רדב"ז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:06, 29 ביולי 2015

ערך זה עוסק ברב מהמאה ה-15. אם התכוונתם לרב מהמאה ה-19, ראו יעקב דוד וילבסקי.

תבנית:רב

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

ביוגרפיה

רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסי סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בהיותו בן 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.

אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בכ"א בחשוון שנת ה'של"ד (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.

בגליל יש על שמו יישוב הנקרא "כרם בן זמרה".

פסיקותיו

הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש במניין שטרות וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ו- ר"ד חלקים), המניין הנהוג היום, כמניין רשמי ומחייב בעם ישראל.

שתי פסיקות מפורסמות הרלוונטיות בימינו אלה נמצאו בכתביו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים ' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א ,שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית , על זיהוי ה'צכרה ' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקדשים של בית המקדש ומתיר ומאשר את הכניסה להר הבית .

תלמידיו

אחד מתלמידיו הידועים הוא ר' בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת.

חיבוריו

כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם
מצודות דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד
מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב
מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין.
כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים.

מהדורה ראשונה של שו"ת הרדב"ז, חלק ג', פיורדא תקמ"א (1781)

ספרי שו"ת

הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:

שו"ת הרדב"ז
שו"ת דברי דוד
שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו

קישורים חיצוניים

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "דוד ן' זמרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 370-364, באתר היברובוקס
רדב"ז, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מלילה הלנר, תורת הגלגול בספרי הקבלה של ר' דוד אבן זמרה, פורסם ב"פעמים" 43, ה'תש"ן
כללי קיצור ספר הפליאה

תקופת חייו של הרב רדב"ז על ציר הזמן
ציר הזמן

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 רבי דוד בן זמרא נולד ב[[ספרד]] בשנת [[ה'רל"ט]] ([[1479]]) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל [[רבי יוסי סרגוסי]]. בזמן [[גירוש ספרד]], בהיותו בן 13, נדדה משפחתו ל[[פאס]] אשר ב[[מרוקו]], ומשם ל[[צפת]] ול[[ירושלים]]. בשנת [[ה'רע"ג]] [[1513]], עקב המצוקה הכלכלית בירושלים וה[[פרעות]], עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר ל[[מצרים]] לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה ל[[אב בית דין]]. אחרי כיבוש מצרים על ידי ה[[עות'מאנים]] (שנת [[1517]]), מונה רדב"ז למנהיגה של [[יהדות מצרים]]. רדב"ז היה אב בית דין, [[ראש ישיבה]], [[גבאי צדקה]] והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר ב[[תבואה]] וב[[עור (חומר גלם)|עורות]], והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.
-אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת [[ה'שי"ג]]; [[1553]] לערך), ומשם עקר ל[[צפת]], הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה ב[[כ"א בחשוון]] שנת [[ה'של"ד]] ([[1573]]), ונקבר [[בית העלמין העתיק בצפת|בבית העלמין העתיק בצפת]] בחלקת [[האריז"ל
+אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת [[ה'שי"ג]]; [[1553]] לערך), ומשם עקר ל[[צפת]], הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה ב[[כ"א בחשוון]] שנת [[ה'של"ד]] ([[1573]]), ונקבר [[בית העלמין העתיק בצפת|בבית העלמין העתיק בצפת]] בחלקת [[האריז"ל]]
 יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר [[דוד קונפורטי#ספר קורא הדורות|קורא הדורות]] לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים