חיל האוויר הסורי – הבדלי גרסאות
←דרגות חיל האוויר הסורי: שינוי שם דרגות בחיל האוויר הסורי |
Halfon3100 (שיחה | תרומות) מ ←מסוקים: היה כתוב מטוסי תקיפה, הכוונה למסוקי תקיפה. |
||
שורה 139: | שורה 139: | ||
|'''סוג'''||'''סד"כ כולל'''||'''סד"כ בשירות פעיל'''||'''בשירות משנת''' |
|'''סוג'''||'''סד"כ כולל'''||'''סד"כ בשירות פעיל'''||'''בשירות משנת''' |
||
|- |
|- |
||
| '''<span style="color: green"> |
| '''<span style="color: green">מסוקי תקיפה</span>''' || || || |
||
|- |
|- |
||
| [[מיל מי-24|מיל מי-25 'הינד']] || 52 || ~35 || 1980 |
| [[מיל מי-24|מיל מי-25 'הינד']] || 52 || ~35 || 1980 |
גרסה מ־17:00, 25 באוגוסט 2015
תבנית:יחידה חיל האוויר הסורי (בערבית: القوّات الجوية العربية السورية, ובעברית "חיל האוויר הערבי הסורי") הוא הזרוע האווירית של צבא סוריה. החיל הוקם שנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הסורית ב-1946 לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים והצרפתיים ומפעיל כ-700 כלי טיס.
היסטוריה
השנים המוקדמות
החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית כנגד מטרות ישראליות.[1]
בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.
חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. למרות התפרקותו של האיחוד, הצמיחה הסורית נמשכה ותחת הנהגתו של חאפז אל-אסד פנתה סוריה לעבר ברית המועצות אשר הפכה לספקית הנשק הראשית של המדינה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש בעוד משלוח המיגים היה בהרכבה בשדות התעופה של מצרים הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימו מהם שלוש טייסות קרב.
בראשית שנות השישים הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ו- מיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.
מלחמת ששת הימים
במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שליש ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם כן. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד.
מלחמת יום הכיפורים
בניגוד למלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל, מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.[2]
חיל האוויר החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחרורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד אליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סורים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהן נקבעו מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.[4]
מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990)
במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-80 מטוסים בקרבות אוויר, ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 - המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.
חיל האוויר הסורי כיום
מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. נסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה, ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.
לאחר מלחמת לבנון, קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. לאחרונה, הוזמנו מערכות משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.
סד"כ מטוסי חיל האוויר הסורי
מטוסי קרב
סוג | סד"כ כולל | סד"כ בשירות פעיל | בשירות משנת |
מטוסי יירוט | |||
מיג 29 | 20 | 20 | 1987 |
מיג 25 | 35 | 27 | 1980 |
מיג 25 R (ריגול) | 5 | 0 | 1985 |
מיג 23 ML/MF | 50 | 50 | 1974 |
סכום ביניים: | 110 | 97 | |
מטוסי תקיפה | |||
סוחוי 24 | 20 | 20 | 1988 |
מיג 23 U/BN | 56 | 56 | 1978 |
סוחוי 20/22 | 100 | 60 | 1978 |
סכום ביניים: | 176 | 136 | |
מטוסים מיושנים | |||
מיג 21 MF/BIS/U | ~150 | ~0 | 1966 |
סך הכל: | ~495 | ~395 |
מטוסי אימון וקישור
סוג | סד"כ כולל | סד"כ בשירות פעיל | בשירות משנת |
מאמני סילון | |||
L-39 אלבטרוס | 90 | ~40 | 1980 |
מאמני מדחף | |||
MBB 233 פלמינגו | 40 | 40 | 1976 |
מוששאק | 6 | 6 | 1994 |
סכום ביניים: | 46 | 46 | |
סך הכל: | 136 | 96 |
מטוסי תובלה
סוג | סד"כ כולל | סד"כ בשירות פעיל | בשירות משנת |
אנטונוב 24/26 | 6 | 6 | 1979 |
איליושין Il-76 | 4 | 4 | 1983 |
טופולב 134 | 3 | 3 | 198 |
מיסטר-פאלקון 20/900 | 20 | 20 | 1988 |
פייפר נאבאחו | 2 | 2 | |
יאק 40 | 6 | 6 | 1989 |
סך הכל: | 23 | 23 |
מסוקים
סוג | סד"כ כולל | סד"כ בשירות פעיל | בשירות משנת |
מסוקי תקיפה | |||
מיל מי-25 'הינד' | 52 | ~35 | 1980 |
SA-342 גאזל | 38 | 38 | 1976 |
סכום ביניים: | 90 | ~70 | |
מסוקי סער | |||
מי-8/17 | 100 | 100 | 1971 |
מיל מי-2 | 10 | 10 | 1975 |
סכום ביניים: | 110 | 110 | |
מסוקי ים | |||
קאמוב קא-28 | 5 | 2 | 1990 |
מיל מי-14 | 20 | 11 | 1984 |
סכום ביניים: | 25 | 13 | |
סך הכל: | 225 | ~195 |
כלי טיס בלתי מאוישים
לחיל האוויר הסורי כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.
דרגות חיל האוויר הסורי
קצינים | ||||||||||||
קוד נאט"ו | OF-1 | OF-2 | OF-3 | OF-4 | OF-5 | OF-6 | OF-7 | OF-8 | OF-9 | OF-10 | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סמל | ||||||||||||
דרגה | מֻלאזם | מֻלאזם-אוול | נקיב | ראא'ד | מֻקדם | עקיד | עמיד | לִואא' | עימאד | עימאד-אוואל | ||
שם בערבית | ملازم | ملازم أول | نقيب | رائد | مقدم | عقيد | عميد | لواء | عماد | عماد اول |
קישורים חיצוניים
- Syrian Arab Air Force באתר Global Security.
- Syrian Air Force באתר scramble.
- ליאור שליין ונועם אופיר, ניתוח חיל האוויר הסורי, באתר חיל האוויר הישראלי, 2000
- הצבא הסורי באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
הערות שוליים
- ^ נעם הרטוך, טייסת הגליל במלחמת העצמאות, 1999, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.
- ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 479-480.
- ^ מלובני, 2014, עמ' 443.
- ^ מלובני, 2014, עמ' 446-7.