירושלים]], בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי [[נפתלי אמסטרדם]], ורבי [[צבי לויטן]], והתגורר ב[[חצר שטרויס]] שבשכונת [[מוסררה]]. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד במשרדי "ועד הכללי" לפרנסתו.
+יחסו ל[[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]] היה חיובי, ובשנת [[1904]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] רבי יצחק לארץ והתיישב ב[[ירושלים]], בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי [[נפתלי אמסטרדם]], ורבי [[צבי לויטן]], והתגורר ב[[חצר שטרויס]] שבשכונת [[מוסררה]]. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד במשרדי "ועד הכללי" לפרנסתו.
 רבי יצחק נפטר בירושלים ב[[י"א באב]] תרס"ז, ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] לימינו של [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים|האדר"ת]].
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 == לקריאה נוספת ==
 * הרב [[דב כ"ץ]], '''תנועת המוסר''', ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220-273.
-* יעקב מרק / [[שמואל חגי]], '''במחיצתם של גדולי הדור''', הוצאת "גויל", ירושלים, [[תשי"ח]].
+* יעקב מרק / [[שמואל קרויזר|שמואל חגי]], '''במחיצתם של גדולי הדור''', הוצאת "גויל", ירושלים, [[תשי"ח]].
 ==קישורים חיצוניים==
 * הרב יצחק בלאזר, [http://www.hebrewbooks.org/14564 אור ישראל] {{PDF}}
 * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1968 פרטים עליו], באנציקלופיה היהודית "דעת"
-* [[פרופ']] [[אליאב שוחטמן]], [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my167.pdf הרב יצחק בלזר], "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת [[הראי"ה]] ומורשתו בהוצאת [[בית הרב]]), גיליון 167, [[מנחם אב]] [[תשע"ג]], עמ' 4
+* [[פרופסור]] [[אליאב שוחטמן]], [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my167.pdf הרב יצחק בלזר], "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת [[הראי"ה]] ומורשתו בהוצאת [[בית הרב]]), גיליון 167, [[מנחם אב]] [[תשע"ג]], עמ' 4
 {{תנועת המוסר}}

תנועת המוסר
אישים	יוסף זונדל מסלנט • ישראל מסלנט • יצחק בלאזר • נפתלי אמסטרדם • אברהם שינקר • הסבא מקלם • הסבא מסלבודקה • הסבא מנובהרדוק • אליעזר גורדון • ירוחם ליבוביץ • יצחק אייזיק שר • אליהו לופיאן • אברהם אליהו קפלן • יחזקאל לוינשטיין • אליהו דסלר
ישיבות	ישיבת סלבודקה • תלמוד תורה (קלם) • ישיבת נובהרדוק
ערכים נוספים	גדלות האדם • תנועת המוסר (ספר) • משגיח