צינור הנפט כירכוכ–חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:20, 31 ביולי 2015

צינור הנפט כירכוכ-חיפה (נקרא גם: צינור הנפט מוסול-חיפה ; באנגלית: Mosul-Haifa oil pipeline) הינו צינור באורך 942 קילומטר שהוביל נפט גולמי משדות הנפט שבכירכוכ בעיראק דרך ירדן לחיפה. 10 ימים חלפו מכניסת הנפט לצינור בכירכוכ ועד להגעתו לבתי הזיקוק בחיפה, שם זוקק, נאגר במכלים, ומהם הוזרם למכליות שהובילו אותו לאירופה. הצינור החל לפעול בשנת 1935, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, והפסיק לפעול בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל.

היסטוריה

הצינור הוקם בשנת 1935, בתקופה שרוב המזרח התיכון ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות בריטית. הצינור הוקם בנוסף להקמתו של צינור נפט מכירכוכ לטריפולי שבלבנון. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי פלדה, ולמניעת קורוזיה נעטף בביטומן ומעליו נייר אזבסט. 85% מהצינור היו בקוטר 12 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 50 אטמוספירות, ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מרמת הגלעד לעמק הירדן היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 תחנות שאיבה.

הצינור ובתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי הבריטים כחלק מההערכות לקראת מלחמה צפויה, ואכן סיפקו את צורכי הדלק של הצבא הבריטי והאמריקאי באגן הים התיכון במלחמת העולם השנייה.

הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת המרד הערבי הגדול, ואחד מתפקידיהן של פלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של האצ"ל‏‏^[1].

בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות, נפסקה פעולת הצינור. כיום משמש קטע הצינור העובר ברמת יששכר להובלת מי השקיה לשדות הקיבוצים שבאזור. הצינור נוקה, שופץ ומופעל על-ידי חברת מקורות.

בשנת 2003, לאחר כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית, דיבר שר התשתיות, יוסף פריצקי, על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור.‏‏^[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

חנוכת צינור הנפט כירכוכ-חיפה, 7 בפברואר 1935, ארכיון AP

הערות שוליים

^ ‏פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה, באתר האצ"ל‏
^ ‏
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד חיון, האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?, באתר ynet, 8.6.2003‏

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ‏פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה, באתר האצ"ל‏

[2] ‏
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד חיון, האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?, באתר ynet, 8.6.2003‏

[1]

[2]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==היסטוריה==
-הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בו ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגלעד]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].
+הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם בנוסף להקמתו של צינור נפט מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בו ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגלעד]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].
 הצינור ובתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי הבריטים כחלק מההערכות לקראת מלחמה צפויה, ואכן סיפקו את צורכי הדלק של הצבא הבריטי והאמריקאי באגן הים התיכון ב[[מלחמת העולם השנייה]].