גל הירש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברה להערות שוליים
Iziky (שיחה | תרומות)
שורה 72: שורה 72:


בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל{{הערה|1={{ynet|יואב זיתון|6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל'|4187774|09.02.2012|}}.}}, ומונה לסגן המפקד (במיל') ב[[מפקדת העומק]] החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|שוב לגנץ לא נעים|1.2341985|8 ביוני 2014}}.}}.
בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל{{הערה|1={{ynet|יואב זיתון|6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל'|4187774|09.02.2012|}}.}}, ומונה לסגן המפקד (במיל') ב[[מפקדת העומק]] החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|שוב לגנץ לא נעים|1.2341985|8 ביוני 2014}}.}}.

ביולי 2015 חשפה התנועה לאיכות השלטון מכתב שכתב השופט בדימוס אליהו וינוגרד, ראש ועדת החקירה לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה, אל הרמטכ״ל בני גנץ. בדבריו פונה השופט אל הרמטכ״ל בהמשך לפגישתם וכותב כי המצפון נוקף אותו על כי לא תוקן העוול לתא״ל גל הירש ומבקשו לפעול לתיקון ולהשבת הירש לשירות.
עוד חשפה התנועה גילוי דעת מטעם שופט העליון בדימוס מישאל חשין המתאר את העוול שנגרם להירש במילים קשות ונוקבות.

באוגוסט 2015 סיים הירש את תפקידו כסגן מפקד מפקדת העומק לאחר שלוש וחצי שנות שירות.
בטקס ההחלפה נאם הרמטכ״ל רא״ל גדי אייזנקוט ובדבריו שיבח את תפקודו של הירש במלחמת לבנון השנייה, אמר כי תושבי הצפון חבים לו תשע שנות שקט וכי לאחר ששקע האבק וההיסטריה הציבורית שלאחר המלחמה ניתן לראות היטב את ביצועיה של אוגדה 91 תחת פיקודו של הירש במלחמה- ביצועים שהביאו שקט לצפון.
הרמטכ״ל ציין גם כי לא נחוצות חוות דעת של שופטים, פועלו של גל הירש ידוע ומוערך מאוד בצה״ל. דבריו של אייזנקוט תוארו בתקשורת הישראלית כטיהור מוחלט וכתיקון עוול לתא״ל גל הירש תשע שנים אחרי שנאלץ לפרוש.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־20:01, 16 באוגוסט 2015

תבנית:חייל גל הירש (נולד ב-1964), תת אלוף (מיל׳) בצה"ל, יו״ר המכון למנהיגות העתיד בישראל, יו״ר חברת דפנסיב-שילד אחזקות.

ביוגרפיה

הירש גדל בערד, בן לאחת ממשפחות המתיישבים הראשונים ביישוב. כנער בחר ללמוד בפנימייה צבאית בעקבות מותו של דודו הטייס באסון הנ"ד, למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. בעל תואר ראשון במזרחנות מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

נשוי לדונה ואב לשלוש.

שירות צבאי

הירש למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, אותה סיים בהצטיינות. בשנת 1982 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. הירש עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת צנחנים. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[1], אותו סיים כחניך מצטיין. עם סיום הקורס שירת כמפקד צוות בבה"ד 1 לפני שחזר לחטיבת הצנחנים, לתפקיד מפקד צוות בסיירת הצנחנים[2]. כמפקד צוות פעל עם חייליו בגזרת איו"ש ודרום לבנון. באחד המבצעים בלבנון, בסמוך לכפרים יעטר וכפרא, התגלה הכוח שבפיקודו על ידי מחבלים. הירש וצוותו לחמו במחבלים תחת אש מרגמות ובסיוע מסוקי קרב ולעת ערב ניתקו מגע ושבו לשטח ישראל[3]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים ובבה"ד 1. במאי 1988, כשעמד להתמנות למפקד הפלחה"ן בחטיבה, וכבר היה בחפיפה עם המ"פ הקודם, רוני אלשייך, השתתף במבצע חוק וסדר[4] כמפקד כוח עצמאי, והוביל את חייליו בלחימה בתעלות הקשר וכנגד העמדות המבוצרות שבנו המחבלים בכפר[5]. במבצע הרגו הצנחנים עשרות אנשי חזבאללה בעוד שלצה"ל היו שלושה הרוגים, ובהם אחד מחבריו הקרובים של הירש[6].

ב-1990 שימש כסגנו של מפקד יחידת שלדג, בני גנץ. בהמשך פיקד על גדוד 202 של הצנחנים, וב-1993 הפך למפקד שלדג. באחד המבצעים עליהם פיקד, הוביל הירש כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל[7]. הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שיניו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה‏[8]. במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש יחידתי על תעוזה במבצעים עלומים, בין היתר במבצע ענבי זעם.

בשנת 1997 מונה לתפקיד קצין אג"ם של אוגדת איו"ש. במסגרת שירותו נפצע קשה בידו וכתפו מזריקת אבן על מכוניתו, ועבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה.

ב-1999 שימש כמפקד חטיבת בנימין. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל. כמח"ט בנימין החליט במהלך הקרבות של האינתיפאדה השנייה על סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים[9]. החלטתו בוטלה בהנחיית בג"ץ כעבור מספר שנים. לאחר מבצע חומת מגן מילא תפקיד מרכזי בדחיפה להקמת גדר ההפרדה, שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת היישובים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה. משנת 2001 מונה לתפקיד קצין אג"ם של פיקוד המרכז. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט הנח"ל יאיר גולן, מח"ט גולני משה תמיר, מח"ט הצנחנים אביב כוכבי ומפקד החטיבה המרחבית יהודה נועם תיבון, היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבנים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל[10]. בתפקיד זה תכנן את "מבצע חומת מגן"[11] ואף הגה את שם המבצע.

בשנת 2003 מונה למפקד בית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1) והעביר אליו את כלל הכשרות הקצונה בצה"ל (למעט חובלים וטייסים). כחלק משילוב הנשים הוביל את "השילוב הראוי", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. בהיותו מפקד בה"ד 1 קבע כי נשים וגברים יוכשרו לקצונה יחד בבה"ד 1 באותם צוותים תוך שמופרדים רק המגורים. כחלק מהחלטה זו הביא לסגירת בה"ד 12 כבסיס להכשרת קצונת נשים ובכך ביטל את ההפרדה המגדרית בהכשרת הקצונה. החלטה זו הביאה להתנגדות וביקורות רבות כלפיו מטעמים דתיים אך הירש התעקש, זכה לגיבוי והחלטתו נותרה על כנה. במהלך תקופת פיקודו על הבה"ד הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל. בתקופתו כמפקד בה"ד 1 פעל להעמקת הידע בתחומי מורשת ישראל ויהדות, הכניס את ארון הספרים היהודי אל לשכת המפקד ואל ספריית הצוערים ויזם את הקמתו של בית הכנסת הגדול בבה"ד 1.

כמצטיין קורס הקומ"ם (קורס מערכתי מתקדם) תמך בהכנסת דוקטרינות ותפיסות מבצעיות חדשות לצה"ל.

מלחמת לבנון השנייה

ב-2005 מונה למפקד עוצבת הגליל וקודם לדרגת תת אלוף. בתקופה שקדמה למלחמת לבנון השנייה פעל הירש במרץ כנגד האיום מצד חזבאללה לחטוף חיילים ויזם תפיסה מבצעית חדשה לאיום החטיפה[12]. בתקופת פיקודו על עוצבת הגליל אירעו מספר ימי לחימה בהם הצליחה האוגדה שבפיקודו למנוע ארבעה ניסיונות חטיפה קודמים, ובהם ניסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), אשר התפתח ליום קרב עם ארגון חזבאללה. זאת לאחר שכוח צנחנים מגדוד 202 נערך בכפר רג'ר בהתאם לאיום, ביצע הונאה טקטית[13] והרג ארבעה מחבלים[14] מהכוח המיוחד של החזבאללה שניסו לחטוף חיילים.

לאוגדה היה תפקיד מרכזי במלחמת לבנון השנייה. חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, התרחשה בגזרה (המערבית) שהייתה באחריותו של הירש. בעיצומה של המלחמה גברה הביקורת על הירש לאחר שערוץ 10 שידר כתבה שבה הופיע מפקד חטיבה 7 אמנון אשל, ששירת תחת פיקודו, ובה מתח ביקורת על תפקודו של הירש. הירש ספג ביקורת גם מפני שאמר שכוחות צה"ל שולטים על בינת ג'בייל, ערב לפני הקרב הקשה בעיירה בו נהרגו שמונה מחיילי חטיבת גולני[15]. במהלך המלחמה כבשה אוגדתו את אזור מרון א-ראס[16] ובהמשך לחמה בבינת ג'בייל, כבשה את ג'בל עמל ופעלה באזור החוף (ראס ביאדה[17]) דרומית לצור ובאזור העיר תבנין.

זמן קצר לאחר המלחמה החליט הרמטכ"ל דן חלוץ על מינויו של הירש לתפקיד ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. אך ערב פרסום תחקיר ועדת אלמוג בראשות אלוף במיל דורון אלמוג, החליט הירש להתפטר מתפקידו[18]. אלמוג המליץ להדיח את הירש מתפקידו בעקבות אירוע החטיפה, והאשימו שלא נערך כראוי לאפשרות החטיפה[19]. בשימוע שנערך לו לאחר מכן, "ניקה" אותו הרמטכ"ל מ"האשמה" זו אך החליט למנוע ממנו להתמנות לתפקיד פיקודי.

חברי ועדת וינוגרד קבעו כי "תא"ל גל הירש ראה לנכון ליזום תפיסה מבצעית מעודכנת לאיום החטיפה וזו מצאה ביטויה בפקודה מפורטת שמהותה מניעה ושיבוש של חטיפה". חלק מהפרשנים, כגון אמנון אברמוביץ'[דרוש מקור], פירשו דברים אלו כ"זיכוי" מלא[20]. בהרצאה שנשא בנובמבר 2007 אמר "במלחמת לבנון השנייה ולאחריה, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות", והוסיף "גם אירוע החטיפה לא נחקר כראוי. התחקיר היה חסר ומוטעה, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת". במהלך השנים הצטרפו להגנתו של הירש גם יושב ראש ועדת וינוגרד, ד"ר אליהו וינוגרד,[21] ושופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין.[22]

ב-2009 פרסם את רב המכר "סיפור מלחמה סיפור אהבה", העוסק בשירותו בצה"ל, מגיוסו לפנימייה הצבאית ובאירועי המלחמה מנקודת מבטו.

לאחר שירותו בצה"ל

לאחר סיום שירותו בצה"ל בשנת 2006 הקים את חברת "דפנסיב-שילד" (Defensive - Shield)‏[23], המתמחה בייזום פרויקטים, באינטגרציה בין ידע וטכנולוגיה ומספקת שירותי ייעוץ ותכנון אסטרטגי וביטחוני לממשלות ולחברות גדולות.

באפריל 2007 הצטרף להנהלה ולסגל האקדמי של המכון למנהיגות העתיד, ובדצמבר 2013 נבחר ליושב ראש הנהלת המכון. כמו כן משמש הירש מדריך ומרצה במילואים בקורס מפקדי חטיבות בצה"ל[24]

הירש משמש כיו"ר עמותת "נועם", המנציחה את זכרו של רס"ן איתן בלחסן; העמותה מקדמת חינוך למנהיגות, מעניקה מלגות ומקיימת כנס מנהיגות שנתי בתל חי. בנוסף, הירש הוא חבר בפורום האסטרטגי למנהיגות ישראל-בריטניה-אוסטרליה ומשמש בשנים האחרונות כעמית במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה (ICT).

בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל[25], ומונה לסגן המפקד (במיל') במפקדת העומק החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ[26].

ביולי 2015 חשפה התנועה לאיכות השלטון מכתב שכתב השופט בדימוס אליהו וינוגרד, ראש ועדת החקירה לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה, אל הרמטכ״ל בני גנץ. בדבריו פונה השופט אל הרמטכ״ל בהמשך לפגישתם וכותב כי המצפון נוקף אותו על כי לא תוקן העוול לתא״ל גל הירש ומבקשו לפעול לתיקון ולהשבת הירש לשירות. עוד חשפה התנועה גילוי דעת מטעם שופט העליון בדימוס מישאל חשין המתאר את העוול שנגרם להירש במילים קשות ונוקבות.

באוגוסט 2015 סיים הירש את תפקידו כסגן מפקד מפקדת העומק לאחר שלוש וחצי שנות שירות. בטקס ההחלפה נאם הרמטכ״ל רא״ל גדי אייזנקוט ובדבריו שיבח את תפקודו של הירש במלחמת לבנון השנייה, אמר כי תושבי הצפון חבים לו תשע שנות שקט וכי לאחר ששקע האבק וההיסטריה הציבורית שלאחר המלחמה ניתן לראות היטב את ביצועיה של אוגדה 91 תחת פיקודו של הירש במלחמה- ביצועים שהביאו שקט לצפון. הרמטכ״ל ציין גם כי לא נחוצות חוות דעת של שופטים, פועלו של גל הירש ידוע ומוערך מאוד בצה״ל. דבריו של אייזנקוט תוארו בתקשורת הישראלית כטיהור מוחלט וכתיקון עוול לתא״ל גל הירש תשע שנים אחרי שנאלץ לפרוש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 24, "המסע שלנו במסלול הסיירת החל. שמחתי גם שמרק לי, מי שקיבל אותי לצנחנים, מונה למפקד הצוות שלנו. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בלבנון, סמוך לביירות. צעירים מאוד וכבר בפעילות מבצעית שם. פעלנו בביירות, בהרי השוף, בג'בל ברוך, בדאמור ובמונטה ורדה, ובמקומות רבים נוספים. מרק ידע להיות אדם ומפקד. לימים, כשהודיע לי בנמל התעופה של ביירות בשיחה לבבית ליד הברזייה, כי הוא עוזב אותנו, הצטערתי צער גדול. מחליפו שי היה קפדן נוקשה ומקצועי, אך אני חב לו רבים מן הערכים שאותם אני נושא עד היום. הסיירת הייתה גורם משמעותי מאוד בתהליך הפיכתי למפקד, וממנה לקחתי את הגישה הספרטנית, 'יש ספק- אין ספק', את המקצוענות, את הנחישות והקשיחות ללא גבולות, ואת הידיעה שאין משימה שלא אוכל לבצעה, כי הדברים תלויים בעיקר בי. עברנו במסלול הסיירת משימות כה קשות ומחשלות, עד שיצאתי משם אל קורס הקצינים בבה"ד 1 כשניסיוני רב והביטחון העצמי שלי גבוה".‏
  2. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25, "באולם 206 המפורסם שבבה"ד 1 כונסו לשיחת פתיחה עשרות אנשי סגל הבסיס. מופז הרצה על פעולת סיירת הצנחנים בסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולהפתעתי פנה אלי באופן אישי לפני כולם: 'גל הירש, אל תהיה מדוכדך. אתה תהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים.' לאחר הכינוס הזמין אותי למשרדו. עמדו דמעות בעיני. אבל הוא התעקש שאהיה מפקד צוות בבה"ד 1, אכשיר קצונה ואחר כך אחזור לסיירת. מופז גם רמז לי בחיוך שאחזור לחטיבת הצנחנים יחד איתו".‏
  3. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 26-27, "במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים הייתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה".‏
  4. ^ ‏עמיר רפפורט, "מחקו את הכפר", nrg, ‏ 19/07/2008.‏
  5. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 38-59.‏
  6. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06
  7. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06
  8. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 84-106.‏
  9. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמודים 30-31.
  10. ^ עמוס הראל, יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."
  11. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, הכומתות האדומות שבות לצמרת צה"ל, באתר הארץ, 2 במאי 2014.
  12. ^ ועדת וינוגרד, דו"ח ועדת וינגורד הסופי, פרק שמיני עמוד 285.‏
  13. ^ ‏תא"ל גל הירש, צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לסגן אלעד יעקובסון, באתר הגבורה.‏
  14. ^ חנן גרינברג, הרב"ט שחיסל 4 מחבלים: "אולי קרה נס", ynet, ‏ 22.11.05.‏
  15. ^ עמוס הראל, בנק מטרות | גרסת גל הירש למלחמת לבנון השנייה, באתר הארץ, 15 ביולי 2009.‏
  16. ^ עמיר רפפורט, הלילה בו נשלפו הסכינים, nrg, ‏ 16/10/2007.
  17. ^ ‏נחום ברנע, יומן מלחמה, ynet, ‏ 09.12.09.‏
  18. ^ עפר שלח, פוסט טראומה: מה למדנו ממלחמת לבנון השנייה?, nrg, ‏ 09/07/2011.
  19. ^ אמיר אורן, רמטכ"ל ליום אחד, הארץ, ‏ 17/11/06.
  20. ^ אמנון אברמוביץ', חדשות ערוץ 2
  21. ^ גילוי דעת של ד"ר אליהו וינוגרד (יושב ראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה), 26 בינואר 2014.
    השופט ד"ר אליהו וינוגרד על תא"ל גל הירש, 16 ביולי 2015.
    נועם אמיר, וינוגרד מכה על חטא: "היה צריך לגבות את תא"ל גל הירש", "מעריב", 16 ביולי 2015
  22. ^ גילוי דעת של מישאל חשין , 30 באפריל 2015.
  23. ^ מוריה בן-יוסף, הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד, "ישראל דיפנס", ‏ 11.07.2011.
  24. ^ חנן גרינברג, המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים, ynet, ‏ 18.04.11, "הם נפגשו עם גנרלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור, וגם מקצינים בכירים שפרשו מצה"ל רק לאחרונה כמו תא"ל גל הירש (שפרש מצה"ל אחרי שפיקד על עוצבת הגליל במלחמת לבנון השנייה) ותא"ל צ'יקו תמיר (שנאלץ לפרוש בעקבות פרשת הטרקטורון אחרי שירות מוצלח כמפקד אוגדת עזה)".
  25. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יואב זיתון, 6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל', באתר ynet, 09.02.2012.
  26. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, שוב לגנץ לא נעים, באתר הארץ, 8 ביוני 2014.