ויקטור דנקל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:


==מלחמת העולם הראשונה==
==מלחמת העולם הראשונה==
עם פרוץ המלחמה מונה דנקל למפקד הארמייה הראשונה, ולחם עימה ב[[קרב גליציה]], וזכה לניצחון גדול ב[[קרב קרסניק]], אך בהמשך נאלץ לסגת עקב כישלון הארמיות האחרות. באוקטובר [[1914]] השתתף ב[[הקרב על הוויסלה|קרב על הוויסלה]] יחד עם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמייה הגרמנית התשיעית]], אך לא הצליח להגיע לידי הישגים. לאחר מכן הוחזקה הארמייה שבפיקודו בעתודה באזור [[הקרפטים]], ולא השתתפה בקרבות. במאי [[1915]] השתתף דנקל עם הארמייה שבפיקודו ב[[מתקפת גורליצה-טרנוב]] ובתחילה זכה להצלחה מרובה, אך בהמשך נבלם בקרב אפטא. ב-[[23 במאי]] [[1915]] עם הכרזת המלחמה של איטליה, נשלח דנקל ל[[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|חזית האיטלקית]], שם הוא קיבל את הפיקוד על הכוחות באזור [[טירול]], ועל אף שהכוחות שבפיקודו היו חלשים ונחותים בנשק ובציוד, הצליח דנקל להחזיק את הקו עד תחילת [[1916]]. במרץ [[1916]] מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-[[1 במאי]] [[1916 ]]הועלה לדרגת גנרל אוברסט.
===בחזית המזרחית===
עם פרוץ המלחמה מונה דנקל למפקד הארמייה הראשונה, ולחם עימה ב[[קרב גליציה]], וזכה לניצחון גדול ב[[קרב קרסניק]], אך בהמשך נאלץ לסגת עקב כישלון הארמיות האחרות. באוקטובר [[1914]] השתתף ב[[הקרב על הוויסלה|קרב על הוויסלה]] יחד עם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמייה הגרמנית התשיעית]], אך לא הצליח להגיע לידי הישגים. לאחר מכן הוחזקה הארמייה שבפיקודו בעתודה באזור [[הקרפטים]], ולא השתתפה בקרבות. במאי [[1915]] השתתף דנקל עם הארמייה שבפיקודו ב[[מתקפת גורליצה-טרנוב]] ובתחילה זכה להצלחה מרובה, אך בהמשך נבלם בקרב אפטא. ב-[[23 במאי]] [[1915]] עם הכרזת המלחמה של איטליה, נשלח דנקל ל[[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|חזית האיטלקית]].


ב-[[10 במאי]] [[1916]] תקף את האיטלקים במסגרת [[קרב אסיאגו]], בתחילה זכתה המתקפה להצלחה מרובה, אך בהמשך האיטלקים פתחו במתקפת נגד, והוא נאלץ לחזור לקוי ההתחלה. דנקל ספג ביקורת קשה מאוד על תפקודו במהלך הקרב, ועקב כך נאלץ להתפטר ב-[[17 ביוני]] [[1916]] מתפקידו. לאחר שעבר ניתוח בגרונו מונה [[1918]] למפקד משמר הקשתים המלכותי - מינוי כבוד. ב-[[21 בינואר]] בפברואר [[1917]] מונה למפקד הראשי של חיל המשמר הקיסרי. ב-[[15 ביולי]] [[1918]] הוחלף דנקל בתפקידו על ידי [[קונרד פון הצנדורף]], והוא חזר לשמש כמפקד משמר הקשתים המלכותי.
===בחזית האיטלקית===
ב[[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|חזית האיטלקית]] הוא קיבל את הפיקוד על הכוחות באזור [[טירול]], ועל אף שהכוחות שבפיקודו היו חלשים ונחותים בנשק ובציוד, הצליח דנקל להחזיק את הקו עד תחילת [[1916]]. במרץ [[1916]] מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-[[1 במאי]] [[1916 ]]הועלה לדרגת גנרל אוברסט.

ב-[[10 במאי]] [[1916]] תקף את האיטלקים במסגרת [[קרב אסיאגו]], בתחילה זכתה המתקפה להצלחה מרובה, אך בהמשך האיטלקים פתחו במתקפת נגד, והוא נאלץ לחזור לקוי ההתחלה. דנקל ספג ביקורת קשה מאוד על תפקודו במהלך הקרב, ועקב כך נאלץ להתפטר ב-[[17 ביוני]] [[1916]] מתפקידו. לאחר שעבר ניתוח בגרונו מונה למפקד משמר הקשתים המלכותי - מינוי כבוד.


הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-[[1 בפברואר]] [[1918]] הוא הועלה לדרגת [[פילדמרשל]] ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.
הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-[[1 בפברואר]] [[1918]] הוא הועלה לדרגת [[פילדמרשל]] ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.
שורה 42: שורה 38:
בהתקפה האיטלקית האחרונה ב[[קרב ויטוריו ונטו]] החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר [[הונגריה]] פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.
בהתקפה האיטלקית האחרונה ב[[קרב ויטוריו ונטו]] החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר [[הונגריה]] פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.


הקיסר פיזר את הצבא ב-[[6 בנובמבר]] [[1918]] ובורובייץ' פרש ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]]
הקיסר פיזר את הצבא ב-[[6 בנובמבר]] [[1918]] ודנקל פרש ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]]


==לאחר המלחמה==
==לאחר המלחמה==

גרסה מ־19:47, 26 באוגוסט 2015

תבנית:חייל ויקטור דנקל (בגרמנית: Viktor Graf Dankl von Krasnik) ‏ (18 בספטמבר 1854 - 8 בינואר 1941) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה.

קריירה מוקדמת

דנקל נולד בעיר אודינה בצפון מזרח איטליה, אז בתחום האימפריה האוסטרית.

בשנת 1874 התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי אוסטרו-הונגריה, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1903 הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד החטיבה ה-66, בשנת 1905 מונה למפקד החטיבה ה-16, בשנת 1907 הועלה לדרגת פלדמרשל לוטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-36. ב-1912 התמנה למפקד הקורפוס ה-14 וב-1913 הועלה לדרגת גנרל של חיל פרשים.

מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ המלחמה מונה דנקל למפקד הארמייה הראשונה, ולחם עימה בקרב גליציה, וזכה לניצחון גדול בקרב קרסניק, אך בהמשך נאלץ לסגת עקב כישלון הארמיות האחרות. באוקטובר 1914 השתתף בקרב על הוויסלה יחד עם הארמייה הגרמנית התשיעית, אך לא הצליח להגיע לידי הישגים. לאחר מכן הוחזקה הארמייה שבפיקודו בעתודה באזור הקרפטים, ולא השתתפה בקרבות. במאי 1915 השתתף דנקל עם הארמייה שבפיקודו במתקפת גורליצה-טרנוב ובתחילה זכה להצלחה מרובה, אך בהמשך נבלם בקרב אפטא. ב-23 במאי 1915 עם הכרזת המלחמה של איטליה, נשלח דנקל לחזית האיטלקית, שם הוא קיבל את הפיקוד על הכוחות באזור טירול, ועל אף שהכוחות שבפיקודו היו חלשים ונחותים בנשק ובציוד, הצליח דנקל להחזיק את הקו עד תחילת 1916. במרץ 1916 מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-1 במאי 1916 הועלה לדרגת גנרל אוברסט.

ב-10 במאי 1916 תקף את האיטלקים במסגרת קרב אסיאגו, בתחילה זכתה המתקפה להצלחה מרובה, אך בהמשך האיטלקים פתחו במתקפת נגד, והוא נאלץ לחזור לקוי ההתחלה. דנקל ספג ביקורת קשה מאוד על תפקודו במהלך הקרב, ועקב כך נאלץ להתפטר ב-17 ביוני 1916 מתפקידו. לאחר שעבר ניתוח בגרונו מונה 1918 למפקד משמר הקשתים המלכותי - מינוי כבוד. ב-21 בינואר בפברואר 1917 מונה למפקד הראשי של חיל המשמר הקיסרי. ב-15 ביולי 1918 הוחלף דנקל בתפקידו על ידי קונרד פון הצנדורף, והוא חזר לשמש כמפקד משמר הקשתים המלכותי.

הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-1 בפברואר 1918 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.

בהתקפה האיטלקית האחרונה בקרב ויטוריו ונטו החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר הונגריה פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.

הקיסר פיזר את הצבא ב-6 בנובמבר 1918 ודנקל פרש ב-1 בדצמבר 1918

לאחר המלחמה

בורוייביץ' הציע את שירותיו לממלכת יוגוסלביה שהקימו הסרבים הקרואטים והסלובנים אבל הם לא הסכימו לקבלו ואף החרימו את רכושו. הוא התיישב בקרינתיה בדרום אוסטריה ונפטר ב-1920 בבית חולים בקלאגנפורט בירת קרינתיה.

הוא נקבר בבית הקברות "פרידנהוף" בווינה. קרל הראשון, קיסר אוסטריה שגלה בשווייץ, שילם עבור המצבה המפוארת אבל היה מנוע מלהשתתף בהלוויתו.

קישורים חיצוניים